בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בזמנים רגילים, כוחות השוק הם שמכריעים אלו חברות יגיעו לחדלות פירעון ויפסיקו להתקיים ● במקרה של זעזוע דרסטי כמשבר הקורונה, כוחות השוק אינם פועלים ביעילות, שכן גם חברות בעלות זכות קיום וכדאיות כלכלית בעידן שלאחר הקורונה, לא יוכלו לגשר על "הבור" התזרימי שנכפה עליהן
מובן כבר כעת שהמשק נכנס למיתון עמוק. ברורות ההשלכות הדרמטיות של סגר כלל עולמי כה ממושך למשק העולמי ובתוכו לישראלי. נוסיף את ההשפעה של הצורך בהפעלה איטית וזהירה של המשק ודחיית מרביתו מחזרה לעבודה תקינה, כמו גם את הציפיה להמשך התערבות רגולטורית מכבידה בצד הצורך לסיגול "הריחוק החברתי" לאורך חודשים רבים. כל אלו מכתיבים חזרה איטית של המשק לתעסוקה, וככל שתיארך התקופה יעמיק המיתון.
מסה של חברות ועסקים (קטנים ובינוניים בעיקר) צפויים להגיע לכדי חדלות פירעון מיד עם פתיחת הסגר וגל נוסף שיגיע בפיגור קל שלאחר עיכול הסטטוס החדש של המשק הישראלי, בגל קריסות שעוד לא נראה במדינה. חלק נכבד מעסקים אלו היו כבר ערב השפעות הקורונה על סף הכדאיות הכלכלית שבפעילותם העסקית. עסקים אלו יכלו להמשיך לצוף מעל פני המים בזכות אשראי זול יחסית בעידן של גאות עולמית בביקושים.
מצב המשק עומד להשתנות באופן דרסטי. עם ביקושים נמוכים משמעותית הן מצד המשק המקומי הנכנס לאבטלה גבוהה והגבלות תעסוקתיות רבות, והן מצד ביקושים נמוכים בשוק העולמי כולו שיפחיתו את הביקוש ליצואנים. נוסיף למשוואה את ההקטנה הצפויה בהשקעות בתחומי ההיי-טק, ונמצא משק שחווה רארגון מסיבי עמוק כמעט בכל ענפיו, על כל מגזריו.
זעזוע שכזה, מרעיד את תזרימי המזומנים של כמעט כל החברות במשק. ביניהן גם של חברות רווחיות בעלות ערך מוסף מובהק בפעילותן. אולם חברות כאלו שתכננו את תזרים המזומנים שלהן על-פי ציפיות במצב שוק טרום הקורונה, עלולות למצוא עצמן תחת תרחיש קיצון אליו לא יכלו להתכונן, כאשר גל ההדף התזרימי ששוטף את המשק יזרוק גם אותן אל פתחי חדלות הפירעון באופן לא צפוי. צמצום מזיק
נשאלת השאלה כיצד צריכה המדינה להתמודד כעת עם גל מסיבי של מצבי חדלות פירעון של חברות? בזמנים רגילים, כוחות השוק הם שמכריעים אלו חברות יגיעו לחדלות פירעון ויפסיקו להתקיים. במקרה של זעזוע דרסטי כמשבר הקורונה, כוחות השוק אינם פועלים ביעילות, שכן גם חברות בעלות זכות קיום וכדאיות כלכלית בעידן שלאחר הקורונה, לא יוכלו לגשר על "הבור" התזרימי שנכפה עליהן.
מצב של קריסת חברות ועסקים "טובים" בעלי פעילות עסקית כדאית הינו מסוכן למדינה, כיוון שאז המשק מצטמצם מעבר לצורך שבשינוי מבני נדרש בניפוי העסקים "הכושלים" מתוכו, ובפועל ייגרם צמצום מזיק ושלא לצורך גם בפעילות עסקים "טובים", בעלי כדאיות כלכלית גם בעידן החדש. קרנות הלוואות בערבות מדינה או מענקים עיוורים לכלל המשק לא יכולים להשיג את מטרת המשק בעת הזו.
על המדינה להיות הרבה יותר סלקטיבית ומקצוענית בתמיכתה בחברות ועסקים, ולהתמקד במניעת פשיטות רגל של חברות "טובות" שהמשך פעילותן נחוץ מאוד למשק כעת, בכדי להפחית את התכווצותו. כאשר מנגד, יש לאפשר למשק להשתחרר מעסקים שאיבדו זכות קיום בעידן הקורונה.
לכן על המדינה לבצע פעולת התערבות "כירורגית" דחופה בכוחות השוק שאינם פועלים כעת, ולברור במהירות מבין החברות מבקשות הסיוע את החברות בעלות "זכות הקיום", אלו שקיימת כדאיות כלכלית בפעילותן גם בעידן שלאחר הקורונה, ולמקד הסיוע להן בלבד. פעולה גורפת אחרת "תזרוק" תקציבים (שעומדים בפני התכווצות בעצמם) על עסקים משוללי כדאיות עסקית, לחינם. בחינה פרטנית
אין כל טעם להעניק מימון או מענק לחברות שאינן צפויות להתגבר על השינוי הצפוי, כאשר זמן מועט לאחר התמיכה יפסיקו ממילא פעילותן בשל אי-יכולתן להסתגל למצב השוק שבעידן הקורונה. עסקים שכאלו צריכים, עם הצער הכרוך, להפסיק להתקיים, ומוטב מוקדם ממאוחר לטובת המשק כולו. התערבות ממשלתית שכזו נחוצה ודחופה על-מנת לייעל את תהליך השינוי המבני העמוק שצפוי במשק ולקצר ככל הניתן את משך הזמן הכרוך בהשתקמותו של המשק והגעתו לאיזון בעידן החדש.
בכדי לעמוד במשימה על המדינה להכשיר במהירות צוותי בחינה כלכלית רבים שייבחנו את סיכויי החברות לעמוד בתזרימי המזומנים שלהן בעידן הקורונה ובטווח הזמן הבינוני, ולתמוך רק באלו שמימון ביניים יוכל לגשר על "הבור" התזרימי שהן חוות בשל הסגר והפסקת הפעילות.
סיוע מצד המדינה לעסקים אפשר שיוגש בשתי אלטרנטיבות. האחת - הלוואות בערבות מדינה, והשנייה - מענק תמורת הון מניות שיועבר לבעלות המדינה. בטרם החלטה על אופן ומידת הסיוע, על הסיוע להיבחן עבור כל ענף בנפרד על-פי מידת המהירות הצפויה שבהשבתו לפעילות עסקית, ולהמשיך בבחינה פרטנית של החברות דורשות הסיוע על-פי הקווים המנחים הבאים:
1. ראשית, יש לבצע בחינת כדאיות כלכלית להמשך פעילותה העסקית של החברה, תחת הנחות בסיס הצופות פני המשק בעידן החדש, ולוודא שגם תחת אילוצי עידן הקורונה החברה צפויה להיות רווחית תפעולית.
2. בשלב הבא יש לבחון את תזרים המזומנים הצפוי לחברה כתוצאה מהפעילות העסקית הצפויה לה תחת האילוצים החדשים.
3. בשלב האחרון יש לבחון את גובה האשראי/סיוע לו נזקקת החברה על-מנת לגשר בין "הבור" התזרימי שנוצר בה ועד מפגש עם התזרים החדש הצפוי לה, אל מול יכולת ההחזר של החברה לכיסוי הלוואה זו.
נקיטת פעולות אלו תמקד את המדינה בתמיכה סלקטיבית בחברות ועסקים שקיים אינטרס ברור של המשק בשימור פעילותם, להבדיל מעסקים שאיבדו כדאיות עסקית בפעילותם בעידן החדש. התערבות המדינה אקוטית בעת הזו כיוון שבזעזוע כה מסיבי מלווה בגל מצבי חדלות פירעון כפי שצפוי כעת, לא ניתן לסמוך על המשק ויכולתו לבצע סינון יעיל בין עסקים כדאיים ללאו, שהרי הבנקים צפויים לגרור רגליים בכל הקשור לתמיכה שכזו עם עליית אלמנט הסיכון וחוסר הוודאות, וגם למשקיעים פוטנציאליים אין את הזמן או המשאבים לבחון את שטף החברות המשוועות לעזרה ותמיכה. ומוטב מוקדם ממאוחר. צו השעה מחייב זאת.
הכותב הוא מומחה בהבראת חברות, ומנהל משרד הייעוץ הכלכלי "בי אנד איי יועצים".
אלפי שוטרים עבדו במהלך החג וגם עכשיו בשמירה על ביטחון הציבור ושלומו. אמש, חברת החשמל האירה את ארובת רדינג כמחוות תודה לשוטרים ולכל אנשי מערכת הביטחון הפועלים ללא לאות .
לראשונה מאז עצירת הטיסות, נחתו בנמל התעופה בן-גוריון 118 ישראלים, שהגיעו ממינסק בטיסה של חברת בלאביה. לאחר בדיקת חום ותסמיני קורונה, הם נלקחו בידי פיקוד העורף למלוניות הקורונה, שם ישוכנו בבידוד על חשבונם למשך שבועיים.
תמונת מצב חולים בקורונה בצה״ל: עד כה חלו בצה"ל 155 משרתים בחובה, בקבע, ועובדי צה״ל, כולם במצב קל, מתוכם 30 החלימו או השתחררו משירות. בסך-הכל ישנם כיום 125 חולים בצה״ל. כמו-כן, 2119 מצויים בבידוד - בחובה, בקבע, ועובדי צה״ל.
כוח הקומנדו הימי של זרוע הים בצה"ל נרתם למאמצי הסיוע הלאומי של צה״ל בהתמודדות עם הקורונה, ופיתחה פתרון למצוקת האוכלוסייה הנעזרת במיכלי חמצן (חיילים מסייעים לחולה בנשימה [צילום: דו"צ])
התפוקה העולמית תרד בתחילת החודש הבא ב-9.7 מיליון חביות ליום ▪ הקיצוץ הוא בהיקף של 10% מן התפוקה ערב משבר הקורונה - אך הביקוש צנח ב-35% ולכן המחירים לא יחזרו לקדמותם (צניחה של 50% בתוך חודש [צילום: צ'רלי רידל, AP])
מתחמי הבדק וסע ניידים יגיעו (ב') גם לצפת, לכרמיאל, לג'סר א-זרקא ולפורדיס. לצד המתחמים הקבועים בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, ימשיכו לפעול מתחמי "היבדק וסע" הניידים של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות במודיעין, בבני ברק, באלעד, בביתר עילית, בבית שמש, בשער בנימין, ברהט ובמזרח ירושלים. בבני ברק ובאלעד מפעיל מד"א שירות מיוחד ללא עלות, לאזרחים שאין ברשותם רכב פרטי, לאיסוף מביתם באמבולנסים מיוחדים אל המתחם, והחזרתם לאחר ביצוע הדגימה.
במקביל, בשירותי הדם של מגן דוד אדום ממשיכים לקחת מנות פלסמה (מרכיב הדם שבו נמצאים הנוגדנים לנגיף הקורונה) מחולים אשר החלימו מנגיף הקורונה. זאת, במטרה לתת אותן בעירוי לחולים במצב בינוני וקשה. שבעה מחלימים מנגיף הקורונה תרמו היום פלסמה, מתוך 16 שתרמו עד כה. לצידם, שלושה חולים קיבלו היום פלסמה, מתוך שישה חולי קורונה שקיבלו פלסמה עד כה בישראל (שתי מנות לכל מטופל). חולי קורונה אשר חלפו לפחות 14 יום מהחלמתם המלאה, מוזמנים לתרום פלסמה, בהליך פשוט ביותר. לשם כך, ניתן לפנות לשירותי הדם של מד"א בטלפון 03-9101101 או בדוא"ל hadarm@mda.org.il
שימש כראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר בשנים 2003-1993, והיה ראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים ▪ אושפז בימיו האחרונים בבית החולים שערי צדק (הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל [צילום: יעקב כהן/פלאש 90])
הרשות הפלשתינית הודיעה הערב על 19 חולי קורונה חדשים במזרח ירושלים בשכונת סילוואן. הרשות טוענת כי מדיניות הכיבוש, כלשונה, מונעת את המעקב של משרד הבריאות הפלשתיני אחר התפשטות המגפה בקרב בני עמם.
מקורות רפואיים ממזרח ירושלים אמרו לאתר העיתון אל קודס כי "ישנם מעל 70 חולי קורונה במזרח ירושלים בעיקר בסילוואן והסביבה מאז הבוקר, ואנו מצפים לעלייה גדולה מאוד".
המשטרה אישרה את הגעתם לכותל המערבי של האדמו"ר מבעלזא, בנו ושמשיו, למרות שהתפילה באתר הקדוש מתאפשרת רק לתושבי האיזור. האדמו"ר בירך את חסידיו והתפלל למען עם ישראל תוך הקפדה על הנחיות הבריאות.
עובדי עיריית בית שמש, בפעולה משותפת עם שוטרי משטרת בית שמש, אטמו שישה בתי כנסת בעיר. ראש עיריית בית שמש, עליזה בלוך אמרה: "נמשיך בפעילות נחושה לאכיפת הנחיות משרד הבריאות. התקהלות בבית כנסת כמוה כאקדח יורה ללא בקרה ברחובה של עיר".
קרן אדמונד דה רוטשילד החליטה לתמוך בעשייה המחקרית של האוניברסיטה העברית סביב נגיף הקורונה ותרמה 15 מיליון ש״ח למימון מחקרים שונים סביב משבר הקורונה. 60 צוותי מחקר באוניברסיטה העברית עוסקים כיום במשבר הקורונה יומם וליל.
הפרופסור אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "כבר היום מיושמים הרבה מאוד פיתוחים של האוניברסיטה העברית בתהליכי הבדיקות והריפוי מהמחלה". מיקי קליגר, סגן יו"ר מועצת הנגידים של קרן אדמונד דה רוטשילד: "אנחנו מגויסים במלוא הכוח לדאוג ולסייע למדינת ישראל ולתושבים לעבור את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים".
על אף גילוי של עשרות חולי קורונה במזרח ירושלים בשבוע האחרון ע"י גורמי רפואה עצמאים - לא הוטל סגר על-אף שכונה באזור (כאן חדשות).
מנכ״ל עיריית ירושלים איציק לארי אמר בערוץ 12: ״הרחוב שראש העיר משה ליאון גר גם נמצא בתוך הסגר. יש שכונות חרדיות שלא נמצאות בסגר כמו למשל: רמת אשכול ושמואל הנביא״.
מנכ"ל משרד הבריאות קורא לישראלים להימנע מיציאה מבתיהם בכל ימי חג הפסח שעוד נותרו ▪ "סכנת ההידבקות והתפשטות נגיף הקורונה טרם חלפה, קיום מפגשים בחג מסכן את החיים של כולנו"
בר סימן טוב. לגלות משמעת לאורך זמן [צילום: פלאש 90]
משפחות ניצלו את היום השמשי [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
משרד הבריאות אישר את בקשת עיריית רמת גן ועמותת אלו"ט לאפשר סיור בכלי רכב עבור משפחות בעלות ילדים עם צרכים מיוחדים ▪ הסיור ייערך בחלק האפריקני הכולל את הזברות, הקרנפים, ההיפופוטמים והאריות (המתחם הרכוב יהיה פתוח [צילום: פלאש 90])
זינוק במספר התלונות על אלימות במשפחה, כאשר הקורבנות כלואות בבתיהן עם המתעללים והרשויות מתקשות להגיב ▪ ניו-יורק טיימס מזהיר: גם המחיר בחיי אדם יעלה (זינוק של 30% בצרפת [צילום: מישל אולר])
צה״ל ומשרד הביטחון פתחו עד היום כ-45 'שמרטפיות' ברחבי הארץ עבור ילדי צוותי רפואה. 350 מורות חיילות וחיילי יחידת הגדנ״ע והנח״ל מתפקדים כעובדי השמרטפיות. זאת, על-מנת שניתן יהיה לאפשר לרופאים ולאחיות לעבוד בשקט בתקופה זו תוך שהם יודעים שילדיהם מטופלים.
הרכבת הקלה תדלג גם על תחנת העירייה ולא תתאפשר כניסה או יציאה של נוסעים בתחנה זו, זאת בנוסף לתחנות יפו מרכז, הדוידקה, מחנה יהודה והטורים עליהם נמסר קודם לכן.
קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחה שיטה חדשה ויעילה לאבחון מחלת הקורונה ▪ פיתחו פרוטוקול להפקת RNA מהיר פי 4 עד 10 מהפרוטוקול הקיים, המתבסס על חומרי בדיקה שרובם זמינים וניתנים לייצור מיידי בישראל ▪ ניסויים נערכו בסדרת בדיקות על מאות דגימות בבית החולים הדסה (בדיקת הקורונה החדשה [צילום: האוניברסיטה העברית])
בדיקת קורונה מהירה [צילום, ניר פרידמן, האוניברסיטה העברית]
מה שמפריע ליעקב ליצמן הוא ההגדרות של מי שאין מנוס מלבודד אותם, ולא העובדה שאכן הציבור החרדי נפגע מן הקורונה בצורה קשה במיוחד - בין היתר באחריותו ▪ לצד זאת, לרבים בתקשורת ובפוליטיקה נוח לדבר בהכללה על "החרדים" ולהתעלם מריבוי הגוונים בתוכם ומכך שרובם מקיימים את ההנחיות ונשמעים למגבלות ▪ אלו שאינם עושים זאת, אינם ראויים להיקרא אפילו "שומרי מצוות"
על פי החלטת ממשלה על סגר באזורים שונים בירושלים ובהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשטרת ישראל, מעכשיו ועד להודעה חדשה, הרכבת הקלה תיסע בין תחנות העירייה לתחנה מרכזית ללא עצירה בתחנות הביניים. כיוצא מכך, לא תתאפשר כניסה או יציאה של נוסעים מתחנות יפו מרכז, הדוידקה, מחנה יהודה והטורים.
ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה (יום א') ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת ח"כ עפר שלח בדרישה לקיים דיון דחוף שיעסוק בפיקוח על מחירי המסכות. לדבריו, "שעה שחבישת המסכות הפכה לחובה לא יתכן להשאיר את השוק פרוץ לעושק צרכנים".
עשרות פרופסורים מהחשובים בישראל ובעלי מוניטין בעולם מסבירים כי חייבים לצאת מן הסגר ▪ אבל ביבי וקבוצה של פקידים במשרד הבריאות חוששים ששלטונם יתערער עקב הניהול הכושל (נתניהו. חושש [צילום: מן הטלוויזיה])
דניאל פינקלשטיין, פרשן בכיר בטיימס, תוהה האם המגיפה תוביל לקיצו של העידן בו ארה"ב היא מנהיגת העולם החופשי ▪ כדי למנוע את כניסת סין למשחק, הוא קורא למדינות המערב לתפוס יחדיו את מקומה של וושינגטון (ארה"ב מפנה את הבמה? [צילום: אנדרו הרניק, AP])
במאמר "אל תשוו" גורסים מחבריו שעקב השונות בין המקרים, אין יסוד להשוואה בין ישראל למדינות אחרות בכל הנוגע לדרכי ההתמודדות הלאומית עם נגיף הקורונה (לא להשוות [צילום: מחמוד איליאן/AP])
כבר ברור שנתניהו הצליח להקדים את כולם ולטפל במשבר האפידמי ביד רמה ▪ מהלכיו הבאים בזירה הכלכלית יקבעו את עתידו האישי ואת העתיד של כולנו (נתניהו. לא משיח [צילום: צומר נויברג/פלאש 90])
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני בראיון (יום א') בכאן רשת ב': הטענות והתחושות הבוקר הזה מ"הסגר" בשכונות ירושלים הם על גבול השערוריה. למה את שכונת רחביה חילקו לפי רחובות שכן סגורים ולא סגורים, ואת שכונות רמות הגדולה שמחולקת בכל מקרה לפי שכונות, עשו במכלול אחד? והדוגמאות הם רבות. האמון של הציבור הוא החשוב במעלה במאבק הזה, והאמון הזה לצערי נשחק מידי יום. זה מטריד".
איך הפסיכולוגיה שלנו תשפיע על החזרה לשגרה? ספוילר: לא בדיוק כפי שאנחנו מדמיינים ▪ אנחנו מפנטזים על איך נחזור לשבת בבתי הקפה, נטייל בקניונים, נסתובב באופן חופשי בסופר ונתחבק עם קרובנו (האם נצא שוב? [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
הממשלה אישרה (יום א', 12.4.20) כי כל השבים מחו״ל ישלחו עם חזרתם לישראל לבידוד במלוניות מטעם המדינה. במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, מנכ״ל משרד הבריאות, בהתייעצות עם מפקד פיקוד העורף, רשאי לאשר לחוזר מחו"ל לשהות במקום בידוד אחר מטעמים בריאותיים או הומניטריים או בנסיבות מיוחדות אחרות ובתנאים שייקבעו לעניין הבידוד. עוד הוחלט להאריך את תוקפן של התקנות עד ל-22 באפריל 2020.
החשש שלי הוא שהשילוב של משבר והתפרעות תקציבית, עם הפופוליזם הרגיל שממנו סובלים הפוליטיקאים שלנו, יובילו לנזקים ארוכי טווח, לא רק ישירות על התקציב אלא גם להתגברות הפופוליזם וחוסר האחריות (מאי גולן [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
החמוצים בוחרים להתמקד ברע, מזינים איש את רעהו במידע הנבחר בקפידה כדי לבקר ולהשחיר, טועים ומטעים וממהרים לזרות מרה שחורה לכל עבר כאילו לא די לנו בצרה האמתית שהתרגשה על חיינו (מבחן התוצאה [צילום: נתי שוחט/]לאש 90])
הביקוש ההיסטרי לנייר טואלט סוחף את העולם בימי הקורונה, ויוצר מחסור המזין את עצמו ▪ וושינגטון פוסט מסביר שישנן שלוש תיאוריות עיקריות להסברת התופעה: חשש ממחסור, שימוש גובר במשקי הבית ושילוב של שתיהן ▪ האם עלול אפילו להיווצר שוק שחור בשבועות שיעברו עד שהביקוש יירגע?
תופעה גלובלית: מירושלים במזרח... [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
... ועד קליפורניה במערב [צילום: דמיאן דבוריאנס, AP]
הפרופסורים אומרים בתמצית כי המדיניות הנוכחית תזיק פעמיים: היא תמיט מיתון חמור על המשק הלאומי, והיא לא תאפשר חיסון של רוב האוכלוסייה הצעירה, שאם תידבק ותצא מזה תאפשר לקיים חיים רגילים עד למציאת החיסון התרופתי ▪ כל כך פשוט (סגר [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
שר הבריאות טוען כי יש לקבוע קריטריונים ברורים ושווים לכלל הערים, האזורים והשכונות בישראל ללא הקשר או זיקה לאופי האוכלוסייה ▪ משרד הבריאות הציג את הקריטריונים להטלת סגר אזורי למניעת התפשטות קורונה (ליצמן. מכפישים ציבור שלם [צילום: פלאש 90])
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי ▪ והפעם - נדבקה, בלבול ביצים, הסכנה הבאה ודייג ▪ "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) ▪ בריאות שלמה ומועדים לשמחה ▪ רבי יהושע אומר: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמ' א') (הפיקוח הורג את השוק [צילום: שרה שומן/פלאש 90])
האם ניתן היה לעשות משהו כדי להקטין את ממדי הקטסטרופה שנחתה עלינו? קשה לענות על כך בוודאות ▪ אולם ההיגיון הפשוט, שהרבה פעמים עולה ביכולתו על 'חוכמתם' של מומחים רבים, מצביע על צעדים פשוטים שיכלו להקטין את הבעיה באופן משמעותי, אם לא למנוע אותה כמעט לגמרי (פיקוח הדוק [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
מומחים רבים מנסים לנבא ולתכנן את מהלך החזרה לשגרה ואסטרטגיית היציאה מהמשבר. מתי ואיך תתרחש, האם יתרחשו גלי הדבקה נוספים, מתי יחזרו מסגרות החינוך, האם תרבות הפנאי תוכל לחזור לעצמה. מעבר לשאלות מהותיות אלו, חשוב להתייחס להיבט משמעותי נוסף - איך משבר הקורונה, לרבות הבידוד הממושך והריחוק החברתי, משפיע עלינו מבחינה פסיכולוגית ויעצב את יכולתנו לחזור לשגרה כפי שהכרנו אותה עד היום. האם זה עומד להיות פשוט?
מסתבר שיש חבר כנסת ביש עתיד, רם בן ברק, שאני בטוח שהוא איש רציני וחיובי, אבל גם הוא, כמו כמעט כל חברי הכנסת, מימין, מרכז ושמאל, קצת מאותגר בסוגיות הכלכליות, ונוטה לסוציאל פופוליזם, שמתעלם מחוק התוצאות הלא צפויות. ובכן, מסתבר שחברות המשלוחים, וולט בראשן, גובות עמלה של כ-30% מערך העסקה מהמסעדות. אם היו גובות רק 15% זה היה מצוין, כך לפחות סבור בן ברק. אז המסעדות יכלו להרוויח מעט והצרכנים לשלם יותר. אז מה עושה ח"כ בן ברק? פנה לשר הכלכלה בבקשה שיגביל את עמלת המשלוחים בתקופה זו ל-15%.
אחד ממטבעות הלשון היותר קולעים שנשתלו בתודעה הישראלית הוא "חמוצים", ביטוי אותו טבע נתניהו אי-שם בעבר. אכן, מדהים לראות כיצד התיאור של החמוצים קולע לאמת ומתאר באופן מדהים ובמדויק את רחשי הלב של השמאל הממורמר והמתוסכל, שמאל שהולך ונעלם עד אשר יתנדף כליל ממציאות חיינו.
כאשר תיכתב ההיסטוריה של מגיפת הקורונה, ההתנפלות על נייר הטואלט תהיה הערת שוליים – אך כנראה ארוכה במיוחד, צופה מארק פישר, כתב בכיר בוושינגטון פוסט, משום שהיא מלמדת רבות על האופן בו אנו מגיבים למשבר.
תומכי ביבי משמיצים ומאחלים מוות בייסודים, חולי, כליאה באזיקים חשמליים, ובסיטונות לכל מי שחולק על מדיניותו של ראש הממשלה בסוגיית הקורונה. יבושם להם (גם בעשותם כן אסור להשתמש בלשונם לא נגד ראש הממשלה ולא כלפיהם). המחלוקת היא לשם שמיים.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה