צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: <br>ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד

המו"מ בין הליכוד לבין כחול לבן מצוי במסלול חיובי - לקראת הליכה לסיכומים וחתימה על הסכם, וזאת על-אף תחושת החמיצות הקיימת, ולמרות שנושאים מהותיים טרם סוכמו. כך מתברר מבדיקת News1.

שני הצדדים הגיעו להכרה, כי בחירות רביעיות עלולות לפגוע קשות במדינה בכלל ובהם בפרט. על-כן, הם מבקשים לעשות מאמץ כדי להגיע לסיכומים. פגישה נוספת בין צוותי המו"מ נקבעה למוצ"ש. הערכת הח"מ: קיים סיכוי סביר לחתימה על ההסכם בשבוע הקרוב.

הצדדים שוקדים עתה על ניסוח ההסכם ובעיקר על ניסוח חוק יסוד חדש, שיובא לכנסת ויאושר על-ידי כל חברי הקואליציה המסתמנת: 78 חברי כנסת - גוש הימין (59), כחול לבן (15), דרך ארץ (2), העבודה (2). רוב מוחץ כזה שיאשר חוק יסוד במליאת הכנסת, לא יאפשר לבית המשפט העליון לבטלו.

קשיים בניסוח ההסכמים

חלק מהעיכובים נובעים מקשיים בניסוח ההסכמים. עורכי הדין של הצדדים - מיכאל ראבילו (הליכוד) ואבי ליכט (כחול לבן), שוקדים על הכנת חוק חדש - חוק יסוד הממשלה, וכן על תיקונים נוספים בשורה של חוקים. שניים מהם:

• חוק היסוד החדש יאפשר למנות שני ראשי ממשלה: ראש ממשלה (נתניהו); ראש ממשלה מיועד (גנץ). שניהם יושבעו, אם אכן יחתמו על ההסכם הקואליציוני, לראש ממשלה, באותו מעמד של הצגת הממשלה בכנסת. גנץ יוכל להחזיק כבר עתה בתואר, מבלי להמתין 18 חודשים: ראש הממשלה המיועד;

• חוק היסוד מעגן את היחסים המיוחדים בין שני ראשי ממשלה (האחד בפועל, השני המיועד): קבלת החלטות לאחר התייעצות אישית ביניהם; העלאת נושאים לסדר היום של הממשלה והצעות-החלטה באופן מתואם וכו';

• חוק היסוד החדש קובע, בפשטות, כי אם תהא מניעות מקיום ההסכם - בשל צו שיפוטי (הכוונה לבית המשפט העליון), אזי יראו את ההסכם בטל מעיקרו, הממשלה תפוזר וכך גם הכנסת. חוק זה נעד להגן לא רק על נתניהו - נגדו תלוי ועומד כתב אישום; אלא גם על בני גנץ - במקרה שהחקירה בפרשת המימד החמישי תסתעף ותחייב חקירתו באזהרה, ובמקרה שתוגשנה עתירות נגד מינויו לראש ממשלה מיועד, דבר המהווה שינוי רטרואקטיבי של החוק עליו הסתמכו הבוחרים בשת שהצביעו בקלפי;

• חוק היסוד החדש ייקבע סדרי עבודת הממשלה החדשה. ניסוחו המיוחד נועד להבטיח שוויוניות בין שני הצדדים, בכל מקרה שלא יהא. במקרה שאחד השרים יהא מנוע מהצבעה, לדוגמה, אם מחמת ניגוד עניינים, מחלה, או עקב צו שיפוטי, אזי יהא הצד השני מחויב בהפחתת קול אחד מצדו.

נותרו בעיות ומחלוקות

כפי שחשפנו ב-News1, הצדדים חלוקים ביניהם בכמה עניינים מהותיים, ובראשם: אופן הצגת מועמדים לבית המשפט העליון מטעם נציגי הממשלה והכנסת בפני הוועדה לבחירת שופטים (גנץ יצטרך להכריע ולהסכים לאחת החלופות שהוצעו, כך שההחלטות יתקבלו במשותף); המחלוקת לגבי תיק החוץ (הליכוד דורש תיק זה, גנץ מוכן לחצי קדנציה ראשונה). כמו-כן חלוקים הצדדים באשר לדרישת הליכוד לבצע שינויים מהותיים בהליכים למינוי בכירים במשרד המשפטים (כולל בסמכויות ועדת האיתור), לרבות: מינוי פרקליט מדינה ומינוי היועץ המשפטי לממשלה.