ראש חטיבת המבצעים במשטרה: "141 נבחרי ציבור במדינה מאוימים"

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי המטרה לאפשר ולשמור על ההנחיות ושמירה על חופש הביטוי וההפגנה במסגרת החוק, אך לא נדון בסוגיית אבטחת ראש הממשלה. ח"כ הלוי הסביר, כי יש קו אדום שמעביר חברה חופשית ודמוקרטית לחברה אלימה שתרבות הכוח שולט בה. והוא המעבר של דיבור לאלימות. "אנו רואים קריאות לרצח של ראש הממשלה. הדיון הכרחי וארצה לשמוע מה מערכות האכיפה עושות ופועלות בנושא וכן לקבל התייחסות להשוואה למקרים אחרים בהן המחאה הייתה הרבה פחות מיליטנטית".

ח"כ נאור שירי: "מדובר בדיון הזוי, כי יש כל כך הרבה דברים שצריך לטפל בהם ואנחנו נגררים לדיון פופוליסטי". ח"כ קארין אלהרר: "אלימות צריך לגנות, אבל מכל הכיוונים. הפגנה היא ערך יסוד בדמוקרטיה וחופש הביטוי אל תנסו להשתיק את זה".

ח"כ משה סעדה: "יש תחושה שהאכיפה היא לא שווה, ואז יש חוסר אמון. 47 חברי כנסת קיבלו איומים. נראה לכם הגיוני? זה קרה לפני כחודשיים. עד היום אין פיענוח".

ח"כ גלעד קריב: "אין ספק שאין שום הצדקה למעשה אלימות גם אם במחאה. הדיון צריך להיות לא על אלימות המוחים אלא על התגובה של המשטרה כלפיהם".

ח"כ קטי שטרית: "מותר להפגין ולמחות ועלינו להמשיך לתת במה לחופש הביטוי, אבל אסור לתת שתחת המעטפת הזו מפגינים יפגעו בזכויות אחרות. קיבלתי מכתבי איום ואלה נסגרו. יש תחושה כי לא מתייחסים ברצינות לכך".

ח"כ מירב בן ארי: "אם מתמקדים בפגיעה בנבחר ציבור, בואו נתמקד באירוע הזה. אם מדברים על שוויון, האמת לא בצד שלכם ולא בצד שלנו. איומים על נבחרי ציבור זה לא בסדר. אבל אם מצלמים אותך, ואם מותחים עליך ביקורת - תנשמו. אנחנו נבחרי ציבור״.

ח"כ טלי גוטליב: "ליבי עם השוטרים והמראות הקשים של הפגנות השמאל הקיצוני שבמשך שנה גם לפני ה-7 באוקטובר של הפגנות, סרבנות ושל החלשת החברה. זאת האמת הכואבת. עלינו מכל הצדדים לשמוע שקט, במקום זה אנו רואים את המחאות. כל החלשה של מדינתנו לא תוביל לעסקת חטופים".

תנ"צ שלומי שגיא, רח"ט מבצעים, משטרת ישראל, הבהיר, כי את המשטרה לא מעניין מאיזה צד המחאה, אלא שכל מי שהשתתף בה ישוב לביתו בשלום תוך שמירה על האיזון בין זכות המחאה לחופש התנועה של הציבור. "השבוע הוכחנו כאשר יש חשוד של דורס מפגינים או מפגין שזורק לפיד הם נעצרו. נעשה הכל שאף אזרח ושוטר לא ייפגע. המחאות מתנהלות מדי שבוע עם מאות ואלפי שוטרים שבאים על חשבון דברים אחרים. ונמשיך לתת כי מחאה היא אבן יסוד בדמוקרטיה". הוא התייחס לעניין האיומים, והוסיף כי להב 433 מנהלת את החקירה והיא קיבלה תעדוף גבוה. "יש 141 נבחרי ציבור מאוימים במדינת ישראל ועוד מספר שמקבלים הנחיות. יש צוות ייעודי לטיפול בהסתות ברשת וכל הסתה מנוטרת, נבחנת משפטית ומטופלת תוך שיתוף פעולה עם גורמים אחרים. על פגיעה באזרחים ושוטרים לא נעבור לסדר היום. יש איומים שיש לנו פריצת דרך ויש כאלה שלוקח זמן".

במענה לשאלת היו"ר פוגל האם כל הפגנה מקבלת רישיון ומגבלות מסוימים? השיב כי "הפגנה לא מצריכה רישיון ותהלוכה כן. המגבלות והתנאים מפורסמים ברבים". לשאלת ח"כ הלוי, בנושא נתוני תיקים וכתבי אישום נגד הסתה והפרת החוק בהפגנות? השיב כי מתחילת השנה נעצרו במהלך המחאות 241 ו-132 עוכבו סה"כ - 373. "בנושא מספר כתבי האישום אלה יועברו לוועדה".

רפ"ק שמואל לרמן ממדור חקירות במשטרה התייחס לתיקי ההסתות שנפתחו כלפי אישי ציבור בשנים האחרונות וסקר, כי בשנת 2022 נפתחו – 60 תיקים, בשנת 2023 - 79 ו–11 תיקים בשנת 2024. בנוגע למעצרים, אמר כי אין לו נתונים והסביר כי כמו בתיקי הסתה לטרור, התיקים נפתחים באישור פרקליטות המדינה. ח"כ קריב ביקש לקבל התייחסות, גם בנושא פנייתו למשטרה ביחס לתלונות עצורים ומפגינים בהם: פינוי לטיפול רפואי, אלימות קשה והפעלת סוסים ורוכבים, פיזור הפגנות ללא עילה. תנ"צ שגיא השיב כי כמפקד תחנת לב ת"א היו יותר מ-4,000 מחאות. "כל חריגה טופלה עד הסוף או על-ידי מחלקת משמעת או מח"ש. כל מי שחורג מטופל. המפכ"ל מדבר בהערכות המצב לאפשר מחאות כערך יסוד ולא לאפשר אלימות. ברף הפלילי מתבצעים מעצרים. האיפוק והסובלנות של השוטרים שעובדים תוך שחיקה ובכל מצב ראויים להערכה ויש לומר להם תודה". ח"כ צבי סוכות: "אנחנו בתקופה רגישה על חשבון מה מגיעים מאות ואלפי השוטרים למחאות הללו? האם השיח מתקיים מול מארגני המחאות והאם הם מבינים את זה?". שגיא: "אנחנו מאשרים מדי שבוע לא מעט מחאות ונערכים בנושא האבטחה".

נצ"מ תמר ליברטי מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל ציינה, בהתייחסה למרחק מחאות מול בתי עובדי ונבחרי ציבור, כי המשטרה פועלת על-פי הנחיית היועמ"ש לממשלה. "אין קביעה בהנחיה או בפסיקה לגבי המרחק הקונקרטי, והמשטרה פועלת לפי אמות מידה של תוואי השטח ועל-פי שיקולים בטיחותיים וביטחוניים", אמרה. היא הוסיפה כי יש מקום מאושר למחאה וזה נכון שלא תמיד עומדים בכך, אז המשטרה מפעילה את סמכותה ואוכפת ומקפידה כלפי המחאות מול הבתים. עו"ד נירית להב קניזו, ממשרד המשפטים, הוסיפה, כי התנאים בעניין הפגנות ליד בתיהם של נבחרי ואישי ציבור מפורטים בהנחיית היועמ"ש לממשלה. המרחקים נקבעים בהתאם לתוואי השטח, לאיומים והיבטים נוספים. כאשר אין חלופה היא מתקיימת בסמיכות מסוימת, מרחיקים כך שמאפשרים את מסר המוחים ומצד שני לאפשר לבני משפחתו את הזכות לפרטיות ואת שלומם של השכנים".

ח"כ לימור סון הר מלך: "אני רואה פעם אחר פעם התבטאויות מפורשות ואיש לא אומר דבר נגד זה. מהתחושה של מה שאני שומעת פה ואיך זה מתנהל, אתם לא לוקחים אחריות. יש תחושה של התעלמות. כשיהיה כאן רצח פוליטי הוועדה הזו תצא. יושבים כאן אנשים שהם אחראים על ביטחון שליחי הציבור. צריך להיות נוהל ברור והם צריכים להיות מוגנים". ח"כ עמית הלוי מחה על כך שגופי האכיפה לא הגיעו עם נתונים. וציין, כי יש לכתוב נהלים ברורים על-ידי השר לביטחון לאומי בנושא מחאות מול בתי נבחרי ציבור ולא על-ידי פסיקת בג"ץ והנחיית היועמ"ש.

יו"ר הוועדה אמר לסיכום כי חלה עליו החובה להזהיר את כל גורמי הביטחון: "זה עלול להיגמר רע. האלימות שאנו רואים בחלק מהציבור נמצאת גם במחאות וההפגנות. אלחם על כל סנטימטר על חופש הדיבור, הביטוי וההפגנה, אבל לא יכול להיות שהיא זכות ערכית יותר מהזכות שלי לחיות. יש גבול בין לא-נעים לאיום. תציבו גבולות ברורים כדי שנוכל לכבד את המחאה". הוא ביקש מהמשטרה להעביר אבקש להעביר נתונים לוועדה.