הקרב בין איילת שקד לבין מרב מיכאלי על הוועדה לבחירת שופטים נובע בראש ובראשונה מן העובדה, שבשנה הקרובה יש למנות ארבעה שופטים לבית המשפט העליון - שניים מהם מיד.

בית המשפט העליון מונה 15 שופטים, אך כיום מכהנים בו 13 בלבד. המשנה לנשיאה, חנן מלצר, פרש בחודש אפריל עם הגיעו לגיל 70, והשופט מני מזוז פרש בסוף אותו חודש בגיל 65 (פרישה מוקדמת). לכן, יש למנות כבר עתה שני שופטים לבית המשפט העליון. בתקופת בחירות וכל עוד לא מוקמת ממשלה קבועה, לא ניתן לבצע מינויים אלו.

השופט ניל הנדל, האמור להתמנות למשנה לנשיאה עם כינון הוועדה לבחירת שופטים, צפוי לפרוש ב-27.4.22. השופט ג'ורג' קרא צפוי לפרוש ב-29.5.22. שניהם יגיעו במועדים אלו לגיל 70. לכן, יהיה צורך למנות לכל המאוחר במארס הבא את מחליפיהם - וסביר להניח שהוועדה תבחר שני שופטים יחדיו. ככל שתידחה בחירת מחליפיהם של מלצר ומזוז, יגברו הסיכויים שכל הארבעה ייבחרו ביחד, גם כדי לאפשר פשרות בין מרכיבי הוועדה: הפוליטיקאים (שר המשפטים, שר נוסף ושני חברי כנסת), השופטים (נשיאת בית המשפט העליון ושני השופטים הוותיקים אחריה) ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

השופטים הבאים יפרשו רק בשנים 2023 ו-2024 (אם לא יהיו פרישות מוקדמות נוספות): הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023 והשופט עוזי פוגלמן באוקטובר 2024. על-פי עקרון הסיניוריטי אומנם אמור פוגלמן להחליף את חיות, אך מאחר שמדובר בשנה בלבד עד פרישתו שלו - צפוי התפקיד לעבור לידי יצחק עמית, הבא אחריו בוותק בבית המשפט, אשר צפוי לכהן עד אוקטובר 2028.

מכיוון שכך, יש חשיבות רבה להרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים, אשר כאמור תמנה לא פחות מארבעה שופטים - למעלה מרבע מכלל שופטי העליון - בחודשים הראשונים לקיומה של הממשלה הבאה. לעומת זאת, מי שיכהן בוועדה במחצית השנייה של הקדנציה (אם תתקבל הצעת ימינה לרוטציה בין שקד למיכאלי ובהנחה שהממשלה תכהן קדנציה שלמה), יהיה שותף לבחירתם של שניים בלבד מבין שופטי העליון ולאשרור הפורמלי של בחירת הנשיא הבא.