"בסוף השנה נעמוד בצריכה של 10% מהאנרגיה המתחדשת"

ועדת הכלכלה התכנסה (יום ד', 8.12.21) לקבל תמונת מצב על ייצור חשמל האנרגיה בישראל בדיווח מנכ"ל המשרד כמתחייב בחוק משק החשמל.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון: "מדינת ישראל רצתה לעמוד ביעד של אנרגיה מתחדשת והיעד בושש לבוא. מדובר היה בהצהרות חסרות תוכן ביחס למעשים ולנחישות של הממשלה. זה ישראבלוף מה שמדינת ישראל עשתה עד עכשיו בתחום והיעד החדש שהוצב לאחר ועידת האקלים הוא ישראבלוף XL. מה שיותר מדאיג זה העתיד. הוועדה תעקוב אחר כל הנושא בעוד דיונים נוספים".

ח"כ יוראי להב הרצנו: "אם לטביה יכולה לעמוד על 40%, אז ישראל לא יכולה לעמוד על 6%. שינוי הכיוון מבורך. משמח שעכשיו אין רק הבטחות. יש גם מעשים רבים שיכולים להביא אותנו ליעדים. ישראל תגיע ל10% בסוף השנה הנוכחית וזה דבר מבורך".

ח"כ סמי אבו שחאדה: "הדרך שבה מתנהל השוק כיום מנציחה את הפערים. כל עבודת הבנייה של האנרגיות מתחדשות זה מהערבים אבל אצל הערבים אין בכל פיתוח של משק האנרגיה. גם ברהט יש שמש ואפשר לייצר שם חשמל. צריכים לזמן לדיונים כאלו גם את הנציגים מהחברה הערבית.". יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון השיב לדבריו: "אתה בהחלט צודק. נקיים דיון מיוחד בנושאים אלו בחברה הערבית ונזמן לכאן את כל הגורמים".

ח"כ יעקב מרגי: "אי אפשר לבוא ולספר שהכול החל לפתע פתאום עכשיו. בממשלה הקודמת וכאן בוועדה עקבו ועבדו שיגיעו ליעד כזה בסוף השנה. היעד של 30% הוא לא שאפתני בכלל, מה בפרט שלא יגיעו ליעד כזה, כאשר מה שעושים זה עוד מאותו דבר. זה לא יפתור את הבעיה. צריך תחומים חדשים להשקעה שהממשלה תאשר".

ח"כ עמיחי שיקלי: "נראה שאין מספיק פוקוס על מחקר ופיתוח. אם נצליח להיות חלוצים בתחום של אגירה -נוכל לשים את ישראל בחזית בתחום. בסופו שליום, בישראל אין שטחים ענקיים כמו באריזונה ולכן יש צורך להביא השקעה בתחום האגירה" .

מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת: "האתגר הגדול של מערכת החשמל כמשק מבוסס אנרגיות שמש, הוא בשטח במדינה צפופה כמו ישראל. תכנון והעברה של קו מתח עליון הוא בין 8 ל 10 שנים, וכבר היום אנחנו צריכים להתחיל לתכנן את הקווים לעשור הבא. כבר היום. בשביל להגיע ל30% מתחדשות אנחנו כמעט ומכפילים את משק החשמל במונחי הספק בפחות מעשור. אנחנו מובילים ביחד עם משרדי הממשלה והשותפים שלנו, הקמה ושחרור חסמים בכל רחבי הארץ לרבות עבודה מעמיקה, ממוקדת ומשמעותית מול הרשויות המקומיות להקמת פאנלים סולארים על מוסדות ציבור ועל התייעלות אנרגטית".

מ"מ יו"ר רשות החשמל, יואב קצבוי, עדכן בדיון כי בסוף שנה זו נעמוד בצריכה של 10% מהאנרגיה מתחדשת. וכבר נכון להיום אנחנו על 9%+. לדבריו, "האסדרה הכלכלית עברה שיפורים רבים עבור השחקנים ומנסים להאיץ תקינה של מתקני אגירה בהיקפים שייתנו קיבולת של 32000 מגה וואט בשעה". עוד אמר כי "לקראת שוק תחרותי, יצא קול קורא לאסדרת ייצור מבוזר. כמו"כ ייפתחו מקטעי אספקה נוספים לתחרות ועוד. וצעדים נוספים ייעשו על-מנת להגדיל אגירה והיכולת לשלב אגירה במתקנים קיימים".

מתן שחק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה נתונים חדשים שעלו במסמך שהוכן לוועדה: "בסוף שנת היו בישראל מתקני אנרגיה מתחדשת בהספק מותקן כולל של כ-2.5 ג'יגה-ואט: כ-88% במתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים, כ-10% במתקנים תרמו-סולאריים, כ-1% במתקני ביוגאז, ביומסה ומטמנות, וכ-1% בטורבינות רוח. כ-60% מההספק המותקן הקיים במתקני אנרגיה מתחדשת נכון לסוף שנת 2020 התווסף בשנים 2018-2020. שיעור ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת בשנת 2020 היה כ-7% מכלל צריכת החשמל בישראל באותה שנה, בעוד יעדי הממשלה לשנה זו היו "10%. לדבריו, "החסם המרכזי כיום לכניסה מאסיבית של אנרגיה מתחדשת הוא פיתוח רשת החשמל וכן שתוכנית הפיתוח של הרשת אינה מותאמת כיום להגדלת יעדי הממשלה לתחום".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "קידום התחום מחייב התייחסות לתחום האנרגיה כאירוע חירום לאומי. ישראל עלולה להתמודד עם מזג אוויר קיצוני, או פגיעה בתשתיות חשמל, ומדובר באסון שניתן למנוע מראש ע"י צמצום התלות בגז טבעי ומעבר למשק חשמל גמיש ומבוזר של אנרגיה ירוקה. ישראל לא עומדת ביעדים. לכל משרד מדיניות משלו ולכן יש צורך להקים ועדת שרים לאנרגיה מתחדשת שתתגבר על התנגדות הדרגים המקצועיים שחוסמים כיום את התחום"