קושי תעסוקתי לאנשים עם מוגבלויות בקורונה <br>

לא מזמן, בתחילת חודש דצמבר, ציינו את היום בסימן להגברת המודעות לאנשים עם מוגבלויות. אבל האם אנחנו באמת מודעים למה שהם חווים בתקופה זו? משבר הקורונה זימן לאנשים עם מוגבלויות קשיים והתמודדויות רבים בתחומים שונים. במאמר אתייחס לתחום התעסוקה.

משבר הקורונה פגע בתעסוקתן של אוכלוסיות רבות במדינת ישראל. לרובן התוודענו בשל סקירת החדשות בטלוויזיה ובעיתונים: על בעלי העסקים הקטנים, העובדים בתחום התיירות, המסעדנות ועוד. עובדים רבים במשק נפגעו מהשלכות משבר הקורונה, ולמרבה הצער - דווקא החלשים מביניהם, בעלי המוגבלויות, נפגעו הרבה יותר.

על-פי הנתונים עולה כי בשנת 2020 חיים בישראל כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלויות שונות, מחציתם בגיל שוק העבודה, והם מהווים כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. שיעור התעסוקה של קבוצת אוכלוסייה זו עומד על כ-50% בלבד, וכאשר מדובר באנשים עם מוגבלות חמורה האחוזים אפילו יורדים, ורק כ-35% מתוכם מועסקים. בנוסף לכך, לפני מספר חודשים פרסמה נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות נתונים מטרידים, לפיהם כבר בראשית המשבר, כ-65% מהעובדים הללו נפלטו משוק העבודה לאחר שהוצאו לחל"ת, פוטרו או שחדלו לפעול כעצמאים.

ראשית, ברצוני להתייחס לעובדה שאנשים עם מוגבלויות לעיתים קרובות נתקלים בקשיים רבים במציאת מקום עבודה באופן כללי. לאנשים עם מוגבלויות יש יכולות פיזיות ולעיתים גם קוגנטיביות שונות משל שאר האוכלוסייה, דבר המקשה עליהם פעמים רבות למצוא מקום עבודה שמוכן להעסיק אותם. בנוסף לכך, פעמים רבות אנשים עם מוגבלויות מתקשים למצוא עבודה בשל סטיגמות ותפיסות מוטעות שקיימות אצל מעסיקים רבים בנוגע אליהם, לתפקודם ולהעסקתם.

בנוסף לכך, בעקבות הקורונה התרחש גל פיטורים גדול אשר היכה גם בהם וגרם לכך שחלקם הגדול הוצאו לחל"ת או פוטרו, וגם כאשר הושבו חלק מהעובדים למקומות ההעסקה שלהם, נראה כי אותם אנשים עם מוגבלויות לא מוקמו בראש סדר העדיפות של מעסיקיהם, ורובם נשארו ללא מקום עבודה עד היום. מצב זה גרם לפגיעה ישירה בתחושת הביטחון והיציבות ולירידה ברמת חייהם בשל הפגיעה הכלכלית. אוסיף ואציין סקר שנערך על-ידי מרכז אקורד שהתפרסם לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות אשר חושף כי 17% מהם הוצאו לחל"ת, לעומת 8% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות. זאת ועוד - כ-24% מהמועסקים עם מוגבלות ציינו שמנהליהם העדיפו עובדים ללא מוגבלות על פניהם במהלך משבר הקורונה.

לדעתי, יש לפעול למען הצדק החברתי עבור אוכלוסייה זו בשאיפה לשינוי מצב זה, הן בפן המדיני והן בפן החברתי. אני סבורה שעלינו כחברה להיות יותר מודעים לאוכלוסיות אחרות במדינה שאנחנו לא נכללים בהן, ולפעול על-מנת לעזור להן ולקדם אותן, לדוגמא: לפעול למען הגברת המודעות בנושא זה בקרב כלל תושבי המדינה על-ידי הקמת פרויקטים שיגרמו לחשיפה של נושא זה בתקשורת וברחבי האינטרנט. בנוסף לכך, לדעתי על המדינה לפעול גם היא לקידום הנושא, למשל על-ידי הגדרת מדרג תמריצים שיוענק באמצעות המוסד לביטוח לאומי למעסיקים אשר ישיבו לשורותיהם עובדים עם מוגבלויות. פעולה מסוג זה תגרום להעלאת המוטיבציה של המעסיקים להחזיר לשורותיהן את עובדיהם עם המוגבלויות אשר פוטרו או הוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, ובכך תקדם את מצב התעסוקה בקרב הנמנים באוכלוסייה זו.