המדינה עומדת על כל 315 מקרי קבלת השוחד שהיא מייחסת לנתניהו

התביעה במשפטו של בנימין נתניהו עומדת על כל 315 סעיפי הסיקור באתר וואלה שלטענתה הם המתת שקיבל משאול אלוביץ. כך היא מבהירה (23.12.24) לאור טענת ההגנה, לפיה כמחצית מן הפריטים אינם מייחסים לנתניהו מודעות או מעורבות בפרסומים אלה או בהחלטות הפנימיות של וואלה.

לדברי המדינה, "כל הדרישות שנכללו בנספח א' [רשימת פריטי הסיקור] מקורן בנאשם 1 ובבני משפחתו, ביחד ולחוד, ולכולן הוא מודע - מודעות ישירה וקונקרטית או מודעות כללית. טענת ההגנה המבקשת ליתן פרשנות אחרת לכתב האישום ולנספח סותרת טענות שהועלו על ידה בעבר, ומהן השתקפה הבנה ברורה של נאשם 1 לפיה כל הדרישות שנכללות בנספח א' מיוחסות לו כמתת, שלה היה מודע".

המדינה מוסיפה: "כתב האישום מייחס לנאשם 1 מודעות ישירה לדרישות שבמעורבותו במישרין או בעקיפין. בנוסף, טענת כתב האישום היא כי נאשם 1 היה מודע לכך שבני משפחתו מעבירים דרישות לנאשמים 3-2 [שאול ואיריס אלוביץ] בעצמם או באמצעות מתווכים, הגם שלא היה בהכרח מודע לכל אחת מהן באופן ספציפי אלא לקיומן בהיקף ניכר. כתב האישום לא ייחס לנאשם 1 מעורבות ישירה בכל אחת מן הדרישות בנספח א' או מודעות לכל אחת מן הדרישות הללו, אלא מעורבות בחלק מהן, וביחס לאחרות - מודעות לעצם העברת דרישות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי, היינו מודעות למנגנון ולעצם השימוש בו על ידם בהיקף נרחב.

"...מקורן של דרישות הסיקור היה אחד משלושה: נאשם 1 לבדו, נאשם 1 יחד עם בני משפחתו, או בני משפחתו של נאשם 1. המתווכים לעולם פעלו בהתאם לדרישה שהופנתה אליהם על-ידי נאשם 1 או בני משפחתו, יחד ולחוד, ולא מכוח יוזמה עצמאית שלהם. הם אומנם אלו שבאמצעותם הועברה הדרישה, אך לא יזמו אותה".

לגבי המודעות של נתניהו אומרת התביעה, כי זו הייתה קיימת בכל דרישה שלו, של בני משפחתו ושל המתווכים. ואילו במקרים בהם לא היה מעורב, "הטענה בכתב האישום הייתה ונותרה כי הוא מודע לשיטה, לעצם העברת הדרישות ולהיענות להן בהיקף ניכר. זאת, מכוח ראיות כלליות ביחס לדפוס הפעולה שלו ושל בני משפחתו מול אתר וואלה ומול הנאשמים 3-2".

המדינה מדגישה, כי היא מייחסת לנתניהו מודעות לכל הדרישות הנכללות ברשימת פריטי הסיקור. לדבריה, השופט עודד שחם אמר כבר בתחילת ההליך, כי אין מניעה שהיא תטען טיעון כללי ובצידו טיעון ספציפי, ותפרט את האירועים הספציפיים הידועים לה. "המאשימה לא ייחסה מעולם למתווכים שבאמצעותם הועברו הדרישות יוזמה עצמאית ולא ראתה אותם כ'מקור' שממנו נבעו הדרישות. מקור הדרישות היה ונשאר נאשם 1 או בני משפחתו יחד ולחוד.

"המאשימה לא טענה מעולם כי נאשם 1 היה מודע, קונקרטית, לכל אחד מהדרישות שבנספח א'; אלא טענה, כאמור, כי הוא ייסד את המנגנון שאפשר את העברתן של דרישות אלה והיה גם מודע לכך שמנגנון זה הוא מנגנון פעיל, שבו הוא עצמו ובני משפחתו עושים שימוש תדיר". נתניהו היה מודע לטענה זו ועל פיה ניהל את הגנתו, היא מוסיפה.