לא גובשו מדדים ברורים להשגת יעדים בנושא המאבק ב-BDS, בעיה זו הולכת ומתעצמת, ומערך ההסברה לא מצליח לסכל את העוינות בחו"ל כלפי ישראל. כך קובע (יום ג', 24.5.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא. על-פי הדוח, משרד החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים, האמונים על התמודדות עם החרם נגד ישראל, לא עומדים ביעדיהם ולא מגיעים להישגים משמעותיים.

משרד המבקר בדק את הפעילות הדיפלומטית של משרד החוץ בזירה התקשורתית בחו"ל, לנוכח ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל וגילויי האנטישמיות. בבדיקה צוינו הפערים בין משרדים אלו, בנוגע למאבק בחרם:

"המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עדיין חסר את היתרונות התפעוליים המובנים של משרד החוץ, לרבות הידע והניסיון המקצועיים, הפריסה התשתיתית על פני 106 נציגויות ברחבי העולם והיכרות חברתית ותרבותית מעמיקה ורבת שנים עם הלך הרוח המקומי של תושבי כל אחת ממדינות השירות, הנדרשת לשם ניהול מערכה אפקטיבית נגד ה-BDS; וזאת נוסף על הנגישות הבלתי אמצעית שיש לנציגי משרד החוץ בחו"ל לשדה המערכה ולשותפים מקרב ארגונים אוהדים וגורמים עמיתים מחו"ל".

המבקר מותח ביקורת על התנהלות המשרד לנושאים אסטרטגיים, בראשות יובל שטייניץ, שלא מנצל כראוי את תקציבו: "על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל בשנת 2013 לנהל את המאבק הממשלתי בניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ובתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים בתחום האמור. כמו-כן, בשנת 2015 הוא עדיין לא מימש את תוכניות העבודה האופרטיביות שלו".

על משרד החוץ אמר המבקר, שהמחלקה לפעילות בחברה האזרחית של המשרד לא גיבשה מדדים ברורים להשגת היעדים, ולכן המשרד מתקשה להציג הישגים במאבק בדה-לגיטימציה. עוד הוסיף המבקר, כי נראה שבעיות אלו הולכות ומתעצמות.

על פעילותו הכללית של משרד החוץ, אומר המבקר: "למעט במקרים מסוימים, לא הייתה למשרד החוץ אסטרטגיית פעולה רחבה וארוכת טווח הכוללת חזון, יעדים בני השגה, מטרות קונקרטיות, דרכי פעולה חלופיות ומדדי הצלחה בנוגע לפעילות הנדרשת בקרב כלל מוסדות הדת של הזרמים הנוצריים השונים ברחבי העולם, לשם הרחבת שיתופי הפעולה המדיניים וההסברתיים עם מוסדות אלה".

המבקר ממליץ שהקבינט המדיני-ביטחוני יבחן את מפעם-לפעם את הפעולות בנושא, כדי לבדוק האם הפעולות נעשות לפי המדדים שנקבעו. כדי לייעל את הטיפול, אומר המבקר, יש לבחון את האפקטיביות של משרד החוץ, ולקבוע חלוקה ברורה של סמכויות בין שני המשרדים.

עוד אומר המבקר, שמערך הדיפלומטיה הציבורית בתקשורת העולמית ובמדינות בהן יש נציגויות של ישראל, לא מצליח לסכל את העוינות של גורמים בחו"ל שמטילים ספק בזכות קיומה של מדינת ישראל. לדבריו, המסרים המופנים לציבור הרחב נגד ישראל, מחלחלים גם לקהלים שבעבר תמכו במדינה. המבקר מציין כדוגמה את חוסר התיאום שבין משרד החוץ ודובר צה"ל, בנוגע למסרים המועברים בשעת חרום: "תחקירי משרד החוץ וחטיבת דו"ץ על פעילותם במבצע 'צוק איתן' מלמדים, כי אין בין הגופים האמורים תיאומי ציפיות לגבי המידע שכל אחד מהם נדרש להעביר לעמיתו, וכי ממשק העבודה החיוני ביניהם בעתות חרום לא הופעל כראוי".

עוד מציין המבקר את הקמתם של משרדי ממשלה חדשים שהוסמכו לעסוק בדיפלומטיה ציבורית ובהסברה, למרות שכבר בשנת 2007 נקבע שזהו תחום בלעדי של משרד החוץ. כמו-כן, הזכיר המבקר את פיתוח השיח בערבית, כאשר מחסור בעובדים מונע ממשרד החוץ לקיים שיח מול הזירה הערבית.

המבקר ממליץ בין היתר למשרד החוץ להתאים את תוכניותיו לאתגרים הנוכחיים, תוך ביצוע בחינה מקצועית, תקציבית וניהולית של התוכניות, לנוכח תמונת המצב של אגף התקשורת וההסברה על מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית. כמו-כן, יש צורך בשיח בין ראש המערך לדיפלומטיה ציבורית ובין דובר צה"ל, להסרת החסמים המונעים מהם לעבוד ביחד בשעת חרום.