האם בקרוב יתרוקנו מדפים במרכול עקב המלחמה באוקראינה

ח"כ אוריאל בוסו סיפר כי בקניות לחג ניגשו אליו אנשים שביקשו עזרה בקניות לחג, ואמר כי זה היה מחזה שובר לב שאינו מורגל בו. לדבריו, התופעה של חוסר ביטחון תזונתו הולכת ומתרחבת. ח"כ מופיד מרעי אמר כי הדבר יוביל לפגיעה בחוסן הלאומי של החברה, וקרא לבנות חוסן תזונתי מקומי בהתאם לצרכים שלנו. ח"כ רם שפע התייחס בהקשר זה לרפורמה בחקלאות והזהיר כי היא תחמיר את המצב, שכן אפילו מחירי המוצרים שהמכס עליהם ירד לא הוזלו.

מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הפרופסור רונית אנדוולט, אמרה כי צריך לחוקק חוק ביטחון תזונתי, שיחייב את משרדי החקלאות, הכלכלה והאוצר להכין תוכנית ארוכת טווח בעניין. לדבריה, לכל אדם בישראל צריכה להיות זמינות מלאה למזון בריא. "מזון בריא זה לא מותרות ומזון מזיק פוגע בעיקר באוכלוסיות המוחלשות. פיקוח מחירים או סבסוד זו החלטה של המדינה, אבל לחם מלא צריך לעלות כמו לחם אחיד", אמרה.

נציג משרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר כי המשרד בוחן תוכניות ביטחון מזון שנעשו במקומות אחרים בעולם, וייקח לו מספר חודשים לסיים את העבודה ולגבש תוכנית כזו למדינת ישראל.

ח"כ סמי אבו שחאדה שאל מה עושה המדינה עכשיו כדי להתמודד עם עליות המחירים. ח"כ ענבר בזק התייחסה גם היא לרפורמה בחקלאות, ואמרה כי את המכסים מורידים עכשיו אבל את התמיכה לחקלאים מציעים רק עוד 5 שנים, ועד אז לא יישארו חקלאים לתמוך בהם. ח"כ יסמין סאקס פרידמן אמרה כי אין תמונה כוללת וראייה לטווח רחוק, שלוקחת בחשבון גם את שינויי האקלים. היא הוסיפה כי בישראל נזרק מזון בשווי כ-20 מיליארד שקל מדי שנה, שאת חצי ממנו אפשר להציל. ח"כ מיכל רוזין ציינה כי יש לכך גם הקשר ביטחוני. ח"כ אלון טל ציין כי ממחקר מקיף שערך באשר לצפוי לנו ב-2050, עלה כי נהיה תלויים לחלוטין בייבוא.

יו"ר איגוד המזון של התאחדות התעשיינים, דודי מנביץ, אמר כי הבעיה היא לא רק עליות מחירים אלא אם בכלל יהיו מוצרים על המדפים. לדבריו, "החשש העיקרי כיום הוא מפני תחרות גלובלית שתגרום למחסור במוצרי מזון בסיסיים. אנחנו לא יכולים להבטיח שיהיו לנו מספיק חומרי גלם לייצר מזון. לכן צריך להקים ועדה בין משרדית שתשב עם יצרני המזון, התעשיינים ושותפים נוספים, כדי לבחון מה צריך לעשות להבטחת רצף ייצור מזון כחול לבן".

מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, דיויד לוי, אמר כי כדי לגדל יותר הסיפור הוא מים, מים ועוד מים במחירים הוגנים. "אם יתנו לנו עוד מים נוכל לספק לתעשיה את כל החומוס, הבוטנים החמניות, התירס, האפונה והעגבניות שהיא צריכה", אמר.

נציג אגף התקציבים באוצר, גלעד קצב, אמר כי בישראל רמת מחירי המזון גבוהה בעשרות אחוזים לעומת מדינות מפותחות, ופירות וירקות לא צריכים להיות מוצרים לעשירים בלבד. הפתרון, לדבריו, הוא הרפורמה בחקלאות שתאפשר יבוא מוצרים זולים וחיזוק החקלאות המקומית. ח"כ יבגני סובה הוסיף כי הרפורמה תחזק את החקלאות הישראלית.

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס ילין דניאלי, אמרה כי בעוד שבכל המדינות אומרים שצריך להתבסס על יצור מקומי, בישראל באים משרדי החקלאות והאוצר ואומרים שצריך עוד ייבוא. לדבריה, הרפורמה בחקלאות תרע את מצבנו והיא אינה נכונה לשעת חירום. "היום מחסני המזון מלאים, כי החקלאים עבדו, אבל לא לעולם חוסן. לא משתלם להיות חקלאי בישראל", אמרה.

נציגת תא הסטודנטים של דרכנו, דינה לייבמן, אמרה כי הבעיה היא ריכוזיות בענף המזון, ורווחים חריגים של חברות המזון הגדולות בישראל. לדבריה, רשות החברות כבר 20 שנה לא הכריזה על מונופול חדש ו-6 שנים לא מצאה מונופול שעשה שימוש לא סביר בכוח. היא הוסיפה: "רשות התחרות חייבת להתעורר ולפרק את חברות הענק, להשקיף רווחים של מונופולים, להגביל השתלטות גאוגרפית של רשתות המזון על אזורים ולפתוח יבוא מקביל לכל המוצרים".

ח"כ כץ סיכם את הדיון ואמר כי נשמעה בו זעקה אמתית והרבה מאוד שאלות, אך מעט מדי תשובות מכל משרדי הממשלה. הוא הוסיף כי צריך להקים בהקדם ועדה בינמשרדית בממשלה שתתכלל את הטיפול בנושא, וקרא לשרת התחבורה לטפל בנעשה בנמלים, לשרת האנרגיה לבחון את נושא המים ולמשרד הבריאות לקחת חלק פעיל בטיפול בנושא. "אני לא רוצה לגלות עוד חצי שנה שלא עשינו כלום, בעוד שמדינות סגרו את היצוא מהן. תראו לנגד עיניכם את כל אותם אנשים שהולכים לישון רעבים ומגיע להם אוכל בריא. זו הזנחה של שנים, אבל עלינו מוטלת עכשיו החובה והאחריות לפתור את הבעיה, ואם לא נעשה זאת אז האשמה היא גם עלינו", אמר.