ישראל בצומת דרכים: ריבונות או שיתוף פעולה בינ"ל בתחום הבריאות

פתח את הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, שאמר: "הדיון של היום מעניין לא רק את הנוכחים כאן, אלא צופים בו חברי פרלמנט מארצות אחרות ונציגי ארגון הבריאות העולמי. סנאטור מארה"ב יקיים היום דיון דומה בסנאט כי הנושא משמעותי להרבה מאוד מדינות, כשמעל 190 מדינות חברות בארגון ולכן זה אירוע גלובלי.

"התחלתי לקבל פניות בנוגע לתהליך לפני זמן רב ברגע שהחל הליך התיקון. חלק מזה התנהל במקביל לחקיקת חוק הקורונה הגדול כאן בוועדה, והיה קשה להבין את טיב הבעיה כי הנושא מאוד מורכב. עם הזמן האוכלוסייה המוטרדת מההליך הלכה וגדלה. אני מודה לשר הבריאות שנתן ברכתו לקיום הדיון בין היתר מהשיקול שחשוב שהדיון יתקיים באופן ציבורי פתוח. לדיון לאור השמש יש להוסיף הרבה מאוד בריאות לתהליך ואני מקווה שנצא עם כיוונים הרבה יותר ברורים. הדיון מתקיים לבקשת שליש מחברי הוועדה.

"הייתה לי מחשבה על האכסניה כשיש ועדות בריאות וועדת חוץ וביטחון, אך בשל הטענות להשלכה על חקיקה והוועדה שצברה את הניסיון הרבה ביותר בתחום חקיקת מגיפה בישראל היא הוועדה הזו שעסקה רבות בחקיקה ופיקוח בנושא מגיפה. ההליך בוועדה לימד רבות על התמודדות עם מגיפה בכלים משפטיים.

"המניע העיקרי לדיון הוא חוסר הידיעה מה אומרות התקנות. עלינו לקבל את המידע כדי לדעת אם ואילו מחלוקות קיימות. אני יודע לומר משיחותיי המקדימות, שהחששות מפגיעה בריבונות ישראל מטרידים גם מדינות אחרות וגם את הגורמים הרלוונטיים אצלנו במדינה".

ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), מיוזמי הדיון: "פניתי בנושא כבר בנובמבר לשר הבריאות ואבקש את עמדת הייעוץ המשפטי. יש היגיון בסברה שאם אנחנו לא מודיעים שאנחנו מקבלים את שינוי התקנון הוא לא יחול עלינו אבל על ישראל להודיע שהיא לא מקבלת את שינוי התקנון של ארגון אנטישמי תומך חמאס. הדיון לא נועד לדון באנטישמיות הארגון והיותו תומך טרור, אלא בכך שאנחנו לא מוכנים שארגון זר יתערב באוטונומית הפרט בישראל. די לנו בכוח האימתני של המדינה שראינו אותו בתקופת הקורונה".

ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): "ארגון הבריאות העולמי מתנהל בצורה אנטי דמוקרטית ופוגע בריבונות של מדינות, והיום מגיע אותו ארגון שכשל במדיניות ובניהול אירוע הקורונה ומבקש להרחיב סמכויותיו. כשקוראים את התיקונים רואים שניתנה סמכות למנכ"ל הארגון להכריז על מצב חרום עולמי ומצב חרום פוטנציאלי, ובעקבות הביקורת שינו זאת למצב חרום פנדמיה, והוסיפו 'עלול' להתפשט, אבל גם התיקונים שנעשו שומרים את היכולת והסמכות הבלעדית של המנכ"ל. זוהי התנהלות מדאיגה".

ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד): "הבעיה שלנו היא שאנחנו פתאים, כי האמנות פועלות במקום הלא נכון. עלינו להיות תמיד חשדניים. כשמדובר על ג'נוסייד בסוריה כאילו לא קרה כלום וכל האמנות מופנות נגד ישראל. הילדים שלנו נרצחים ונשותינו נאנסות והאו"ם פועל נגד מי שזקוקים להגנה. העולם צבוע ועלינו להפסיק להאמין לאמנות הבינ"ל ולהילחם בהן. אני סומך רק על ישראל ולא על גורם חיצוני. בקשר לקורונה כמושתל כליה, התקנות דווקא הצילו אותי".

הד"ר אשר (אשי) שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות: "התיקון הנוכחי החל ב-2022. היו עד עכשיו אין סוף דיונים לא פורמליים והתייעצויות בין מדינתיות ו-8 סבבים פורמליים. בדיונים הללו כמעט 100% מהזמן ישב נציג ישראל ממשרד הבריאות או משרד החוץ. אנחנו קוראים כל סעיף מקיימים עליו דיון פנימי ומגיבים. השר והמנכ"ל הנחו אותנו בשלושה עקרונות מהותיים בדיונים האלה:

• העיקרון הראשון, המוביל ואולי הכי קריטי מבחינתנו היה לא לוותר על שום מרכיב של ריבונות - הדין הלאומי שלנו תמיד יקבע.

• העיקרון השני - לא נסכים לפגיעה בניהול העצמי של מדינת ישראל בכל משק מוצרי הבריאות, לא ברכש שלנו, לא באספקה אלינו, לא בניהול המלאים בישראל ולא בהחלטה למי לתת מה לתת או למי לשווק ואיך לשווק.

• העיקרון השלישי – לא נסכים להקמת מנגנוני מימון חובה חדשים, יש לארגון מנגנונים קיימים ומנגנוני רשות תמיד קיימים, מי שרוצה לתרום - יתרום. דרך אגב ישראל תרמה לא מעט למדינות רבות בעולם במהלך הקורונה אבל הדבר נעשה על-פי החלטת ממשלת ישראל וכך צריך שיישאר.

"התקנות פועלות יומיומית, זה מסייע לנו מאוד להבין אם יש כרגע התפרצות מחלה בצפון סוריה ומה המשמעות מבחינתנו או יש כרגע חשד לחיידק פתוגני שנמצא במקור מים בגבולנו הצפוני ומה אנחנו יכולים ללמוד.

"נכון להיום עדיין אין קונצנזוס בדיונים בין המדינות. יש נושאים שבעינינו ובעיני מרבית העולם המערבי עדיין צריכים זיקוק והגנה כדי שנעמוד בשלושת העקרונות שציינתי. אני רוצה להאמין שאם תהיה הבנה, כך לפחות היה תמיד בעבר, זה לא יגיע להצבעה אלא זה יעבור בהצגה וקונצנזוס. מרגע ההצגה והקונצנזוס יש למדינת ישראל כמו לכל מדינה אחרת בעולם, עשרה חודשים לגבש הסתייגויות והתנגדויות.

"מותר לדון ומותר לנסות להגיע להבנות, אבל אי-אפשר ואסור לחייב מבחוץ את ישראל להחליט איך לנהל את המוצרים שלה ואי אפשר לכפות עלינו מנגנוני מימון שאנחנו לא בטוחים שהם יעילים וטובים ומתאימים לסדר היום שלנו. בנושאים אלה, הרבה מאוד מדינות ובהן יפן, שוויץ וארה"ב רואות את הדברים כמונו.

"תהליך האמנה הרבה יותר רחב וכואב ואנחנו לא מעריכים שנגיע להסכמות בשבוע הבא, אלא רק הצהרה כללית - ואנחנו לא מודאגים מכך, כי היא תצטרך לעבור את הממשלה והכנסת - ואנחנו לא מחויבים לאמצה. עד עכשיו היו תשעה דיונים פורמליים ועוד אין-סוף לא פורמליים במקביל לדיונים על התקנות. אם תהיה אמנה היא לא תוכל לסתור את התקנות אבל לתחושתנו המחלוקות בין מה שמכונה העולם הצפוני לדרומי כל כך משמעותיות שלא נראה שניתן יהיה לגשר עליהן בשבוע הקרוב, אבל היה ותהיה התגמשות כזו נביא אותה לדיון פנימי. אין כרגע תאריך יעד לקו הגמר בנושא האמנה מצד ארגון הבריאות העולמי. אם יהיה קונצנזוס, נחזור ארצה ויתכנס צוות העבודה הבין-משרדי לעניין שעובד עליו כבר הרבה זמן. בשלב הזה נפרסם לציבור את הנוסח והוא יידע מה עמדתנו כמדינה.

"אנחנו עומדים על כך שמנכ"ל הארגון יוכל לתת ייעוץ ולא מעבר לכך. בכל מצב המלצותיו לא צריכות להיות מחייבות. היו הרבה דיונים האם תהיה ועדת ציות או לא וכרגע היא ירדה ותהיה ועדה שמטרתה להנגיש ולתווך את ההחלטות. אין בתקנות או בכל כלי אחר של הארגון אלמנט של סנקציות. בסוף זה ארגון של רופאים ופקידי ציבור.

עוד אמר: "יותר ממחצית הנאום שלי בעצרת בשבוע הבא, יעסוק בזוועות 7.10 וביחס כלפינו. כל מי שעסק בזירה הבינ"ל יודע כמה האירוע מורכב. החלום הגדול של האירנים, החמאס ויתר הארגונים הוא לגרום לנו להיות מנודים, שנצא מכל הארגונים ובעצם לעשות לנו מה שעשו לדרום אפריקה בשנות השמונים, אנחנו ממש לא רוצים להיות שם".

הד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אני מברכת על הדיון שיאפשר להבהיר ולתת מענה לחששות שעלו. מחלה מדבקת לא יודעת גבולות וכשיש מצב המסכן את בריאות הציבור, הוא מסכן עולמית. תקנות ה-IHR קיימות למעלה מ-70 שנה ונועדו לסייע בסיכונים המגיעים ממדינות שונות. הן חשובות כדי להגן על בריאות הציבור, ולכן תוקנו לאחרונה ב-2005 בעקבות הסארס וכעת בעקבות הקורונה. יש להבדיל בין תקנות ה-IHR, שאנחנו מחויבים להן כמו כל המדינות, לבין האמנה. ישראל מחויבת לתקנות וככל שיש תיקונים המדינה יכולה להתנגד להם. האמנה לעומת זאת היא אופט-אין. יביאו אמנה וכל מדינה תצטרך לאשר בתהליך רגיל של אישור ממשלה וכנסת ואיננו מחויבים לכך. לגבי העיקרון הבסיסי של הריבונות אנחנו מחויבים לשמור עליו והראינו זאת בתקופת הקורונה כשהארגון המליץ המלצות וישראל לא אימצה את כולן והדבר הזה לא ישתנה. שמירת שיקול הדעת זהו דבר עקרוני וגם שהחוק הפנימי של המדינה יגבר על כל חוק בינ"ל שהוא".

ח"כ אריאל קלנר (ליכוד): "האם אפשר להוסיף לתקנות ולאמנה הבהרה מפורשת הדורשת או מציינת במפורש שלא תהיה פגיעה בריבונות המדינות? ישראל נכנסה לאירוע הקורונה מוקדם, וגורמים בעולם פנו אלינו שהשכנים עוד לא קיבלו חיסון ראשון ואנחנו מדינה עשירה ומפותחת, ואחד החששות הוא השוויוניות בין מדינות והיכולת לכפות על מדינת ישראל לעזור לשכנים שלנו ברצועת עזה ועוד".

ח"כ גוטליב: "האם לשיטת משרד המשפטים ומשרד הבריאות במקרה בו התקנות עוברות, והמדינה לא מעבירה הערות - התקנות חלות עליה? בנוסף, באמנה הקיימת מ-2005 יש סמכות להכריז על מגיפה. מה משמעות התוספת?"

היו"ר רוטמן: "המקרים שיותר מטרידים אותנו הם שבגלל חזקת ההתאמה עלול להיווצר מצב שבו יגידו תיאורטית שמאחר שיש חזקת התאמה או שדבר החקיקה מפורש כך שיעלה עם מחויבויות המדינה במשפט הבינלאומי, או פרשנות לחוקי יסוד בדרך שכזו, תבוטל החקיקה הרגילה ולא יהיה לה תוקף. האם חלק מהתקנות או אמנת הפנדמיות מעמידה את ישראל בסיכון בהיבט הזה?"

עו"ד איתי אפטר, הממונה על עניינים אזרחיים בינ"ל, משרד המשפטים: "בשבוע הבא אם יגיעו לכך, יהיה אישור כמו בכל עבודה על כלי משפטי בינ"ל. יש מו"מ שלקח 3-2 שנים וביום האחרון שלו יש דיון בגוף המנהל של הארגון ומוצגת תוצאת המו"מ. מהיום שבו תתקבל ההחלטה, שהיא תוצר המו"מ, יהיו 10 חודשים להגיש הסתייגויות רשמיות או התנגדות. כרגע אין נוסח על השולחן.

"אם ישראל לא תמשוך הסתייגויות או התנגדויותיה אי-אפשר לחייב אותה. לגבי ההסתייגויות - כאמור היינו מוטרדים וביקשנו ממשרד החוץ לוודא זאת מול הייעוץ המשפטי של הארגון, ונאמר חד-משמעית שההסתייגות אם לא נמשוך אותה תישאר בעינה.

"ככל שתהיה החלטה של גורמי המקצוע, שישראל צריכה לקבל על עצמה חלק מסוים או מרכזי בתיקון התקנות, נחווה דעתנו שההליך צריך להיות בדומה לאישרור אמנה בינ"ל, ולקבל על עצמנו חלק מהתקנות.

"שאלת חזקת ההתאמה עולה באופן תדיר והרבה פעמים המדינה אומרת שהיא לכיוון הפרשנות שהמדינה רוצה שתהיה. בדרך כלל בתי משפט גם מקבלים את פרשנות המדינה, ואני מכיר מעט מאוד מקרים שבהם בית משפט אמר שהיא טועה. אני מסכים שיש להידרש אליה ואם יהיו סעיפים שיהיה חשש שהם מאוד בעייתיים, יהיה צורך להתנגד ואף לחוקק חקיקה ראשית שתסתור זאת".

לשאלת היו"ר רוטמן, מה קורה אם אם חלפו 10 חודשים ואין הסתייגויות, מה ההליך מול הכנסת והממשלה, השיב עו"ד אפטר: "זה דורש בחינה נוספת מול משרד הבריאות, אבל האפשרות ברורה מאוד - הליך של הסכם בינ"ל. השר מגיש הצעה להחלטה לממשלה שמונחת על שולחן הכנסת 14 יום ומובאת לממשלה. ככל שתהיה החלטת ממשלה שלא להתנגד, היא תעבור את אותו הליך.

ח"כ סון הר-מלך: "יש את האידאל שאתה מתאר ויש מציאות בה ניתקל אח"כ כשתספרו לנו שיש קשיים מול המשפט הבינ"ל והשאלה איך תתמודדו עם הלחצים הבינ"ל והמשפטיים". אפטר: "להערכתנו, במקרה הזה אין חשש להסתייג. בדקנו את הדברים יחד עם משרד החוץ ובמקרה הזה אנחנו שותפים גם לעמדת משרד הבריאות גם לגבי התקנות שאין חשש לסנקציות והתקנות מאפשרות במפורש למדינות להתנגד ולהסתייג".

רוטמן: "העמדה שהוצגה - ויש לה ערך גדול מאוד מבחינתנו כוועדה - הוא שהעמדה הבלתי מתפשרת של משרד החוץ והמשפטים הוא שמה שיחול הוא הנוסח של ההסתייגות ולא של האמנה הבינ"ל. הם ביררו כיצד יראה זאת ארגון הבריאות העולמי, כשכל מטרת התהליך היא אולי לייצר לחץ מדיני ופוליטי דרך ועדות, אבל אם נעמוד על שלנו בסופו של דבר, מה שיגבר גם מבחינת ארגון הבריאות העולמי הוא נוסח ההסתייגות שלנו. חשוב מאוד שהעמדה של ארגון הבריאות העולמי תובא גם בכתב ואם ניתן למסור לוועדה או לפרסם את התכתובת יש בכך חשיבות. זה יניח את דעתנו ודעת רבים בעולם".

במהלך הדיון הוקרן סרטון שנשלח במיוחד לדיון הוועדה על-ידי הסנאטור רון ג'ונסון שיקיים בהמשך היום דיון בנושא בסנאט האמריקני: "אני מודע לאיום הקיומי לישראל ושולח את תנחומיי לכל הישראלים שעוברים את הדברים הקשים. תקנות ה-WHO אינן איום קיומי, אך יכולות לפגוע בריבונות. בתקופת הקורונה הם היו כלי של מפלגה סינית ואנחנו לא יכולים לתת את האוטונומיה במצבים כאלו. ראינו עכשיו שבית הדין הבינ"ל השווה בין חמאס לראש הממשלה, וחשוב מאוד לראות מה חושבים בארגון הבריאות העולמי".

מישל טיריין, נציג ארגון הבריאות העולמי בישראל: "ישראל הייתה הבחירה שלי וחשוב לי מאוד שהקול של ישראל יישמע בעולם. משבעה באוקטובר ביקרתי בקיבוצים, בשדרות, שוחחתי עם ראש העיר, סיירתי בגבול, ביקרתי בבית החולים ברזילי ושוחחתי עם פצועים, חיילים, כיתות כוננות, רופאים אחיות, נפגשתי עם משפחות החטופים, עם נציגי זק"א, עם חטופים שחזרו והארגון שלי עם משרד הבריאות מארגן עבודה בנושא הטראומה לאנשי זק"א ונוספים. אני מבין את החששות שלכם, אבל ארגון הבריאות אינו סוכנות, הוא מייצג את כל העולם. אין לו כוח שיפוטי על-אף מדינה חברה ותמיד עובדים דרך קונצנזוס.

"לא מדובר על הסכם מחייב שיכול לפגוע בריבונות המדינות אלא הסכם של סולידריות. ישראל שיחקה תפקיד מוביל בזמן מגיפת הקורונה וסיפקה נתונים למדינות אחרות. התקנות נועדו לעזור לכל מדינה להיות יותר מוכנה למצב חרום ברמה בינ"ל. אני מבין שיש חששות ואני גר בת"א ומוכן להסביר ולענות על כל השאלות".

עו"ד עירית ינקוביץ': שמעתי את התשובות אך יש סתירה מדאיגה אל מול המסמכים שלפניי. פניתי למשרדי הממשלה ע"פי חוק חופש המידע ולקח חצי שנה לתשובות להגיע. משרד רה"מ ענה בינואר שהוא לא יודע כלום מהדבר הזה. משרד הבריאות ענה בדצמבר שאין חוו"ד חיצוניות או התייחסות של הציבור אלא רק הפקידות הפנימית. אף אחד כולל משה"ח והאוצר לא הציג תהליך או אמר שקיבל חוו"ד, התייעץ, כלום. זה מה שמדאיג".

ד"ר סורין שפירא: "אני רופא במקצועי, עבדתי באפריקה כמנהל בי"ח: אמנת הפנדמיות היא מעבר לאמנה. יש בה גיוס משאבים, עקרונות עבודה, חזון, יש אדמיניסטרציה, ועד מנהל שהוא ארגון הבריאות, מה שאומר שזה קונגלומרט כלכלי על רפואה, על בע"ח ועל כל המשק. תעשיית המזון, התרופות הביו-טכנולוגיה והדיאגנוסטיקה, כל מה שקשור ברפואה. שום דבר לא יעמוד בפניו. מול אמצעי לחץ כלכלי כזה לא יעמוד שום בי"ד. יש פה מכבסת מילים לצנזורה. אני זוכר איך רופאים זומנו לתחקירים כשניסו לטפל בדרכים שונות בקורונה. הארגון אסר על טיפולים שונים ועוד. כמו-כן המנדט הוא מגיפות והמשמעות היא שהוא יפעל כל הזמן".

עו"ד פיליפ קרוזה, שוויץ: "המומחיות שלי היא דיני מיסים. המסר העיקרי הוא האם יש לכם מידע מספיק כדי שהממשלה תוכל להצביע על ההסכמים בתוך שבוע? שני ההסכמים יש להם השלכות מרחיקות לכת על כל מדינה וכלכלה. מהטיוטות שעל השולחן ומאתר הארגון, אפשר כוונה ברורה לשלוט בבסיסי קבלת ההחלטות של המדינות, לקבוע את האיומים ועוד. הסיבות להכרזה על מצב חרום פנדמיה יורחבו ולא רק על בסיס הנתונים. זה סיכון לריבונות המדינות".

נגה ארבל, חוקרת גיאו-אסטרטגיה, מדיניות חוץ ומדיניות ציבורית: "אמנות בינ"ל הן הרבה יותר שאלה פוליטית מדינית, ואין אף נציג ממשלה בדיון שעוסק במדיניות חוץ - ועד כה, לידיעתי, לא נערך דיון מדיניות. לא מובן איך משרד המשפטים מתיימר להבטיח שכלום לא יקרה, כי זה לא אירוע של משפט אלא של מדע המדינה. אף אחד מהמשפטנים המצוינים לא בדק השלכות ברמת האינטרסים או הפונקציונליות של המדינה כשיש פה כוונה מאוד ברורה בנוסחים של הארגון לשנות את הסיטואציה בה לארגון אין כוח על מדינה, לכזו שיש למומחי הארגון כוח לקבוע. זה היה הטקסט המקורי והשינויים לא משנים את העובדה שזה אומר שלפנינו תהליך המצמצם את מרחב הפעולה של ישראל. אנחנו ארבעה ימים לפני הצבעה שתשנה את חיי מיליוני אנשים, ואיש לא יודע מה כתוב שם. ארגונים כמו WHO משתמשים במשפט הבינלאומי נגד ישראל בצורה שלא נוהגת בשום מקום בעולם. מה האינטרסים המצדיקים את העלויות לישראל? ההליכים אינם תקינים. בשביל מה זה טוב ולמה כל כך ממהרים?"

שמואל שעיה, מנכ"ל חברת טכנולוגיה עילית: הייתי אחד היוזמים של הדיון, שמעתי שארגון הבריאות הופך עצמו למחוקק והתשובה בכל הערוצים הייתה 'סמוך עלינו, יהיה בסד"ר והגדירו אותי הזוי. ההרגשה היא שאתם מורחים אותנו ומחפשים איך להחליק את זה ולא לפתור את הבעיה".

לשאלתו, האם ד"ר שלמון עובר לעבוד בארגון הבריאות העולמי, השיב שלמון: "אזור אירופה בחר בי מתוך חמישה מועמדים כנציג ישראל בוועד המנהל, זו לא משרה נושאת שכר ולא משרה קבועה. זה מקום שבו ישראל תוכל להביע דעתה. בשבוע הבא זה יעלה להחלטת המליאה ואנחנו חוששים מכך שאויבנו הגדולים ינסו למנוע את הקול שלנו בוועד המנהל".

יהודית גלילי מצר, מנהלת המחלקה לסוכנויות או"ם: "אין שום כוונה להסתיר, אנחנו לא 'זורמים' עם שום דבר ולא מעלימים עין. יש צוות בין-משרדי שמלווה את התהליך בכל הדיונים בז'נבה יום ולילה כבר שנתיים, ההשלכות על ישראל נבדקות באופן שוטף ואנחנו שותפים פעילים בנוסח האמנה והתקנות. אנחנו רואים ומבטאים היטב את האינטרס של ישראל.

"אנחנו מקווים שהבחירה של ד"ר שלמון תצליח כדי להיות בעמדה יותר בכירה לבטא את האינטרסים של ישראל ואנחנו עכשיו נאבקים בחשש שמדינות יעמדו מולנו ויתנגדו לבחירה של ישראל לוועד המנהל. הבחירה תאפשר לנו לשבת בשולחן, תיתן כוח ולא הפוך.

"אנחנו זקוקים לשת"פ בכל תחום בחיים, כדי לקבוע סטנדרטים ולשפר את החיים של האזרחים, זו מהותו של ארגון בינ"ל. אין ל-WHO סמכויות, הוא ממליץ ומקדם יישום מדיניות בינ"ל. שום דבר בישראל לא מתקבל בגלל שהוחלט עליו במשרדים בז'נבה או בניו-יורק. יש פה משרדי ממשלה שבוחנים את ההמלצות - אם הן תורמות לציבור או לא.

"כשד"ר פדרוס המליץ לא לסגור גבולות בזמן הקורונה, משרד הבריאות שקל את ההמלצות ודחה אותן. משרד החוץ שותף לכל הדיונים וההליכים ומסתכל על מעמדה של המדינה. איננו מבינים דבר בבריאות הציבור".

הד"ר שרון אלרעי פרייס השיבה לטענות: יש בלבול אדיר בין התקנות לאמנה. הרבה דברים שעלו כאן הם בתוך האמנה. לא דנים כרגע באמנה ואם אנחנו נבחר לעשות תהליך, זה יגיע לאישור המדינה בתהליך מסודר. לגבי מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה, כמי שבאופן אישי סבלה מכך ומפייק-ניוז כולל על משפחתי, זה אינטרס של המדינה שלנו שתהיה לנו אפשרות לזהות ולהתמודד עם פייק ניוז. זה מה שכתוב בתקנות – כל מדינה תחזק את היכולות להתמודד עם פייק ניוז. אנחנו לא זורמים עם שום דבר. יושבים נציגי המשרדים ומובילים דברים אקטיבית. הדברים שירדו בסעיפים השונים לא ירדו סתם.

"בקטע הבריאותי, לא ניתן להתמודד עם מגיפה כשאין לך מידע. לדוגמה, בתקנות - מדינות מחויבות לידע כשיש מטוס שמגיע עם חולה, מחויבים לדווח לנו על ישראלים שנחשפו למחלה מדבקת בחו"ל ועוד, כך שזה מגן על בריאות אזרחי ישראל. מטרתנו לדאוג לבריאות הציבור וזו מטרת התקנות - לשתף מידע ולראות איך מתמודדים בצורה הכי טובה".

היו"ר רוטמן סיכם את הדיון: "סביב האירוע יש הרבה מיסאינפורמציה מכל הכיוונים. הגברת השקיפות כלפי ההליכים מול הכנסת והציבור חשובה. אני רוצה לברך את שר הבריאות שקיבל את ההחלטה המאוד לא פשוטה לעודד את הדיון הזה. ניתנו פה תשובות חשובות מאוד גם למי שחושב שמזלזלים בסכנה או שזו טעות. ההבנה שיש פה אירוע שאתם רואים אותו ומתייחסים אליו חשובה לציבור רחב.

"במדינת ישראל, החשדנות כלפי גופים בינ"ל טבועה בנו והיא מוצדקת. ישראל יזמה, דחפה והייתה מראשונות החותמים על אמנות האו"ם וזה מתהפך עלינו פעם אחר פעם ומי שמציג את החשש לא הזוי. מה שהניח את דעתי בדברים נאמרו בדיון הוא שמערך החוץ והבריאות לא עיוורים מציאות הזו ולסיכונים הללו. זה נכון לגבי WHO וגם לגבי ה-ICJ. עמדתי הייתה שאסור ללכת לשם ובסופו של דבר התקבלה החלטה ללכת בדרך מסוימת, אבל אני יודע שלפחות חשבו על הדברים. התפקיד שלנו ככנסת הוא לוודא שהדברים נמצאים מול עיניכם והתרשמתי שזה כך. מקווה שתקבלו את ההחלטות הנכונות.

"העמידה על עקרון ריבונות המדינה גם בזמני מגיפה ופנדמיה היא מאבק חשוב ואני שמח שאנחנו רואים את הדברים עין בעין. הרשות המבצעת והמחוקקת, כל רשויות המדינה עומדות על משמר ריבונותה של המדינה ותמשיכו בכך.

"שמחתי מאוד על האמירות לגבי תהליך אשרור התקנות בכנסת בדומה לאמנה ומברך על כך גם מבחינת השקיפות הציבורית זו בשורה חשובה שיוצאת מהדיון הזה.

"לגבי פרשנות ארגון הבריאות העולמי, בנוגע להתנגדויות, נבקש שתנסו להביא את עמדתו זו בכתב.

"הקֶשב גם לקולות שמבטאים את מצוקתם וכאבם בצורה פחות אופטימלית חשוב ביותר. הרבה פעמים כשמקלפים את הזעקה, מסתתרות תהיות שכולנו שותפים להן. השקיפות והפתיחות לביקורת יש בה הרבה כדי להרגיע ולתרום לדיון.

"אני מודה על השאלות, על התשובות ועל האכפתיות ממדינת ישראל, מעצמאותה ריבונותה ובריאותה. אני מצטרף לאיחולי ההצלחה, שנצליח להכניס את הנציגים שלנו לארגונים הרלוונטיים".