כשלונם של שני מהמרים המכורים להצלחה

אפשר לאומר הרבה דברים על ראש הממשלה הישראלי אבל טיפש הוא לא. נשיא ארה"ב לעומתו לא נמנה בדיוק על חכמי הדור, אבל גם הוא אינו שייך למשפחת השוטים. ולכן נשאלת השאלה הלוגית - מה היו הכוונות והמטרות של שני הברנשים הללו בבואם להחליט לצאת יחדיו ["אור ירוק"=יחדיו] למבצע חיסול צמרת החמאס בקטר.

לאור הצלחות העבר של חיסולים ממוקדים באירן, בלבנון ובתימן הנחת היסוד הייתה כי סיכויי ההצלחה גבוהים מאוד וקרובים ל-100%. לח"מ אין ספק ששני המנהיגים הבינו היטב כי גם במקרה של הצלחה פינומינלית, לאקט שכזה יהיו השלכות כבדות משקל על הזירה הערבית והבינלאומית, שלא לדבר על הזירה הישראלית-חמאסית בעזה, בה עדיין חיים 20 חטופים ו-28 חללים ישראלים.

מן הראוי להזכיר כי לנתניהו עדיין צלקת אישית, פרי נסיון כושל שלו בחיסולו של חאלד משעל, כאשר דווקא לטראמפ יש חריץ על חגורתו המסמן את הצלחתו בחיסולו של קאסם סולימאני. לעניות דעתי המבצע בדוחה נועד על פניו לשלב שתי שאיפות ברורות: מבצע צבאי חד-פעמי המצדיק את ההימור הגבוה, ומייד אחריו רצף דיפלומטי שיממש את "תמונת הניצחון" המשפטית והמדינית.

הכוונה הייתה כנראה להכריז על נצחון במלחמה, ובמקביל להגיע להסכם מהיר עם החמאס על שחרור כל החטופים והחללים תמורת שחרור אלפי אסירים, נסיגת ישראל לפרימטר בעזה, הכנסת כוחות בינלאומיים בראשות מדינות ערביות ופירוז עזה מנשק כבד, כאשר את בעיית הנשק הקל ["האגוז הקשה"] ישאירו במעורפל לפתרון עתידי. במקביל יחלו שיחות קירבה וחימום היחסים הפומביים עם סעודיה וארצות מוסלמיות נוספות.

שני הגברים במרכז הדרמה נוהגים לשפוט כל מהלך דרך עדשת ההצלחה המיידית. שניהם יודעים לקרוא תמונות ניצחון ומכורים לאותו סם פוליטי - הצורך להשיג הישג משמעותי במהירות לציבור הכללי ולתומכים ["סטוץ פוליטי"]. לכן נתניהו היה "בולע" ניצחון לא מלא שכזה שהיה מוציא אותו מהליבירנט שיצר כי הבין היטב שהרמטכ"ל וצה"ל צודקים לחלוטין בהתנגדותם לכיבוש צבאי ושליטה אזרחית ברצועת עזה.

טראמפ כמו טראמפ היה "קונה" בהנאה רבה את הנצחון הצבאי,פרי דיוק הנשק והטכנולוגיה האמריקנית שאיפשרה את החיסול, ומאידך כהרגלו היה מפאר ומתרברב על הכשרון הדיפלומטי האדיר שלו, שהביא להסכם בין הניצים-דבר המקרב אותו למטרתו האישית המובהקת-הכרזה על קבלת פרס נובל לשלום ב9.10.25.

לצערנו אקט החיסול לא צלח, וכרגיל טראמפ מתחמק מאחריות ולכן לעניות דעתי בכדי לצאת ממצב הביש שנוצר קיימות שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה - שטראמפ השונא "לוזרים" יכופף את ידיו של נתניהו ויכריח אותו להציע ולקבל שוב בדרך זו או אחרת "הסכם חלקי", שבו יוחזרו חלק מהחטופים והחללים שלנו תמורת אסירים ונסיגה מסוימת של צה"ל ברצועה.

השנייה - גרועה יותר -להניח לנתניהו "לשבור את הראש" בעצמו ולבצע את הוראתו שלו, אליה מעולם לא התכוון ברצינות, קרי לכבוש צבאית ולשלוט אזרחית על רצועת עזה. אופציה זו גרועה ומסוכנת לביטחון הלאומי הישראלי, ועלולה לגרום להרוגים ופצועים רבים בקרב לוחמי צה"ל, שלא לדבר על גורל החטופים שם, כולל עשרות מיליארדי שקל בשנה למימון ממשל צבאי ומינהל אזרחי על שני מיליון העזתים, והמשך פיגועים יומ-יומיים בכוחות צה"ל "השולטים" בעזה.