בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרוח שנזרעה ב-1957, נקצרה כסופה ב-1973 <br>
|
קשיי צה"ל בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים היו תולדה של תקלה מקצועית בדרג הפיקודי ולא כפי שמקובל לחשוב, תוצאת מחדל מודיעיני. זרעי תקלה פיקודית זו נטמנו בצה"ל ב-1957 בהחלטת הרמטכ"ל משה דיין להעניק למפקדיו "עלומי נצח". שר הביטחון דוד בן-גוריון שזיהה את סכנות ההחלטה התנגד לה אך לא הפעיל את סמכותו על-מנת לבטלה
|
משה דיין [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כלקח ראשי ממלחמת העצמאות אימצה ישראל את התפיסה, כפי שדיווח רה"מ ושר הביטחון דוד בן-גוריון לכנסת ב-20 ביוני 1950, שעם פרוץ מלחמה תגיב ישראל ב"העברה של המלחמה לצד השני". על תפיסה אופרטיבית מבריקה זו אבד הכלח לאחר מלחמת ששת הימים עת נוסף לישראל עומק קרקעי מספיק לבלימת תוקפיה הרחק ממרכזי אוכלוסייתה. לאור עקרונות המלחמה וכלליה האוניברסליים היה על צה"ל להתאים עצמו לנסיבות החדשות ולאמץ אסטרטגיה הגנתית שהייתה מקנה לו יתרון מבצעי ברור על האויב. קרי, להכשיר את השטח לאורך הגבולות החדשים המרוחקים לתיעול מקסימום כוחות אויב ל"שטחי השמדה" על-ידי הצבא הסדיר (קלאוזביץ מכנה שטחים אלה כ"מושאלים" זמנית לאויב לשם הכרעתו בתוכם), על-מנת שיוכל לתוקפם ולהכריעם עם השלמת גיוס המילואים ולאחר מכן להעביר את המלחמה לעומק שטח האויב לשם השגת מירב קלפי המיקוח למו"מ המדיני. בפועל, למרות המהפך שחל במצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל, נותרה האסטרטגיה ההתקפית של "העברת המלחמה לצד השני" בעינה בניגוד לכל הגיון מקצועי. מחיר שגיאה זו היה כבד מנשוא: חיילים רבים נפלו בימי המלחמה הראשונים בהגנת שטחים קדמיים שמבחינה מקצועית היה נכון לאבדם זמנית לשם הכלת האויב והשמדתו המאוחרת בהתקפה סדורה של כוחות המילואים (כפי שאכן ארע בסופו של דבר ללא הכנות מוקדמות ובמחיר כבד). אף ניהול הקרבות על-ידי הפיקוד הגבוה בימי המלחמה הראשונים היה לקוי וקרבות אוגדתיים התנהלו (כדברי ועדת אגרנט) כקרבות פלוגתיים. זרעי חוסר מקצועיותו של הציר הפיקודי-אג"מי שהתגלעו במלחמת יום הכיפורים ובהמשך גם במבצע של"ג, נטמנו ב-1957, עת אימץ צה"ל את התפיסה שהשירות בצבא הקבע מהווה קריירה ראשונה מתוך שתיים (לפחות) בחיי הקצין. יוזם תפיסה זו היה הרמטכ"ל משה דיין שהעלה את הרעיון להעניק לפיקוד הצה"לי "עלומי נצח" על-ידי הוצאת מפקדים לגמלאות בעודם צעירים (42-40) והזרקת "דם חדש" במקומם. דיין לא היה ער לבעיות המקצועיות שתפיסה זו עלולה ליצור משום שהוא לא ראה בפיקוד הצבאי מקצוע. "מוכרחים לעשות הפרדה גמורה בין מהנדס קצין בחיל חימוש ובין מה שקוראים סגל אג"מי", כך גרס. "הסגל המקצועי - ככל שהשנים עוברות הוא משתפר. אין המצב כך ביחס לסגל הבלתי מקצועי (פיקודי-אג"מי)". יוזמתו של דיין נתקלה בהתנגדותו החריפה של בן-גוריון שקבע כי "הכרחי שעניין השירות בצבא יהיה ייעוד חיים. רק אז אדם ייתן את המובחר שיש בתוכו. ייעוד חיים זה ייעוד לכל החיים... אנו לא יכולים לנחול מפלה כי אז אבדנו. דבר זה תלוי בראש ובראשונה באיכות המפקדים ואני רואה בבעיית איכות המפקד בעיית גורל עם ישראל ולא רק בעיה צבאית... מה שהיה בהגנה, לא יכול להיות בצבא... צבא מוכרח להיות צבא... שני מחזורים (של קריירה) זה מסוכן לצבא". עם זאת לא הטיל בן-גוריון את מלוא כובד משקלו לביטול תפיסת שתי הקריירות, דבר שהביא להיווצרות מספר פגמים בולטים בהכשרת סגלי הפיקוד בצה"ל ובכללם: שירות קצר שלא איפשר להעניק למפקדי הקבע השכלה עמוקה בלימודי אמנות המלחמה החיונית למילוי תפקידי פיקוד ומטה מדרג מג"ד ומעלה, ולעומת זאת הקדיש זמן יקר מהשירות הקצר לרכישת השכלה נחוצה לקריירה השנייה (כלימודים אקדמיים). שהייה קצרה מאוד בתפקידים ובדרגות שנבעה מהשאיפה להתחיל קריירה שנייה בגיל צעיר ככל האפשר ובדרגה הגבוהה ביותר האפשרית. התוצאה הייתה איוש תפקידי פיקוד ומטה בכירים על-ידי קצינים חסרי השכלה נאותה באמנות המלחמה מחד-גיסא, וחסרי הניסיון הדרוש כמשקל נגד לפערי השכלה אלה מאידך-גיסא. והרי אחת הסיבות לניהול קרבות אוגדתיים כקרבות פלוגתיים. במקצוע הפיקוד מהווים הגיל והניסיון המצטבר מפתח לחיסון התודעה והכנת המפקד להתמודדות עם הפתעות ומשברים בלתי צפויים. מסיבה זו קידום מפקדים למילוי תפקידי מצביא הוא איטי. לעומת זאת, לאחר שקצין מתמנה לתפקיד מצביאותי ראשון (מח"ט), בערך במחצית העשור הרביעי לחייו, עשוי קידומו לקבל תאוצה. נסיבותיה של מלחמת העצמאות כפו על צה"ל לבסס את הפיקוד על קצינים צעירים, אולם הפיכת אילוץ לאידיאולוגיה הייתה טעות חמורה ביחס לתפיסת השירות המקובלת בעולם הצבאי. מפקדי צבא הקבע היו אמורים להיות "מוחו" של צה"ל: צבא מקצועי שמקצועיותו נועדה לחפות על חוסר מקצועיותם של רוב מפקדי הצבא בסדיר ובמילואים עקב שרותם הארעי. מלחמת יום הכיפורים הוכיחה את צדקת טענתו של בן-גוריון ש"צבא מוכרח להיות צבא... שני מחזורים (של קריירה) זה מסוכן לצבא". הרוח שזרע דיין כרמטכ"ל נקצרה על ידו (ועל-ידי מדינת ישראל) כסופה בעת כהונתו כשר ביטחון.
|
|
הכותב הוא הוא מרצה לחשיבה אסטרטגית מדינית וצבאית בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
|
|
תאריך:
|
29/09/2020
|
|
|
עודכן:
|
29/09/2020
|
|
חנן שי
|
הרוח שנזרעה ב-1957, נקצרה כסופה ב-1973
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלו שלא שוכחים 73
|
30/09/20 16:52
|
|
2
|
|
יואל קורנבלום
|
30/09/20 21:18
|
|
3
|
|
אלו שלא שוכחים 73
|
1/10/20 01:45
|
|
4
|
|
שאול אבידור
|
1/10/20 16:39
|
|
|
|
יואל קורנבלום
|
1/10/20 19:04
|
|
יום הכיפורים של שנת תשל"ד תפס את אהוד ברק בסטנפורד קליפורניה. שלושה חודשים קודם לכן סיים את תפקידו כמפקד סיירת מטכ"ל, ויצא ללימודים בארצות הברית יחד עם משפחתו.
|
|
|
מימיה הראשונים של המלחמה שירתה העצמת היתר של הכשל המודיעיני את הפיקוד הבכיר של צה"ל, בכך שאפשרה להדחיק ולהסתיר את אחריותו למכלול הרחב של הפערים שהתגלו במוכנותו הכוללת של הצבא למלחמה, ובראש ובראשונה - תפיסה מערכתית בלתי הולמת לאילוצים המדיניים ולשינויים שחלו בזירות הלחימה. בניתוח האילוצים המדיניים, למשל, היה המטה הכללי חייב לעמוד על המתח בין שאיפתו למתקפת מנע מקדימה לבין נסיבות המדיניות שהגבילו מאוד קבלת אור ירוק למהלך זה. עקב הקיבעון המחשבתי נוצרו פערים משמעותיים בתוכניות המבצעיות ובבניין הכוח שהתבטאו בהיערכות בלתי מתאימה של כוחות האוויר והיבשה לפתיחת המלחמה במגננה.
|
|
|
מזה 47 שנים מאז נפלת בצומת טרטור לקסיקון שעל גדות תעלת סואץ כטנקיסט בפלוגה ב בגדוד 407 של חטיבה 600 (אני לחמתי בפלוגה א') אני כותב לך לפחות פעמיים בשנה ומעדכן אותך בנעשה במדינה.
|
|
|
כן, ערב יום הכיפורים 1973, לא היה איש שישאל, איך אנו מתעלמים מכל העובדות הברורות האלה? איך אנו לא שואלים מה יקרה אם אנו טועים, אלפי מתים, עשרות אלפי פצועים, מאות שבויים, משבר שלא היה כמותו ולכן "כחלק מהפקת הלקחים לאחר ההפתעה שתפסה את צה"ל לא מוכן למתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה, הוקמה מחלקת הבקרה במסגרת מחלקת מחקר באמ"ן. תפקידה של המחלקה הוא לבחון בביקורתיות הערכות מודיעין, לבדוק גם אפשרויות שנראות בלתי סבירות בעליל ולהציע הערכות נוגדות להערכות המקובלות בחטיבת המחקר.
|
|
|
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף (יום ה', 24.9.20) תיק מוצגים שהוצג בפני ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. מן המסמכים עולה כי ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, עיכב העברה של ידיעת זהב מודיעינית על פינוי המומחים הסובייטים מסוריה במשך שעות ארוכות. בפועל - הועברה הידיעה לרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ולשר הביטחון דאז, משה דיין, לא פחות מ-16 שעות לאחר שנקלטה ביחידות המודיעין הישראליות.
|
|
|
|