בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
היזם זוהר לבקוביץ [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
המלחמה בעזה גרמה לירידה חדה בהשקעות בהייטק
|
יו"ר ועדת המשנה להייטק: לפעול באופן מהיר כדי למשוך את המוסדיים להשקעה בהייטק ● סמנכ"ל רשות החדשנות: במקום קיצוץ של 100 מיליון שקל - הרשות תקבל תוספת של מיליארד שקל לתקציב 2024 ● הצעת תקציב 2024 תוביל לשינוי תקנים וצמצום תקציב המדענים הראשיים
|
החשיבות של המשך ההשקעה במחקר ובפיתוח, גם בתקופה של מלחמה כבסיס לצמיחה כלכלית, ולהתמודדות עם האתגרים העומדים בפני המדינה, עלתה במהלך שני דיונים שקיימו (16.1.24) ועדות בכנסת - דיון בהשפעת המלחמה על ירידה חדה בהשקעות בהייטק באופן העלול להוביל לסגירת חברות הזנק רבות ודיון בקיצוצים משמעותיים בתקציבי המחקר והפיתוח הממשלתי. ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק דנה בהשפעת המלחמה על תעשיית הטכנולוגיה העילית, תוך בחינת השלכות על הכלכלה ומתווה לתוכנית חרום. היו"ר ח"כ אביגדור ליברמן פתח את הדיון ואמר כי כולם מודעים לכך ש-2023 היא שנת משבר להייטק הישראלי והשאלה היא מה הדרך לצאת מהמשבר, שכן ההייטק הוא מנוע הצמיחה הכי חשוב לכלכלת המדינה. לדבריו, אם רוצים להציל את ההייטק הישראלי צריך לפעול באופן מהיר הרבה יותר ולמשוך את המוסדיים להשקעה בענף.
|
|
|
נציגת אגף התקציבים באוצר, נעם דן, אמרה כי מתוך הכרה של שר האוצר בחשיבות הענף למשק ולנוכח התמורות שהוא עבר בשנה האחרונה, הוא מצא לנכון לקדם תוכניות שתשמור את ישראל בחזית החדשנות העולמית. לדבריה, תוכנית אחת היא עידוד בהשקעות הון סיכון ישראליות, תוכנית שנייה היא קרן הזנק, תוכנית נוספת היא מסלול מהיר שמוסיף 200 מיליון שקלים לחברות עם Runway קצר ומענקי מצוינות למיזמים ומחקרים מחו"ל כדי להחזיר חוקרים לארץ. היו"ר ליברמן שאל עד כמה התוכניות מתואמות עם השטח, וציין כי הבעיה היא שהזנקים לא מצליחים לגייס הון ראשוני. דן השיבה כי נפתח מסלול תנופה, המענקים עלו ממאה ל-200 אלף שקלים והקרן מתמקדת בגיוס הון ראשוני לאותן חברות. עם זאת, נציגי התעשיה העירו שלא שמעו על כך וליברמן קרא לאוצר לעבוד איתן בשיתוף פעולה. המנכ"ל קרן לוי שלו אמרה כי ההייטק בעל השפעה אדירה על הכלכלה הישראלית ואחראי על 30% מההכנסה ממיסים, 12% מההכנסה במשק ו-50% מהייצוא. היא הוסיפה כי ב-102 הימים האחרונים קמו יוזמות פרטיות של משקיעי הון סיכון לתמוך בתעשיה, וחשוב לעבוד גם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפרופסור יוסי שפיגל אמר כי 91% מההשקעות בהייטק בישראל הן פרטיות, ובמצב מלחמה משקיעים פרטיים נמנעים מלהשקיע. הוא הזהיר כי חברות רבות בסכנת סגירה, ויש חשש לאפקט דומינו שהכל יתחיל לקרוס.
|
יו"ר איגוד ההייטק: הקטר של המשק זקוק לתחזוקה
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, התייחס לדברי נציגת האוצר ואמר כי מהמשרד לא דיברו עם נציגי התעשיה. הוא הוסיף כי צריך לשנות גישה לגמרי ולדאוג לתעשיה שנמצאת בסכנה גדולה. "בקרנות הון סיכון מדברים על כך ששנת 2024 תהיה מרחץ דמים בנושא גיוסים וסטארטאפים, אנחנו צריכים לדאוג לוודאות עסקית ויציבות במשק. הקטר הזה זקוק לתחזוקה, זקוק להכוונה וזקוק לתשתית", אמר. ח"כ עודד פורר ( ישראל ביתנו) אמר כי הממשלה לא מבינה את האירוע ואם חושבים על פתרונות הוא לא היה בונה על הממשלה. לדבריו, "האבסורד הוא שבעיני זה לא חלק מתקציב הביטחון, זה חלק בלתי נפרד מהביטחון. יש שני דברים שאפשר לעשות, הראשון זה חקיקה שדרכה צריך לתת הטבות לגיוס כספים והשני זה עידוד עלייה". מנכ"ל ונשיאת IATI, קרין רובינשטיין, אמרה כי 2023 הייתה שלילית בגיוסי הון והנפקות, ומצד שני עם עליות דרמטיות בשווי מניות חברות ההייטק העולמיות. לדבריה, ההייטק עצמו יביא פריון גדול, אבל הרבה יותר נמוך ממה שהתרגלנו. "הדבר הראשון שאנחנו מבקשים זה אל תשנו, אל תזיזו, אל תמציאו רגולציות חדשות, תעבדו בשת"פ מלא והדוק עם התעשיה", אמרה.
|
|
|
סמנכ"ל רשות החדשנות, צחי שנרך, ציין כי עד לפני מספר ימים הרשות הייתה צפויה לעמוד בפני קיצוץ של כ-100 מיליון שקלים, אולם אתמול התבשרה דווקא על תוספת של מיליארד שקל לתקציבה ב-2024. הוא ציין כי ישנה ירידה חדה בהשקעות וזה מטריד, ואמר כי כחודש אחרי תחילת המלחמה הרשות הפיצה סקר גדול ומהתובנות שעלו ממנו גיבשה תוכנית לטווח המידי, בהשקעת 400 מיליון שקל עד פברואר מרס 2024. בנוסף ציין שנרך כי הרשות הקימה קרן הזנק שתתמקד במקום שאין בו זמינות של הון. לדבריו, מינוף כספי המוסדיים יכניס בשלוש שנים הקרובות כ-3 מיליארד דולר להייטק הישראלי, וההשפעה תיראה ב-2025. היו"ר אמר כי תוספת של מיליארד שקל לתקציב הרשות זו בשורה גדולה מאוד, אבל הרשות צריכה לחשוב על מנגנון מהיר למימוש התקציב. מנכ"ל איגוד ההייטק, מאיה שוורץ, ציינה בהקשר זה כי רשות החדשנות בדקה כ-400 חברות מתוכן אישרה השקעה רק במאה ו-300 עומדות בפני סגירה. מנהל קהילת הפינטק, שמואל בן טובים, קרא לתמרץ יזמים באמצעות הפעלת ארגז חול אסדרתי לחברות הפינטק. לדבריו, מדובר בסביבה חוקית שמאפשרת לחברות צעירות לנסות את המוצר עם מגבלות רגלטוריות פחותות, מעניקה סביבת פיתוח בפיקוח מאסדר תוך הקלות בתקופת הניסוי.
|
אין מנוס מלשפוך כסף, אחרת לא תהיה תעשיה
|
|
|
|
היזם זוהר לבקוביץ סיפר על הודעה שקיבל הבוקר על הזנק שלפני 4 חודשים היה לפני סגירת חוזה, ומאז לא מצליח לגייס משקיעים ואם לא יצליח לגייס כסף בחודש הקרוב ייאלץ לסגור. "בשבילי, לבקש עזרה מהמדינה זה בלתי נתפס, הייתי נגד הכנסת כספי מדינה, אבל היום אין ברירה. קשה להיות ישראלי שמגייס כסף בחו"ל. הבקשה היא נורא פשוטה, צריך כסף והרבה. להכניס הרבה כסף ולשפוך לתעשיה, אחרת לא תהיה לנו תעשיה", אמר. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, ציין כי בישראל ישנן 174 חברות קריפטו ו-ווב 3 שמעסיקות כ-3,800 עובדים וגייסו כמעט 4 מיליארד דולר, אך לא יכולות לפתוח חשבון בנק בישראל ולשלם מיסים מחשבונות בחו"ל. לדבריו, הבעיות נפתרות בקצב איטי בצורה מזעזעת. היו"ר ליברמן התייחס למצב בתעשיה ואמר כי חלק מהמחדל הוא שהאוניברסיטאות בישראל מייצרות כ-7,000 מהנדסים בשנה, לעומת כ-240,000 באירן. לדבריו, זה פער בלתי נסבל. הוא הוסיף כי הפתרון, מעבר לקיצור ביורוקרטיה וזמינות הכסף, צריך לבוא ממשיכת הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק. "אני מדבר איתם ואין זו אגדה, עוד קצת לחץ על האוצר ורשות המיסים לתת עוד קצת הטבות - ואם המוסדיים ישקיעו חצי אחוז ממה שאספו זה יהיה סכום שיפתור לנו את הבעיות", סיכם ליברמן.
|
הד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית במשרד החקלאות, ששכלה את בנה בעזה: "דווקא מתוך השבר האישי חשה שצריך להשקיע עכשיו בצמיחה וחידוש ולא לקצץ בדיוק בזה"
|
▪ ▪ ▪ |
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון על עתיד המחקר והפיתוח של ישראל בעקבות החלטות הממשלה על שינוי בתקציב פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. יו"ר ועדת המדע, ח"כ איימן עודה: "הדיון הזה הוא דיון חרום. אתמול אושר בממשלה תקציב 2024, שדומה יותר לאיסוף תוכניות מגירה לקיצוצים רוחביים מאשר לספר תקציב אשר מטרתו להיטיב עם אזרחי המדינה והמשק. דווקא בצל מצב חרום ומלחמה שפגעה אנושות במצבם הכלכלי של רבים, בוחרת הממשלה להתנער מחובתה הבסיסית להטיב עם אזרחי המדינה והמשק. תחת הכותרת ״התייעלות בהוצאות הממשלה,״ יקוצצו תקציבי ענק במשרדי הרווחה, בריאות וחינוך, החשובים לאין שיעור במיוחד בתקופה זו. הקיצוצים המתוכננים לכל ענף המחקר והפיתוח הממשלתי במקום להגדיל את המימון הממשלתי למחקר ופיתוח". יו"ר המועצה הלאומית לפיתוח ומחקר אזרחי, פרץ לביא, התייחס להצעה המדוברת בתקציב החדש להקים קרן עצמאית שתחלק מענקים למחקר יישומי, ואמר: "עסקנו בנושא המדענים הראשיים במשך שנה ואף נכתב דוח בנושא. דנו בשאלה האם הקמת קרן לאומית למחקר יישומי הוא דבר נחוץ וחשוב. באסיפת המועצה הייתה תמימות דעים שיש להקים כזאת קרן לתועלת החברה. המלצות שהקרן תעסוק לאו-דווקא בפיתוחים עסקיים אלא בדברים לתועלת ורווחת הציבור גם כאלה שאין בהם רווחים". מנכ"ל משרד המדע, גדי אריאלי, אמר בנוגע לתוכנית הקרן שתקום כי "אנחנו רוצים שיהיה מוצר טוב. כבר אתמול הקמתי צוות לנושא. נקבע מרתון לוח זמנים כדי לקדם כמה שיותר מהר את זה. יוקם צוות לבחינה מחקר יישומי בדומה לקרנות תחרותיות אחרות". הדסה גטשטיין מהמשרד פירטה על התוכנית החדשה בתקציב ואמרה כי תקציב הקרן יגיע מאיגום משאבים של תקציבי המחקר של המדענים הראשיים. הפרופסור איתי הלוי, יו"ר האקדמיה הצעירה הישראלית, אמר בדיון: "המחקר בתחום הנפש וכדומה הוא בעל חשיבות גבוהה בעת הזו לשקם ולטפל בכל מה שקרה מהשבעה באוקטובר. דווקא בעת הזו לא היה נכון לשנות ולפגוע בכך. אין לנו התנגדות לשינוי מבנה הידע אבל צמצום כוח האדם שיאספו ידע ויחקרו כפי שנקבע, יכול לפגוע בתהליך השיקום. בנוסף, בעקבות גילויי השנאה בעולם יש יכולת להביא חוקרים רבים לישראל וצריך לדעת שיהיה להם לאן להגיע. הצעדים לשינויים לא נראים שבאו במדיניות סדורה". הד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, תמהה בדיון כיצד נעשו שיחות בין אנשי המולמ"פ שבסופו כתבו איזה דוח על עתידם מבלי לשמוע מהם כלום, "איך ייתכן שלא ביקשו מאיתנו שום נתון ושום מסמך. נקודת המבט שלנו שאיננו מחפשים מחקר לשם מחקר אלא לסייע לעבודת המשרד. מבינה את המצוקה לאור המלחמה והקיצוצים שנעשו בקרנות שקשה להביא תקציבי מחקר בסיסי ויישומי, אבל שאנשי האקדמיה כותבים דוחות ואומרים אמירות שחשוב להקים את הקרן, השאלה הגדולה היא איפה התועלת עבור משרדי הממשלה ולקוחות הקצה לדוגמה לחקלאות ישראל. יש פה לדעתי חוסר הבנה בסיסי בעבודה שלנו". הד"ר מיכל ששכלה את בנה בעזה לפני שלושה שבועות, הוסיפה: "דווקא מתוך השבר האישי שלי צריך להשקיע בצמיחה וחידוש ולא אלו הדברים שיש לקצץ בהם". רון גרמה, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ברך על הקמת הקרן אך התנגד אף הוא להצעת התקציב ואמר: "יש חברות באיגוד שמקבלים כסף מהאיחוד במודל של מצ'ינג ואם האיחוד האירופי לא יממן כי ישמע שיש קיצוצים מהתמיכה בחברות האלו, אז אין לחברות כל זכות קיום ולכן בסופו של יום הקיצוץ של תשעים מיליון יכול להיות הרבה יותר מכך".
|
|
תאריך:
|
17/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
17/01/2024
|
|
עידן יוסף
|
+אושר בטרומית: הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה
|
13:10 17/01/24 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד-2023. מוצע לקבוע כי מבוטח התובע את המוסד לביטוח הלאומי לקבלת תגמול נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ישלם שכר טרחת ייצוג מרבי, בהתאם לשיעורים הקבועים כיום בסימן ב1' לפרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה.
|
|
|
|
+אושר בטרומית: סיוע לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
|
13:04 17/01/24 | מירב ארד |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה - חרבות ברזל). מוצע לקבוע, בהוראת שעה, סיוע לסטודנטים המשרתים בשירות המילואים בתקופת המלחמה. על המוסדות להעמיד לבחירת סטודנט שנעדר משליש מהשיעורים בקורס, לפחות, בשל מילואים, פתרונות אקדמיים, שיוסדרו בכללים שתקבע המל"ג, ובכפוף לחריגים, כגון: דחיית הקורס והשתתפות בו במגוון דרכים ללא תשלום נוסף, המרת הציון בקורס לציון עובר, היבחנות בעל-פה או המרת בחינה לעבודה. בנוסף, מוצע לחייב את המוסדות לסייע בהשלמת חומר הלימוד ע"י הדרכה, שיעורי עזר, חומרי עזר, ומימונם במקרה הצורך. עוד מוצע לקבוע זכאות של סטודנטים כאמור למלגה בסכומים אחידים ולפי אמות מידה שיקבע שר החינוך, בהתייעצות עם המל"ג, בהתחשב בתקופת השירות ובסיוע הכספי שקיבל ממקורות אחרים; לבסוף, מוצע להסמיך את המל"ג להפחית תקצוב למוסד מתוקצב שמפר את חובותיו על פי החוק.
|
|
|
|
+הוקפא מתווה הפחתות המכס וביטול מכסים על מוצרי חקלאות
|
01:22 17/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
הפחתות המכס שהיו בתוקף בשנת 2023 יימשכו כמצב קבע, ולא ייכנסו לתוקף הפחתות המכס הגבוהות יותר אשר היו אמורות להיכנס לתוקף בשנים 2024 ואילך ▪ לצד כך, קרא סמנכ"ל משרד החקלאות להוציא את רשימת מוצרי החקלאות המעובדים מהרפורמה וציין כי הם נכנסו אליה בטעות ▪ חברי עדת הכספים הביעו תמיכה בצעד ▪ גפני: "החקלאות הישראלית יותר חשובה מאשר לייבא תוצרת חקלאית מטורקיה"
|
|
|
|
לשם הגנה על החקלאות המקומית [צילום: משרד החקלאות]
|
|
|
|
+הערכה: אוניסטרל תוסיף את ישראל לרשימת המדינות שאימצו את חוק המודל
|
01:09 17/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבינ"ל, שצפויה לעודד שימוש בבוררות שמושבה בישראל כפתרון ליישוב סכסוכים מסחריים בינ"ל ▪ יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "החוק חשוב ביותר בתקופה זו של לחימה עקב משמעותו למעמדה הבינ"ל של ישראל, לחיזוק הצמיחה, והיכולת לצאת מהמשבר הכלכלי הנובע מהלחימה"
|
|
|
|
צמצום עלויות של ניהול הליכים ליישוב סכסוכים בינ"ל [צילום: דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+חח"י: רשות החשמל עושה מניפולציות ומכניסה שיקולים פוליטיים בתעריף החשמל
|
23:59 16/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מנכ"ל חברת החשמל: "הנזק למדינת ישראל מאי אספקת חשמל סדירה הוא אדיר - החברה מתייעלת ביותר אבל חייבים את עליית המחירים לטיפול בתשתיות ישנות" ▪ רשות החשמל: "אם אנחנו משווים את עצמנו למדינות העולם אנחנו בחלק התחתון של המחירים" ▪ מנהל מינהל הדלק: "קצב הקמת תחנות הדלק החדשות צנח ב-80% - רק 5 תחנות חדשות מוקמות בשנה"
|
|
|
|
שפיגלר. עליית תעריפים [צילום: יוסי וייס]
|
|
|
|
+ועדת החוץ והביטחון האריכה צווים הקשורים למלחמה
|
23:45 16/01/24 | עידן יוסף |
ועדת החוץ והביטחון שמעה היום (ג') סקירה מודיעינית מבצעית בנושא חרבות ברזל. בנוסף אישרה הוועדה את הארכת תוקף צו שירות המילואים (קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום) מכוח סעיף 8 (א) לחוק שירות המילואים התשס"ח-2008. כמו כן אישרה הוועדה את הארכת הכרזה על מצב מיוחד בעורף. שני הצווים אושרו פה אחד והוארכו עד ליום חמישי, ה-25 לינואר 2024.
|
|
|
|
+הקלות בבגרויות חולקו ל-3 בהתאם לחומרת הפגיעה
|
20:42 16/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מתווה הבגרויות בצל המלחמה מחולק לשלושה מעגלים, בהתאם לחומרת הפגיעה: הראשון, מיקוד חומר ותוספת זמן של 15% למשך זמן הבחינה; השני: משקל גבוה יותר לציון השנתי על פני ציון הבחינה, והקלות נוספות במקצועות מסוימים; השלישי: שקלול מיוחד במקצועות החובה והיבחנות בית ספרית במקצועות ההומניסטיקה ▪ 94% מהנבחנים נמצאים במעגל הראשון
|
|
|
|
תוספת זמן, בחינות פנימיות ותוספת נקודות [צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]
|
|
|
|
המלחמה בעזה גרמה לירידה חדה בהשקעות בהייטק
|
|
ועדת הכספים אישרה (16.1.24) את תיקון צו תעריף המכנס והפטורים וממס קנייה על טובין (תיקון מס' 20 והוראת שעה מס' 14). במקור קבע הצו מתווה להפחתה הדרגתית וביטול של מכסים על מוצרי חקלאות שונים. לפי המתווה המקורי, בשנים 2023 ל-2027 המכס אמור היה לרדת באופן מדורג, בין היתר, על פירות וירקות טריים מסוימים, קפואים, מיובשים ומשומרים, שומנים, ריבות ומיצים. כאשר משנת המס 2027 ואילך היו אמורים לחול שיעורי המכס המופחתים כהוראת קבע.
|
|
|
ועדת החוקה אישרה (16.1.24) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, התשפ"ג-2023. הצעת החוק נועדה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בינלאומית המבוססים על חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בינלאומית שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי (אונסיטרל).
|
|
|
דיון טעון (16.1.23) בוועדה לביקורת המדינה על העלייה הצפויה בתעריפי החשמל. נציגי ארגון לובי 99 הטיחו בהנהלת החברה האשמות על "בור שחור" ורווחים מוגזמים שאינם מגולגלים לטובת הציבור, ומנגד מ"מ יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל חברת החשמל טענו כי העלאת המחיר היא חיונית, ובכלל אינה מספקת לשיקום תשתיות החשמל הישנות, שדורשות שדרוג נרחב שעולה הון רב.
|
|
|
מדי שנה במדינת ישראל נבחנים 200,000 תלמידי כיתות י"א ו-י"ב בבחינות הבגרות. בדיון שהתקיים (יום ג', 16.1.24) בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שמעו חברי הכנסת על המתווה הייעודי לבחינות הבגרות בצל המלחמה, כשהוא מחולק לשלושה מעגלים עם היקף הקלות שונה, בהתאם לחומרת הפגיעה.
|
|
|
ועדת הכספים אישרה את החלטת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, להחיל את ההגדרה "ישוב ספר" לעניין חוק מס רכוש וקרן הפיצויים על חמישה ישובים בנגב המערבי שפונו בהחלטת ממשלה 988: בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר. הישובים יוגדרו ביישובי ספר החל מה-7 באוקטובר 2023 ועד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת ממשלה מספר 988, או למשך שנה (לפי המאוחר מבניהם).
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|