בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
איך הפסיכולוגיה שלנו תשפיע על החזרה לשגרה? ספוילר: לא בדיוק כפי שאנחנו מדמיינים ● אנחנו מפנטזים על איך נחזור לשבת בבתי הקפה, נטייל בקניונים, נסתובב באופן חופשי בסופר ונתחבק עם קרובנו
מומחים רבים מנסים לנבא ולתכנן את מהלך החזרה לשגרה ואסטרטגיית היציאה מהמשבר. מתי ואיך תתרחש, האם יתרחשו גלי הדבקה נוספים, מתי יחזרו מסגרות החינוך, האם תרבות הפנאי תוכל לחזור לעצמה. מעבר לשאלות מהותיות אלו, חשוב להתייחס להיבט משמעותי נוסף - איך משבר הקורונה, לרבות הבידוד הממושך והריחוק החברתי, משפיע עלינו מבחינה פסיכולוגית ויעצב את יכולתנו לחזור לשגרה כפי שהכרנו אותה עד היום. האם זה עומד להיות פשוט?
אנחנו מפנטזים על איך נחזור לשבת בבתי הקפה, נטייל בקניונים, נסתובב באופן חופשי בסופר ונתחבק עם קרובנו. דברים שעד לפני חודש היו כה טריוויאליים עבורנו. עם זאת, נראה שאין זה עומד להיות פשוט כפי שהיינו רוצים לדמיין.
האם מוכר לכם התרחיש הבא? אכלתם במסעדה מאכל טעים, ומיד לאחר מכן חשתם ברע. לצערכם המזון היה מקולקל וחטפתם קלקול קיבה. מה שקורה לרוב האנשים הוא, שהם לא יחזרו לאכול מאותו מאכל, או אף יגדילו לעשות ולא יחזרו שוב לאותה מסעדה או מזנון.
הסיבה לכך היא שהמוח החכם שלנו, שלפני הכול, רוצה לשרוד, מייצר קשר סיבתי בין המסעדה בה אכלנו לבין התחושות הגופניות הנוראיות. המסעדה נצרבת במוחנו ומקוטלגת כלא ראויה לכניסה. מנגנון מוחי זה הנקרא "התניה קלאסית", והוא נחקר והתגלה על-ידי פבלוב. מדובר בתהליך למידה בו נוצר קשר בין גירוי ניטראלי לגירוי אחר, באמצעות הצגתם של הגירויים יחד. בניסוי המפורסם, כלבים אולפו לבוא לאכול לשמע צלצול פעמון.
ההתניה נוצרה בין פעמון לבין ריור - בכל פעם שהכלב קיבל אוכל, הוא שמע גם צלצול פעמון, עד שנוצר קישור (התניה) בין הפעמון לריור. כך התוודע פבלוב כי קיים תהליך למידה שבו גירוי מסוים שחוזר על עצמו, מעורר תגובה רפלקסיבית. בניסוי מפורסם נוסף שנקרא "אלברט הקטן" (ווטסון וריינר) נתנו לתינוק כמה צעצועים לשחק איתם, בשלב מסוים יצרו צימוד בין רעש חזק לבין הרמת צעצוע בדמות עכבר לבן. לאחר זמן מה, התינוק החל להגיב בפחד כאשר ראה את העכבר ולכל דבר שדמה לו. התהליך המתואר הוא למידת פחד - שינוי קבוע יחסית בהתנהגות בסיטואציה מסוימת, שנגרם בעקבות ניסיון. המוח מתחיל להתרגל
באופן דומה, מה שקורה לנו היום הוא שאנו שומעים על נגיף אלים ומפחיד שיתכן שנמצא אצל כל אדם בסביבתנו, משטח כזה או אחר. אנו נמנעים ככל יכולתנו מאותו גירוי ניטראלי כביכול, בכדי להקטין סיכוי להדבקה. המוח שלנו מתחיל להתרגל - אני רואה אדם, אני נרתע ממנו. אדם נגע בחפץ - אסור לי לגעת בחפץ. הגירוי המפחיד במקרה זה - נגיף הקורונה. אולם הוא נצמד בתודעתנו לכל גירוי בסביבתנו שטיפת אלכוג'ל לא נגעה בו. כך, נוצרת התניית פחד.
מה עומד לקרות ביום שבו יתאפשר לנו לרכוש כוס קפה בחוץ? שילדינו יבקשו לשחק בגן שעשועים סמוך לבית? כשנרצה לצאת באופן חופשי לסופר או לכל מקום ציבורי אחר בו יהיו אנשים נוספים? הרי שכל יציאה מהבית תהיה מלווה בזהירות מוגברת, והספונטניות תיעלם. האם נצליח לקנות מזון כשהמחשבה שאולי טיפת רוק של האדם שהכינו נמצאת שם ועלולה להדביק אותנו?
מעניין לחשוב, כי עד היום היינו חשופים תמיד לחיידקים ונגיפים מסוכנים ברמה זו או אחרת, ולא היינו אובססיביים אליהם כפי שאנו היום. למעשה, רוב חיינו אנו עושים שימוש במנגנונים פסיכולוגיים מופלאים ופרימיטיביים המאפשרים לנו לחיות בלי חרדות באופן יחסי. אלה נקראים הדחקה והכחשה. אנו מדחיקים את עצם העובדה שיש סכנות, ואף את עצם העובדה שכולנו בני חלוף ונמות בסופו של דבר.
אומנם רעיון המוות לא מלהיב אותנו, אך באופן מפליא הוא גם לא מטריד אותנו במיוחד במהלך היום יום. זאת למעט במצבים, שהנושא עולה למודעות באופן חוזר ונשנה, "ישר לפנים", בלי אפשרות להכחיש (להתעלם או לטעון שהעובדות אינן נכונות), כפי שקורה לנו בימים אלו. "תיאורית ניהול האימה", שהוצעה לראשונה על-ידי גרינברג, סלומון ופיסצינסקי ב-1986, התייחסה להשפעת תודעת המוות על החשיבה וההתנהגות האנושית.
תיאוריה זו גרסה כי הפחד מהמוות מייצר מנגנוני הדחקה ויצירת ערך ומשמעות לחיים. כך למשל, בניסויים שבהם מבליטים למשתתפים את עובדת היותם בני תמותה (למשל, ביקשו מהם לכתוב תיאור של הלוויה של עצמם) הם נעשים קנאים יותר לערכיהם התרבותיים, מחפשים דרכים להעלות את הערך העצמי שלהם ומחפשים אחר קשרים קרובים. כלומר קיימת בכולנו מערכת הגנה להתמודדות עם האימה הנובעת מהסופיות שלנו. אם כן, מה צפוי לנו ביום שאחרי?
ראשית, אנו עומדים לפגוש ביותר מופעים של דאגנות, מחשבות טורדניות, חרדות, דיכאון וטראומות. אלה יופיעו גם אצל ילדינו שיזדקקו לעזרת ההורים, הצוותים החינוכיים ואנשי טיפול בהרגעה ותיווך של המציאות החדשה. הניתוק החברתי והמציאות המלווה בפחד מתמיד מגבירים את המצוקה הנפשית. כפועל יוצא מכך, החזרה לשגרה תהיה מורכבת יותר ממה שאנו מדמיינים לעצמנו. האם יש תקווה?
יצר החיים חזק מהכול. והוא ינצח בסופו של דבר. לא בכדי תופעת הבייבי בום נפוצה לאחר מלחמות ואסונות. פרויד התייחס לייצר החיים כאל ליבידו, האנרגיה המושקעת ביצירה, בבניה ובהישרדות. לשמחתנו, לכולנו מנגנוני הגנה המסייעים לנו להישמר מפני חרדות וזיכרונות מאיימים. אולם לשם כך נצטרך גם להגביר שימוש בטכניקות הרגעה, קבלה של המצב ללא שיפוטיות לעצמנו, ושימוש בתהליך חשיפה הדרגתית (טכניקה מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי -CBT) לגירויים המאיימים עלינו.
ככל שנראה שאין סכנה אמיתית בכל יציאה מהבית, כך ההתניה תשתחרר בהדרגה ויבנו דפוסי למידה חדשים, כפי שהיינו רגילים אליהם עד היום. לחלקנו זה יהיה מורכב יותר, ופה נדרשת מעורבות של גורמי בריאות הנפש והרווחה. חשוב כי מקבלי ההחלטות יפנימו כי בתוך אסטרטגית היציאה מהמשבר יש לתת עדיפות גם לחיזוק ושמירה על החוסן של האזרחים.
באמצעות חיזוק של מערך בריאות הנפש, ובפרט מערך הפסיכולוגיה החינוכית, שכידוע מהווה את חוד החנית של הטיפול בילדים, בני נוער והוריהם, תיפתח האפשרות לספק לכל ילד ובן נוער הזקוק לכך טיפול פסיכולוגי. זאת בנוסף לתמיכה וליווי לצוותים החינוכיים ולהורים. מהלך מתוכנן בתחום זה, ימנע נזק פסיכולוגי עתידי ויחזק את החוסן הנפשי של כלל האוכלוסייה, וצריך להיות אינטרס לאומי, כאסטרטגיה נפשית מקבילה ליציאה מהמשבר.
הכותבת היא פסיכולוגית בהתמחות חינוכית. צירה בחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר.
אלפי שוטרים עבדו במהלך החג וגם עכשיו בשמירה על ביטחון הציבור ושלומו. אמש, חברת החשמל האירה את ארובת רדינג כמחוות תודה לשוטרים ולכל אנשי מערכת הביטחון הפועלים ללא לאות .
לראשונה מאז עצירת הטיסות, נחתו בנמל התעופה בן-גוריון 118 ישראלים, שהגיעו ממינסק בטיסה של חברת בלאביה. לאחר בדיקת חום ותסמיני קורונה, הם נלקחו בידי פיקוד העורף למלוניות הקורונה, שם ישוכנו בבידוד על חשבונם למשך שבועיים.
תמונת מצב חולים בקורונה בצה״ל: עד כה חלו בצה"ל 155 משרתים בחובה, בקבע, ועובדי צה״ל, כולם במצב קל, מתוכם 30 החלימו או השתחררו משירות. בסך-הכל ישנם כיום 125 חולים בצה״ל. כמו-כן, 2119 מצויים בבידוד - בחובה, בקבע, ועובדי צה״ל.
כוח הקומנדו הימי של זרוע הים בצה"ל נרתם למאמצי הסיוע הלאומי של צה״ל בהתמודדות עם הקורונה, ופיתחה פתרון למצוקת האוכלוסייה הנעזרת במיכלי חמצן (חיילים מסייעים לחולה בנשימה [צילום: דו"צ])
התפוקה העולמית תרד בתחילת החודש הבא ב-9.7 מיליון חביות ליום ▪ הקיצוץ הוא בהיקף של 10% מן התפוקה ערב משבר הקורונה - אך הביקוש צנח ב-35% ולכן המחירים לא יחזרו לקדמותם (צניחה של 50% בתוך חודש [צילום: צ'רלי רידל, AP])
מתחמי הבדק וסע ניידים יגיעו (ב') גם לצפת, לכרמיאל, לג'סר א-זרקא ולפורדיס. לצד המתחמים הקבועים בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, ימשיכו לפעול מתחמי "היבדק וסע" הניידים של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות במודיעין, בבני ברק, באלעד, בביתר עילית, בבית שמש, בשער בנימין, ברהט ובמזרח ירושלים. בבני ברק ובאלעד מפעיל מד"א שירות מיוחד ללא עלות, לאזרחים שאין ברשותם רכב פרטי, לאיסוף מביתם באמבולנסים מיוחדים אל המתחם, והחזרתם לאחר ביצוע הדגימה.
במקביל, בשירותי הדם של מגן דוד אדום ממשיכים לקחת מנות פלסמה (מרכיב הדם שבו נמצאים הנוגדנים לנגיף הקורונה) מחולים אשר החלימו מנגיף הקורונה. זאת, במטרה לתת אותן בעירוי לחולים במצב בינוני וקשה. שבעה מחלימים מנגיף הקורונה תרמו היום פלסמה, מתוך 16 שתרמו עד כה. לצידם, שלושה חולים קיבלו היום פלסמה, מתוך שישה חולי קורונה שקיבלו פלסמה עד כה בישראל (שתי מנות לכל מטופל). חולי קורונה אשר חלפו לפחות 14 יום מהחלמתם המלאה, מוזמנים לתרום פלסמה, בהליך פשוט ביותר. לשם כך, ניתן לפנות לשירותי הדם של מד"א בטלפון 03-9101101 או בדוא"ל hadarm@mda.org.il
שימש כראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר בשנים 2003-1993, והיה ראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים ▪ אושפז בימיו האחרונים בבית החולים שערי צדק (הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל [צילום: יעקב כהן/פלאש 90])
הרשות הפלשתינית הודיעה הערב על 19 חולי קורונה חדשים במזרח ירושלים בשכונת סילוואן. הרשות טוענת כי מדיניות הכיבוש, כלשונה, מונעת את המעקב של משרד הבריאות הפלשתיני אחר התפשטות המגפה בקרב בני עמם.
מקורות רפואיים ממזרח ירושלים אמרו לאתר העיתון אל קודס כי "ישנם מעל 70 חולי קורונה במזרח ירושלים בעיקר בסילוואן והסביבה מאז הבוקר, ואנו מצפים לעלייה גדולה מאוד".
המשטרה אישרה את הגעתם לכותל המערבי של האדמו"ר מבעלזא, בנו ושמשיו, למרות שהתפילה באתר הקדוש מתאפשרת רק לתושבי האיזור. האדמו"ר בירך את חסידיו והתפלל למען עם ישראל תוך הקפדה על הנחיות הבריאות.
עובדי עיריית בית שמש, בפעולה משותפת עם שוטרי משטרת בית שמש, אטמו שישה בתי כנסת בעיר. ראש עיריית בית שמש, עליזה בלוך אמרה: "נמשיך בפעילות נחושה לאכיפת הנחיות משרד הבריאות. התקהלות בבית כנסת כמוה כאקדח יורה ללא בקרה ברחובה של עיר".
קרן אדמונד דה רוטשילד החליטה לתמוך בעשייה המחקרית של האוניברסיטה העברית סביב נגיף הקורונה ותרמה 15 מיליון ש״ח למימון מחקרים שונים סביב משבר הקורונה. 60 צוותי מחקר באוניברסיטה העברית עוסקים כיום במשבר הקורונה יומם וליל.
הפרופסור אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "כבר היום מיושמים הרבה מאוד פיתוחים של האוניברסיטה העברית בתהליכי הבדיקות והריפוי מהמחלה". מיקי קליגר, סגן יו"ר מועצת הנגידים של קרן אדמונד דה רוטשילד: "אנחנו מגויסים במלוא הכוח לדאוג ולסייע למדינת ישראל ולתושבים לעבור את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים".
על אף גילוי של עשרות חולי קורונה במזרח ירושלים בשבוע האחרון ע"י גורמי רפואה עצמאים - לא הוטל סגר על-אף שכונה באזור (כאן חדשות).
מנכ״ל עיריית ירושלים איציק לארי אמר בערוץ 12: ״הרחוב שראש העיר משה ליאון גר גם נמצא בתוך הסגר. יש שכונות חרדיות שלא נמצאות בסגר כמו למשל: רמת אשכול ושמואל הנביא״.
מנכ"ל משרד הבריאות קורא לישראלים להימנע מיציאה מבתיהם בכל ימי חג הפסח שעוד נותרו ▪ "סכנת ההידבקות והתפשטות נגיף הקורונה טרם חלפה, קיום מפגשים בחג מסכן את החיים של כולנו"
בר סימן טוב. לגלות משמעת לאורך זמן [צילום: פלאש 90]
משפחות ניצלו את היום השמשי [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
משרד הבריאות אישר את בקשת עיריית רמת גן ועמותת אלו"ט לאפשר סיור בכלי רכב עבור משפחות בעלות ילדים עם צרכים מיוחדים ▪ הסיור ייערך בחלק האפריקני הכולל את הזברות, הקרנפים, ההיפופוטמים והאריות (המתחם הרכוב יהיה פתוח [צילום: פלאש 90])
זינוק במספר התלונות על אלימות במשפחה, כאשר הקורבנות כלואות בבתיהן עם המתעללים והרשויות מתקשות להגיב ▪ ניו-יורק טיימס מזהיר: גם המחיר בחיי אדם יעלה (זינוק של 30% בצרפת [צילום: מישל אולר])
צה״ל ומשרד הביטחון פתחו עד היום כ-45 'שמרטפיות' ברחבי הארץ עבור ילדי צוותי רפואה. 350 מורות חיילות וחיילי יחידת הגדנ״ע והנח״ל מתפקדים כעובדי השמרטפיות. זאת, על-מנת שניתן יהיה לאפשר לרופאים ולאחיות לעבוד בשקט בתקופה זו תוך שהם יודעים שילדיהם מטופלים.
הרכבת הקלה תדלג גם על תחנת העירייה ולא תתאפשר כניסה או יציאה של נוסעים בתחנה זו, זאת בנוסף לתחנות יפו מרכז, הדוידקה, מחנה יהודה והטורים עליהם נמסר קודם לכן.
קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחה שיטה חדשה ויעילה לאבחון מחלת הקורונה ▪ פיתחו פרוטוקול להפקת RNA מהיר פי 4 עד 10 מהפרוטוקול הקיים, המתבסס על חומרי בדיקה שרובם זמינים וניתנים לייצור מיידי בישראל ▪ ניסויים נערכו בסדרת בדיקות על מאות דגימות בבית החולים הדסה (בדיקת הקורונה החדשה [צילום: האוניברסיטה העברית])
בדיקת קורונה מהירה [צילום, ניר פרידמן, האוניברסיטה העברית]
מה שמפריע ליעקב ליצמן הוא ההגדרות של מי שאין מנוס מלבודד אותם, ולא העובדה שאכן הציבור החרדי נפגע מן הקורונה בצורה קשה במיוחד - בין היתר באחריותו ▪ לצד זאת, לרבים בתקשורת ובפוליטיקה נוח לדבר בהכללה על "החרדים" ולהתעלם מריבוי הגוונים בתוכם ומכך שרובם מקיימים את ההנחיות ונשמעים למגבלות ▪ אלו שאינם עושים זאת, אינם ראויים להיקרא אפילו "שומרי מצוות"
על פי החלטת ממשלה על סגר באזורים שונים בירושלים ובהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשטרת ישראל, מעכשיו ועד להודעה חדשה, הרכבת הקלה תיסע בין תחנות העירייה לתחנה מרכזית ללא עצירה בתחנות הביניים. כיוצא מכך, לא תתאפשר כניסה או יציאה של נוסעים מתחנות יפו מרכז, הדוידקה, מחנה יהודה והטורים.
ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה (יום א') ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת ח"כ עפר שלח בדרישה לקיים דיון דחוף שיעסוק בפיקוח על מחירי המסכות. לדבריו, "שעה שחבישת המסכות הפכה לחובה לא יתכן להשאיר את השוק פרוץ לעושק צרכנים".
עשרות פרופסורים מהחשובים בישראל ובעלי מוניטין בעולם מסבירים כי חייבים לצאת מן הסגר ▪ אבל ביבי וקבוצה של פקידים במשרד הבריאות חוששים ששלטונם יתערער עקב הניהול הכושל (נתניהו. חושש [צילום: מן הטלוויזיה])
דניאל פינקלשטיין, פרשן בכיר בטיימס, תוהה האם המגיפה תוביל לקיצו של העידן בו ארה"ב היא מנהיגת העולם החופשי ▪ כדי למנוע את כניסת סין למשחק, הוא קורא למדינות המערב לתפוס יחדיו את מקומה של וושינגטון (ארה"ב מפנה את הבמה? [צילום: אנדרו הרניק, AP])
במאמר "אל תשוו" גורסים מחבריו שעקב השונות בין המקרים, אין יסוד להשוואה בין ישראל למדינות אחרות בכל הנוגע לדרכי ההתמודדות הלאומית עם נגיף הקורונה (לא להשוות [צילום: מחמוד איליאן/AP])
כבר ברור שנתניהו הצליח להקדים את כולם ולטפל במשבר האפידמי ביד רמה ▪ מהלכיו הבאים בזירה הכלכלית יקבעו את עתידו האישי ואת העתיד של כולנו (נתניהו. לא משיח [צילום: צומר נויברג/פלאש 90])
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני בראיון (יום א') בכאן רשת ב': הטענות והתחושות הבוקר הזה מ"הסגר" בשכונות ירושלים הם על גבול השערוריה. למה את שכונת רחביה חילקו לפי רחובות שכן סגורים ולא סגורים, ואת שכונות רמות הגדולה שמחולקת בכל מקרה לפי שכונות, עשו במכלול אחד? והדוגמאות הם רבות. האמון של הציבור הוא החשוב במעלה במאבק הזה, והאמון הזה לצערי נשחק מידי יום. זה מטריד".
בזמנים רגילים, כוחות השוק הם שמכריעים אלו חברות יגיעו לחדלות פירעון ויפסיקו להתקיים ▪ במקרה של זעזוע דרסטי כמשבר הקורונה, כוחות השוק אינם פועלים ביעילות, שכן גם חברות בעלות זכות קיום וכדאיות כלכלית בעידן שלאחר הקורונה, לא יוכלו לגשר על "הבור" התזרימי שנכפה עליהן ([צילום: נתי למי להעביר את הכסף שוחט/פלאש 90])
הממשלה אישרה (יום א', 12.4.20) כי כל השבים מחו״ל ישלחו עם חזרתם לישראל לבידוד במלוניות מטעם המדינה. במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, מנכ״ל משרד הבריאות, בהתייעצות עם מפקד פיקוד העורף, רשאי לאשר לחוזר מחו"ל לשהות במקום בידוד אחר מטעמים בריאותיים או הומניטריים או בנסיבות מיוחדות אחרות ובתנאים שייקבעו לעניין הבידוד. עוד הוחלט להאריך את תוקפן של התקנות עד ל-22 באפריל 2020.
החשש שלי הוא שהשילוב של משבר והתפרעות תקציבית, עם הפופוליזם הרגיל שממנו סובלים הפוליטיקאים שלנו, יובילו לנזקים ארוכי טווח, לא רק ישירות על התקציב אלא גם להתגברות הפופוליזם וחוסר האחריות (מאי גולן [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
החמוצים בוחרים להתמקד ברע, מזינים איש את רעהו במידע הנבחר בקפידה כדי לבקר ולהשחיר, טועים ומטעים וממהרים לזרות מרה שחורה לכל עבר כאילו לא די לנו בצרה האמתית שהתרגשה על חיינו (מבחן התוצאה [צילום: נתי שוחט/]לאש 90])
הביקוש ההיסטרי לנייר טואלט סוחף את העולם בימי הקורונה, ויוצר מחסור המזין את עצמו ▪ וושינגטון פוסט מסביר שישנן שלוש תיאוריות עיקריות להסברת התופעה: חשש ממחסור, שימוש גובר במשקי הבית ושילוב של שתיהן ▪ האם עלול אפילו להיווצר שוק שחור בשבועות שיעברו עד שהביקוש יירגע?
תופעה גלובלית: מירושלים במזרח... [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
... ועד קליפורניה במערב [צילום: דמיאן דבוריאנס, AP]
הפרופסורים אומרים בתמצית כי המדיניות הנוכחית תזיק פעמיים: היא תמיט מיתון חמור על המשק הלאומי, והיא לא תאפשר חיסון של רוב האוכלוסייה הצעירה, שאם תידבק ותצא מזה תאפשר לקיים חיים רגילים עד למציאת החיסון התרופתי ▪ כל כך פשוט (סגר [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
שר הבריאות טוען כי יש לקבוע קריטריונים ברורים ושווים לכלל הערים, האזורים והשכונות בישראל ללא הקשר או זיקה לאופי האוכלוסייה ▪ משרד הבריאות הציג את הקריטריונים להטלת סגר אזורי למניעת התפשטות קורונה (ליצמן. מכפישים ציבור שלם [צילום: פלאש 90])
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי ▪ והפעם - נדבקה, בלבול ביצים, הסכנה הבאה ודייג ▪ "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) ▪ בריאות שלמה ומועדים לשמחה ▪ רבי יהושע אומר: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמ' א') (הפיקוח הורג את השוק [צילום: שרה שומן/פלאש 90])
האם ניתן היה לעשות משהו כדי להקטין את ממדי הקטסטרופה שנחתה עלינו? קשה לענות על כך בוודאות ▪ אולם ההיגיון הפשוט, שהרבה פעמים עולה ביכולתו על 'חוכמתם' של מומחים רבים, מצביע על צעדים פשוטים שיכלו להקטין את הבעיה באופן משמעותי, אם לא למנוע אותה כמעט לגמרי (פיקוח הדוק [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
שורה של צעדים שנקט ממשל טראמפ קדמו להתעלמותו המתמשכת של הנשיא מן הקורונה ▪ המצב כיום טוב יותר מאשר לפני חודש, אך עדיין יש בעיות - למשל בחלוקת הציוד החיוני בין המדינות השונות (נוהג בחוסר אחריות [צילום: אנדרו הרניק, AP])
מסתבר שיש חבר כנסת ביש עתיד, רם בן ברק, שאני בטוח שהוא איש רציני וחיובי, אבל גם הוא, כמו כמעט כל חברי הכנסת, מימין, מרכז ושמאל, קצת מאותגר בסוגיות הכלכליות, ונוטה לסוציאל פופוליזם, שמתעלם מחוק התוצאות הלא צפויות. ובכן, מסתבר שחברות המשלוחים, וולט בראשן, גובות עמלה של כ-30% מערך העסקה מהמסעדות. אם היו גובות רק 15% זה היה מצוין, כך לפחות סבור בן ברק. אז המסעדות יכלו להרוויח מעט והצרכנים לשלם יותר. אז מה עושה ח"כ בן ברק? פנה לשר הכלכלה בבקשה שיגביל את עמלת המשלוחים בתקופה זו ל-15%.
אחד ממטבעות הלשון היותר קולעים שנשתלו בתודעה הישראלית הוא "חמוצים", ביטוי אותו טבע נתניהו אי-שם בעבר. אכן, מדהים לראות כיצד התיאור של החמוצים קולע לאמת ומתאר באופן מדהים ובמדויק את רחשי הלב של השמאל הממורמר והמתוסכל, שמאל שהולך ונעלם עד אשר יתנדף כליל ממציאות חיינו.
כאשר תיכתב ההיסטוריה של מגיפת הקורונה, ההתנפלות על נייר הטואלט תהיה הערת שוליים – אך כנראה ארוכה במיוחד, צופה מארק פישר, כתב בכיר בוושינגטון פוסט, משום שהיא מלמדת רבות על האופן בו אנו מגיבים למשבר.
תומכי ביבי משמיצים ומאחלים מוות בייסודים, חולי, כליאה באזיקים חשמליים, ובסיטונות לכל מי שחולק על מדיניותו של ראש הממשלה בסוגיית הקורונה. יבושם להם (גם בעשותם כן אסור להשתמש בלשונם לא נגד ראש הממשלה ולא כלפיהם). המחלוקת היא לשם שמיים.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י