ועדת החוץ והביטחון המשיכה (23.12.25) את הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) העוסקת בשילוב תלמידי ישיבות. הדיון התמקד בסעיפים 26ד'-26ז', ובראשם הסמכות לדחות שירות ביטחוני של מועמד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה.
סעיף 26ד' המוצע מבקש לעגן בחקיקה את סמכותו של שר הביטחון לדחות את שירותו של תלמיד ישיבה העומד בתנאים הפרטניים המנויים בסעיף 26ה'. עם זאת, בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה הודגש כי בנוסח שהונח על שולחן הוועדה הושמטה ההוראה שנכללה בהצעת החוק הממשלתית, שלפיה הדחייה תיעשה בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים. בנוסח הנוכחי לא נקבעו הוראות חלופיות שיתוו את שיקול דעת השר.
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ביקורת משפטית: סמכות ללא תבחינים
לפי עמדת הייעוץ המשפטי, סעיף 26ד' במתכונתו הנוכחית אינו כולל תבחינים מנחים כלשהם לשיקול דעתו של שר הביטחון בבואו לדחות שירות של מועמד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה. לעמדת הייעוץ המשפטי, יש לעבות את ההסדר ולקבוע תבחינים ברורים להפעלת הסמכות, במיוחד במצבים שבהם אין עמידה ביעדי הגיוס.
בהקשר זה הוזכר גם פסק הדין רובינשטיין נ' שר הביטחון (1998), שבו נמתחה ביקורת על דחיית שירותם של תלמידי ישיבה מכוח סעיף 36 לחוק שירות ביטחון, ללא כל הסדרה של תבחינים. באותו פסק דין נקבע כי שאלת גיוס תלמידי הישיבות מחייבת הכרעה של המחוקק באמצעות הסדר ראשוני המעוגן בחקיקה ראשית של הכנסת, וכי אין די בהחלטה של הרשות המבצעת. עוד נקבע כי הסדר ראשוני כזה חייב להתבסס על תשתית עובדתית ביטחונית ולהיות מותאם לצורכי הביטחון ולעת הנוכחית.
|
|
|
|
התנאים לדחיית השירות והביקורת הציבורית
בסעיף 26ה' המוצע נקבעים תנאים פרטניים לדחיית השירות, ובהם היקף שעות הלימוד בישיבה, איסור עיסוק נוסף במהלך הלימודים בישיבה או בכולל, חובת התייצבות ורישום, הצהרת תלמיד הישיבה, הצהרת בעל תפקיד בישיבה, וכן תנאים נוספים שיקבע שר הביטחון.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
לצד הדיון המשפטי נשמעו בוועדה דברים נוקבים מצד משפחות שכולות וארגוני מילואים. שרית זוסמן, אמו של בן זוסמן ז"ל שנפל במלחמה, אמרה: "בשבעה באוקטובר החרדים כקבוצה החמיצו את ההיסטוריה בכך שלא התייצבו לצד הלוחמים. גם אחרי שבעה באוקטובר הם החמיצו כשהם לא יצאו עם קול ברור בתמיכה במאמץ המלחמתי. החוק הזה הוא מסמוס ופספוס צדק והכרח בקנה מידה היסטורי, ושמירת הקואליציה היא פסיק קטן מאוד בהיסטוריה".
שבות רענן, מארגון המילואימניקים, קראה להגבלת הסמכות לדחיית שירות בעת חירום: "כל עוד מופעלים צווי 8 לא יכולה להיות סמכות לשר הביטחון לדחות שירות. כשיש מלחמת מצווה לא ניתן להמשיך לתת דח"ש, ואם ניתנת דחייה - זה רק לאחר מילוי השורות".
|
|
|
האוצר מזהיר, נצח יהודה מבקש הכרה
נציג משרד האוצר הביע הסתייגות עקרונית מההסדר המוצע: "המנגנון של דחיית השירות סותר את התכלית של הגדלת הגיוס, משום שהוא מציב בפני צעיר שתי אפשרויות לגיטימיות - להתגייס או לא להתגייס. אנחנו חוששים שמדובר במסלול עוקף לחובת הגיוס ולכן סבורים שלא נכון לכלול את ההסדר במסגרת המתווה".
מנגד, יוסי לוי, מנכ"ל נצח יהודה, טען כי ההכרה בעקרון תורתו אומנותו אינה פוגעת בגיוס החרדים ואף עשויה לחזקו. לדבריו: "צריך עוד חרדים בשירות קרבי. סעיף 26ה(1) פוסל ישיבות הסדר חרדיות, ולכן יש להכניס לחוק מינימום של 30 אחוז למערכי לחימה. השירות האזרחי חשוב, אבל הוא לא יכול לבוא על חשבון שירות קרבי בצה"ל".
|
|
|
|
החרדים דוחקים בנתניהו להשלים את החקיקה, ובכל יום מתקשר ראש הממשלה נתניהו ליו"ר ביסמוט להתעדכן בסטטוס החקירה.
|
|