משרד התיירות מפתח תשתיות תיירות בעיקר כמגיב ולא כיוזם, והוא נוטה להשקיע יותר בפרויקטים קיימים מאשר בחדשים. כך קובע (יום ג', 5.5.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

תשתיות ציבוריות לתיירות כוללות פרויקטים ממגוון תחומים: אתרים היסטוריים ודתיים, אתרי עתיקות, אתרי טבע, מרפא, ספורט ונופש, טיילות, מסלולי תיירות בערים ועוד. לפרויקטים אלה עשויה להיות תרומה רבה לפיתוחה של המדינה הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה החברתית.

למרות חשיבות הנושא ובניגוד לנדרש בחוזר מנכ"ל משרד התיירות, בשנים 2012-2010 לא הפעיל צוות תקציב ופיתוח במשרד התיירות, האחראי ליישום מודל פיתוח תשתיות ציבוריות לתיירות, את מודל התעדוף. מודל זה נועד להתוות את תהליכי קבלת ההחלטות ואת הכללים לקביעת תחומי הפיתוח המועדפים והקצאת מסגרת תקציבית לכל אחד מהם. הצוות כלל לא גיבש תוכניות עבודה רב-שנתיות ושנתיות המגדירות תחומי פיתוח מועדפים וחלוקת תקציב בין התחומים.

הפעילות התאפיינה בעיקר בגישה המגיבה לדרישות של פרויקטים קיימים ולא, כנדרש וכראוי, בגישה הבוחנת את צורכי הפיתוח, קובעת יעדים וסדרי עדיפויות לאחר בחינת חלופות ובהתחשב בשיקולים של עלות-תועלת, ומתאימה את הקצאת המשאבים בהתאם.

300 מיליון לפרויקטים קודמים

משרד התיירות אִפשר לרשויות מקומיות להגיש לו לאורך כל השנה בקשות למימון פרויקטים, והדבר הקשה עליו לגבש את תוכניות העבודה המפורטות כראוי, על סמך בחינת כלל הפרויקטים שלגביהם הוגשו בקשות. משרד התיירות לא הקפיד שבקשות למימון פרויקטים יוגשו רק באמצעות טופס ייחודי שמטרתו לאפשר לחברי צת"פ לבחון את אותם פרטים ביחס לכל פרויקט באופן שוויוני.

יותר ממחצית הפרויקטים שבתוכניות העבודה המפורטות לשנים 2012-2010, בהיקף כספי כולל של 300 מיליון שקל לפחות, הם הגדלות תקציביות והרחבות של פרויקטים שהצוות אישר בשנים קודמות. אף על-פי שהצוות הוא הגוף המוסמך לבחון את כל סוגי הפרויקטים, בשנים אלו חלק מהפרויקטים ההמשכיים נבחנו ואושרו באגף הפיתוח ולא בידי הצוות. בניגוד לאופן שבו נהג בעבר, מספטמבר 2010 עד סוף שנת 2012 אגף הפיתוח אף לא הציג בישיבות הצוות נתונים לגבי כלל הפרויקטים ההמשכיים,וחברי הצוות לא דרשו לכל הפחות לקבל נתונים אלה.

במשרד התיירות אין מידע מרוכז ונגיש לגבי אופן ניהולם של כל הפרויקטים שהוחלט לפתחם, ובכלל זה ההגדלות התקציביות בכל פרויקט, ומשרד התיירות אינו ערוך לספק נתונים אלה. העדר מידע זה מונע עמידה בעקרון השקיפות ופוגם ביכולתם של משרד התיירות וצת"פ לבצע בקרה ומעקב בנושא ולקבל החלטות מיטביות לגבי ניהול הפרויקטים.

ממצאי הדוח מגלים, כי לעתים שילם משרד התיירות עבור פרויקט מתקציבי הזמנות מאוחרות של אותו פרויקט בטרם נוצלו במלואם, אם בכלל, תקציבי הזמנות קודמות שלו. הדבר מעלה חשש לבקרה לקויה אחר התקציבים המשויכים לכל פרויקט ולאי-ניצול מיטבי של תקציבי הפיתוח.

ההיקף הכספי של הזמנות עבודה מהשנים 2010-2005 שלא נוצלו כלל הסתכם בסוף שנת 2012 ב-35 מיליון שקל. מהאסמכתאות שמשרד התיירות העביר למשרד מבקר המדינה אי-אפשר לוודא, כי התקציבים שהיה אפשר להסיט מהזמנותעבודה לא פעילות לפרויקטים פעילים בשנים 2012-2010 הוסטו במלואם.