|
|
להלן פרטי ההבנות/ההסכמות וגם חילוקי הדעות, כפי שהגיעו לידי הח"מ:
א) ממשלה שוויונית
-
1) בעיקרון, נקבע בין הצדדים: הצעות-החלטה יובאו לממשלה בהסכמה בין הצדדים - נתניהו מזה וגנץ מזה. בחצי-השנה הראשונה, ולמעט סוגיית הריבונות, יישמר הסטטוס-קוו. הממשלה תתמקד בעיקר בהדיפת מגיפת הקורונה ובפתרון הנזקים שנגרמו לבריאות הציבור ולכלכלת המדינה.
2) על-פי ההסכם המתגבש, הממשלה תהא שוויונית. היא תושבע ותפעל במשך 36 חודשים. היא תכלול 30 שרים (15 לכל צד) ותוגדל בהמשך ל-34 שרים. ימונו גם 8-6 סגני שרים, מחצית לכל צד. נתניהו יכהן ראשון בתפקיד ראש הממשלה במשך 18 חודשים ולאחר מכן בתפקיד מ"מ ראש ממשלה; גנץ לאחר מכן, בהתאמה.
3) הצדדים מסכימים להגיש לכנסת הצעות חוק בהתאם, כך שכהונת נתניהו, על-אף כתב האישום נגדו, וכן השבעת גנץ - לראשונה בישראל בתואר "ראש הממשלה המיועד", יובטחו בחוק ויעמדו גם בפני מבחן בג"ץ. טיוטת הצעות החוק, כולל נוסח מוסכם, יהיו חלק מההסכם;
4) בין הצדדים מוסכם: ראש הממשלה המכהן בתקופת מעבר, אם תיפול הממשלה, יהא מהצד שלא הצביע בכנסת עבור פירוק הממשלה ו/או עבור הליכה לבחירות חדשות;
5) בין הצדדים הוסכם עוד: במקרה של מניעות מצד מי משרי משרי הממשלה מלהשתתף בהצבעה, בשל/מחמת ניגוד עניינים (כתב אישום, חקירה וכו'), יקוזז קולו מקולות המחנה השני. באופן זו יובטח כוחו של כל צד, במיוחד במקרה שנתניהו לא יוכל להשתתף בהצבעה על בחירת פרקליט מדינה, לדוגמא;
6) הצדדים חלוקים בעמדותיהם באשר לתיק החוץ. צוות המו"מ של הליכוד דורש את תיק החוץ לגוש הימין. גנץ מסכים לחצי קדנציה ראשונה בלבד.
ב) החלת ריבונות במסגרת עסקת המאה
נתניהו וגנץ חלוקים בסוגיית אופן החלת הריבונות על צפון בקעת הירדן וישובים/התנחלויות ביהודה ושומרון. תוכנית זו נכללת במסגרת עסקת המאה של הנשיא דונלד טראמפ. בין הצדדים הוסכם בכל זאת:
- נתניהו יוכל להביא לאישור הממשלה את תוכניתו לסיפוח השטחים הנ"ל. לנתניהו מובטח רוב בממשלה, בזכות קולו של ח"כ יועז הנדל (דרך ארץ), שימונה לשר בממשלה; לגוש הימין מובטח גם רוב בכנסת, גם בזכות קולו של צבי האוזר (דרך ארץ), שימונה לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
- גנץ מעוניין גם כן בתוכנית הסיפוח, אלא שהוא מבקש לבצע זאת בהסכמה ולאחר התייעצות עם מדינות ידידותיות ולאחר מו"מ לפחות עם ירדן. גנץ מתחייב לכבד את החלטת הממשלה ולא לפעול נגדה בסוגיה זו. גנץ וחברי הכנסת מטעמו יוכלו להצביע בכנסת לפי צו מצפונם. הנחת היסוד בגוש הימין: גנץ לא יוכל, בסופו של דבר, לפעול נגד תוכניתו של הנשיא טראמפ, קל וחומר כאשר פניו לכהן כראש ממשלה ברוטציה.
ג) הקפאה של חצי שנה במינויים בכירים / עיקור ועדת האיתור
- הצדדים מסכימים להימנע במשך חצי שנה מביצוע מינויים בכירים ו/או שינויים מהותיים כל-שהם, בלא הסכמה: הן במשרד המשפטים והן בבית המשפט העליון. מ"מ פרקליט המדינה הנוכחי, דן אלדד, יוכל להמשיך בתפקידו בתקופה זו.
- הצדדים מסכימים להקים במהלך חצי-השנה הקרובה מנגנון להסדרת מינוי בכירים, כך שההחלטה המהותית והסופית תהא של הממשלה, ולא של ועדת איתור. הצדדים מסכימים לדון בחודשים הקרובים ולבצע תיקונים ו/או שינויים בהחלטות קודמות של הממשלה, ולהקים מנגנון חדש לבחירה/מינוי פרקליט מדינה ויועץ משפטי לממשלה. הרעיון הוא להקים ועדה במתכונת של "ועדת המינויים" בראשה עומד כיום השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג. תפקידה הוא לאשר מועמד המובא בפניה. בשורה התחתונה: ההסכמה נועדה לעקר את הכוח מוועדות האיתור - כך שבכל מקרה, המלצה של ועדת איתור תהא המלצה בלבד, ולא תהא מחייבת - ולהשיב את הכוח לידי הממשלה. בפועל, עם חתימת ההסכם, לא יוכל היועמ"ש אביחי מנדלבליט לדחוף ולכפות מינוי כרצונו לתפקיד פרקליט המדינה, גם אם יעמוד בתפקיד יו"ר ועדת האיתור לבחירת פרקליט מדינה.
ד) מינוי שופטים; בעיקר שופטים לבית המשפט העליון
הצדדים מסכימים לעיקרון: שותפות שוויונית מחייבת ביצוע מינויים בהסכמה לבית המשפט העליון. גנץ הסכים לכך כבר לפני חודשים (בשיחות שנערכו עוד לפני פרישתו מהשותפות עם יש עתיד ותל"ם, וזה היה הבסיס להתקשרות עמו). בשבוע שעבר חזר בו, בלחצם של גורמים משפטיים ופוליטיים, ועתה התרצה מחדש, בהעדר ברירה ונוכח אולטימטום של נתניהו. עתה נדרשים הצדדים לקבוע מנגנון ליישום הסכמה בנושא זה. ואלה החלופות העומדות על הפרק. צוות המו"מ של כחול לבן וגנץ עצמו נדרשים עתה לבחור אחת מהחלופות:
- יבוצע תיקון לחוק, כך שמינוי לבית המשפט העליון יחייב רוב של שמונה מתוך תשעה חברי ועדה (ואז שר מהליכוד וח"כ מהליכוד יוכלו לטרפד מינוי הנוגד את השקפתם המקצועית והאידיאולוגית);
- לא יובא מועמד לבית המשפט העליון לדיון בפני הוועדה לבחירת שופטים, אלא בהסכמה של ארבעת הפוליטיקאים החברים בוועדה: שר המשפטים (אבי ניסנקורן), השר מהליכוד, ושני חברי כנסת שייבחרו במליאת הכנסת;
- כחול לבן תתחייב להצביע בכנסת עבור בחירת שני חברי כנסת שמועמדותם תובא על-ידי הליכוד. הצבעה זו, שהינה הצבעה חשאית, תבוצע עוד לפני השבעת הממשלה, כך שלגוש הימין/לליכוד יהיו שלושה חברים בוועדה - שר ושני חברי כנסת (אם לא ייבחרו שני חברי הכנסת או אחד מהם, לא יובא ההסכם הקואליציוני לאישור הכנסת).
|
|
|
|
2.
|
הבעיות הנוספות שטרם נפתרו
|
|
בין הצדדים נותרו עוד מחלוקות ו/או בעיות הטעונות פתרון. יותר בצד של כחול לבן/גנץ. להלן כמה מהן:
- חוק נורבגי – גנץ, לא במעט בהתקף של חזירות, עומד על דעתו: לחוקק את החוק הנורבגי, כך שהמועמדים הבאים בתור מרשימת חוסן לישראל (ברשימת כחול לבן המקורית), יוכלו להצטרף לכנסת, במקום חברי כנסת מכחול לבן שימונו לשרים בממשלה, ויתפטרו בהתאם. הליכוד/נתניהו אינם יכולים להבטיח זאת, שמא תיקון כזה לחוק לא יעמוד במבחן בג"צ;
- תקציב מדינה - גנץ מבקש להבטיח עצמו, למקרה שתקציב המדינה לא יעבור בתקופת כהונתו כראש ממשלה - דבר העלול לגרום לנפילת הממשלה. גם בעניין זה, מתקשה הליכוד ליתן מענה, קל וחומר כאשר עניין זה תלוי גם בשותפות של הליכוד מגוש הימין.
|
|
|
המו"מ בין הצדדים מתנהל, בימים אלה, באופן ענייני ומעמיק. שני הצדדים עשו ויתורים רבים. גנץ חושש מאוד מפני אי-קיום ההבטחה לרוטציה, אם מצד נתניהו ואם בגלל גורמים שונים בליכוד - שעלולים להתמרד. על-כן הוא מבקש עוד ועוד חישוקים ותיקוני חקיקה. נתניהו חושש גם הוא מתרגילים מצד גנץ ושותפיו, וממעורבות חיצונית מצד יריבים אחרים במערכת הפוליטית ו/או במערכת המשפטית. על-כן, הוא עומד על דעתו שההסכם יכלול תנאי בסיסי: אם ייפסל על-ידי בית המשפט העליון מלכהן בתפקיד ראש הממשלה, הרי שההסכם לא יוצא אל הפועל. במקרה כזה הולכים לבחירות רביעיות. האחריות לבחירות רביעיות תיפול על בית המשפט העליון, עם כל המשתמע מכך.
|
|