להחזיר את הנוח'בות במסגרת עסקה

ככל שהדברים קשים לאמירה, עוד יותר קשים לעיכול וקשים מנשוא לביצוע - ישראל צריכה להסכים לדרישת חמאס ולהחזיר לו את אנשי הנוח'בה שבידיה, כולל אלו שביצעו את פשעי 7 באוקטובר. צריך לסרב רק לגבי אותם חלאות שיש ראיות ברורות שמאפשרות להאשים אותם במישרין במעשי רצח ואונס; כל השאר - שיהיו בעיה של חמאס. כי נכון לעכשיו, הם בעיה קשה מאוד שלנו ולא נראה שיש לה פתרון משביע רצון. החזרתם לידי חמאס תהיה הרע במיעוטו.

ישראל לכדה אלפי אנשי חמאס, ובראשם פושעי המלחמה, הרוצחים והאנסים של 7 באוקטובר. חלקם נתפסו בו ביום או בימים הבאים, חלקם נלכדו ברצועת עזה. מאז הם מוחזקים במעצר ללא משפט, באמצעות חוק מיוחד המוארך שוב ושוב. הסיבה העיקרית (לצד החשש לגורל החטופים): טרם נמצאו הפתרונות לבעיות העצומות הכרוכות בטיפול המשפטי בהם, בעיות שהן חסרות תקדים בישראל ואולי בעולם.

נקודת המוצא היא, שבניגוד לדברים המתלהמים והמופקרים של פוליטיקאים פופוליסטיים - הטיפול המשפטי בחמאסניקים ובנוח'בות חייב להיות לפי כל הכללים. ישראל היא מדינת חוק, לא בריה"מ של ימי סטלין ובוודאי שלא ארגון טרור. אדולף אייכמן קיבל משפט צדק, והוא היה גרוע עשרות מונים מאנשי חמאס הנאלחים ביותר שבידינו. אלא שכאן מתחילות הבעיות המעשיות.

בראשי פרקים: מהן הראיות שיש כנגד כל מחבל? כמה מהן קבילות בבית המשפט? על כמה מהן יהיה צורך להוציא תעודות חיסיון? מי יואשם בביצוע בצוותא ומי יואשם בעבירות פרטניות? איזו ערכאה תטפל בהם - בית משפט רגיל או בית דין צבאי? כיצד מתמודדים מבחינה לוגיסטית וביטחונית עם העומס של מאות ואולי אלפי נאשמים? מה תהיה המשמעות מבחינת שופטים, תובעים ואנשי מנהלה שייגרעו ממשימות אחרות?

מי יגן על הנאשמים? אם יגיעו עורכי דין זרים, כיצד ישראל תוודא שאינם תומכי טרור? כיצד יובטח שלומם של הסניגורים? מי יממן את ההגנה? כיצד יובטח שהסניגורים, במיוחד הזרים, לא יפרו איסורי פרסום? מה ימנע מהם להפוך את המשפטים למסעי תעמולה לטובת לקוחותיהם, לטובת חמאס, לטובת הפלשתינים? האם יש להתיר הפגנות מחוץ לבית המשפט? כיצד יישמר הסדר בתוכו?

אלו חלקים של ההליכים יתנהלו בדלתיים סגורות (בגלל עבירות מין ושיטות שב"כ)? כיצד ינוהל הסיקור התקשורתי של המשפטים? האם הם ישודרו בשידור חי? האם המדינה תדרוש עונש מוות ולמי? האם יבוצעו עונשי מוות ובאיזה היקף? האם נחזיק מאות ואלפי אסירים, ששחרורם עלול להוות מטרה לחטיפת ישראלים? האם נממן לאורך שנים את החזקתם של המתועבים הללו?

לכל הבעיות הללו בפני עצמן, ובוודאי לכולן יחדיו, אין פתרון נראה לעין. לעיתים מענה אחד יוצר בעיה אחרת, למשל: דיון בדלתיים פתוחות עלול להוביל להפיכת המשפט להצגה תקשורתית של הנוח'בות. הימנעות מהוצאה להורג המונית תיצור מוטיבציה לפיגועי מיקוח. גם החזקתם של המחבלים לאורך שנים ללא משפט איננה אפשרית. לעומת זאת, אם יחזרו לידי חמאס - הם יגלו שבתיהם נהרסו, שמשפחותיהם נפגעו ושאין מי שיממן אותם. סביר להניח שרובם ישובו לדרך הטרור, אבל זהו מחיר שאין מנוס מלשלם תמורת החזרת החטופים והפסקת המלחמה ההורסת את ישראל מבחינה פנימית ובינלאומית.

אין ספק שישראל תדע להגיע למחבלים הללו, ודאי לבכיריהם, במוקדם או במאוחר. גם אם תהיה התחייבות כלשהי שלא לפגוע באנשי חמאס - ואין כזאת בתוכנית טראמפ - הרי שאפשר לסמוך עליהם שהם יתנו לנו את הסיבה שלא לעמוד בה, כאשר יתברר שהם חזרו לסורם ומהווים סכנה לבטחוננו. עד אז, הם לא יוכלו לישון לילה אחד בשלווה - וגם זה עונש כבד. לא תמיד אפשר להשיג צדק מושלם, לעיתים אפילו הצדק החלקי חומק בין האצבעות. זהו אחד המקרים הללו; וכל חלופה אחרת תהיה גרועה בהרבה.