לא לשכוח "לסגור חשבון"

לצד זירות הלחימה הקלאסיות - הזירה הצבאית (הקונבנציונאלית והבלתי-קונבנציונאלית) והזירה המדינית הישירה - מתפתחות כשוות-משקל זירות הלחימה של הסייבר, הכלכלה, והתקשורת. תכלית השימוש בכל זירות הלחימה השונות, היא השגת יעדים מדיניים-פוליטיים. ללחימה המתנהלת בכולן יחדיו ובכל אחת מהן, כשהיא לעצמה, יכולת היזק עצומה לישראל. לצדן, תוססת גם הזירה המשפטית הבינלאומית, עד לאחרונה בולטת פחות מהאחרות, והפלשתינים ותומכיהם מיטיבים לעשות בה שימוש אינטנסיבי נגד ישראל, במימוש צעדים או באיום לממשם. בין היתר, מדובר בהחלטות בעצרת הכללית ובוועדות האו"ם; מינוי דווחים מיוחדים (Special Rapporteurs) מטעם האו"ם ל"שטחים הכבושים"; הקמת ועדות חקירה לבחינת פעולותיה הצבאיות של ישראל; תביעות משפטיות אזרחיות ופליליות בבתי משפט מדינתיים ברחבי העולם, תוך שימוש בסמכות השיפוט האוניברסאלית; פנייה למוסדות שיפוטיים בינלאומיים דוגמת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).

אישים בכירים פלשתינים ומצרים הודו בימים האחרונים בהצהרות פומביות כי שיקומה של רצועת עזה בעקבות מבצע "צוק איתן" תקוע. התוצאה הישירה של המבוי הסתום בפעולות השיקום היא שיותר ממאה אלף עזתיים שבתיהם נהרסו במהלך המלחמה האחרונה יישארו ללא קורת גג במהלך החורף הנוכחי.

"אין די בסימני קריאה רבים ובגופן גדול ומודגש. יש צורך בטיעון מפורט, בתשתית עובדתית בהירה וממצה, על-מנת שניתן יהיה לבחון את הנטען". כך אומר (יום ג', 30.12.14) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בהתייחסו לבקשות זהות שמגישה עורכת דין בשמם של פלשתינים הטוענים שהם חשופים לסכנות בשטחי הרשות הפלשתינית בשל היותם משתפי פעולה עם ישראל.

מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה הלילה (30.12.14) לישיבת חרום שעסקה בהצעת ההחלטה הפלשתינית-ירדנית לסיום הכיבוש הישראלי בשטחי יהודה והשומרון ובהקמת מדינה פלשתינית בגבולות 1967. בהצבעה שהתקיימה בתום הישיבה נכשלו הפלשתינים בהעברת ההצעה. רק שמונה מדינות תמכו בה אל מול שתי מתנגדות וחמש נמנעות. בשל העובדה שלצורך העברת ההחלטה נדרש אישור של לפחות תשע מדינות, לא נזקקה ארצות הברית להפעיל את זכות הווטו שלה לצורך הפלת הצעת ההחלטה.

דובר צה"ל הודיע (יום ב', 29.12.14) כי ביום חמישי הקרוב, 1 בינואר 2015, עתידים לצאת כוחות האבטחה של צה"ל מן היישובים שאינם צמודי גדר בגזרת עוטף עזה.