רבין ושרון במבחן צוק איתן

משפחתו של קצין צה"ל השבוי בידי חמאס, סגן משנה הדר גולדין, קוראת לממשלת ישראל שלא להוציא את כוחות צה"ל מרצועת עזה לפני שמצליחים לאתר את בנם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מותח ביקורת על הממשל האמריקני, ודורש, במקביל, את תמיכת הממשל במלחמתה של ישראל נגד החמאס. נתניהו דורש את התייצבות הממשל לצד ישראל, והדיפת הדרישה להפסקת אש חד-צדדית מצד ישראל - כפי שהציע-דרש הנשיא ברק אובמה ימים ספורים קודם לכן.

עדיין לא נדמו קולות הירי, עדיין קברי החללים טריים ולב העם עם אלה הלוחמים בעזה, והמערכת הפוליטית מימין לנתניהו כבר מכינה את עצמה להחלפתו במישהו "לאומי" יותר. נתניהו חטא, אליבא דאותם שרים וח"כים ציניים שאינם סותמים את פיותיהם ונותנים דרור לדעותיהם בפומבי, ולכן עליו לשם את המחיר. מה שמקומם הוא שאותם שרים, שמעולם לא שכחו להלין על השמאל הישראלי המדבר והמותח ביקורת כלפי הממשלה ה"לאומית" על התנהלותה, הם אלה הראשונים לצאת נגד הרוב בקבינט, נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. הרי שרים אלה מעולם לא עשו דבר וחצי דבר מלבד לדבר ולברבר, להסית ולמכור לציבור אשליות תוך ניצול ציני של המצוקה הנפשית בה הוא נמצא בעתות מלחמה. להם מותר כי הם נמשחו למלוכה בישראל מבלי שיש בידם לא כתר ולא שרביט של מצביאים. אין גרוטסקה יותר גדולה מזו. ראו אותם בונים את כתבי ההגנה שלהם לקראת היום שבו תסתיים המלחמה, או אז הם יצאו בהכרזות מיליטנטיות, בסיסמאות של טובת המדינה, ביטחון אזרחי ישראל, מיגור החמאס ומיטוטו, אך הכיסא הנוח שלהם בממשלה קורץ מתמיד.

חטיפתו של סגן-משנה הדר גולדין מסיירת גבעתי בידי מחבלי החמאס ברפיח תעלה כנראה לדיון ציבורי מחודש את השאלה העקרונית: האם על ישראל לפדות שבוי בכל מחיר, או אולי הגיע הזמן לנקוט במדיניות שונה, נוקשה יותר, שבמסגרתה תשחרר ישראל אסירים ביטחוניים בודדים בלבד בתמורה לשבוי ישראלי אחד, כפי שהמליצה לפני שנים אחדות ועדת השופט שמגר. שאלה עקרונית נוספת: האם יהיה זה מהלך חכם ונכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת שחרור מספר קטן של חיילים שבויים, או אולי יש מחיר מופרז שאותו אסור לשלם, כיוון שהוא עלול לעודד חטיפות בעתיד?

לפני תחילת מבצע "צוק איתן" שמענו בתקשורת הישראלית "מומחים" רבים שסיפרו לנו כמה חמאס חלש, כי סגרו לו את החמצן מהמנהרות, כי מצרים הפנתה לו עורף, כי סעודיה נגדו, כי אין לו כסף לשלם משכורות, כי בעזה יש לו מדינה והוא רוצה לשמור עליה מכל משמר, וכי... וכי... וכי... מכיוון שכך הם פני הדברים, יכולת העמידה שלו מוגבלת, ואנו נצליח להכניעו, כי יש לנו "כיפת ברזל" שתגן עלינו ותעניק לדרג הפוליטי זמן ומרחב להפעיל את הכוח צבאי - ובפרט האווירי - הגדול לאין שיעור מכוחו של חמאס. והנה, אפילו העולם מסכים איתנו ותומך במאבקנו באופן מפתיע.