מעטים הם האנשים שעשו יותר מאשר סטיוארט אייזנשטט להחזרת רכוש יהודי שנגזל בשואה. אייזנשטט בן ה-79 ייעץ בנושאי שואה לחמישה ממשלים, כולל לזה של ג'ו ביידן. הוא ניהל מו"מ עם ממשלות אירופיות והשיג 8 מיליארד דולר לניצולים ולמשפחות הקורבנות, ועמד מאחורי עקרונות וושינגטון להשבת יצירות אמנות.

כעורך דין בהשלכתו, אייזנשטט מעולם לא היה מעורב במקרים נקודתיים. זה השתנה לפני מספר חודשים, כאשר הסכים לסייע לחברה ותיקה שמשפחתה נתבעת בידי יורשיהם של בני זוג יהודים שאוסף האמנות שלהם נגזל בידי הנאצים, מדווח ניו-יורק טיימס. מאז 2015 פועלים קרוביהם של לודוויג ומרגרט קיינר לקבל יצירה של האמן הצרפתי קאמי פיסארו, ובשנה שעברה הגישו תביעה נגד משפחתו של ג'רלד הורוביץ. לפני מספר שבועות הסכים אייזנשטט – חבר ילדות של פירלאן הורוביץ, אשתו של ג'רלד – לפעול עבור המשפחה.

אייזנשטט אמר לטיימס: "לתביעות שונות בנוגע ליצירות אמנות שהחליפו ידיים בזמן מלחמת העולם השנייה יש נסיבות שונות; חלקן ברורות וחלקן לא. הבדיקה שלנו בנוגע לציור הזה העלתה, כי המקרה איננו ברור והוא מעלה שאלות היסטוריות מורכבות ויש בו מידע סותר". לדברי אייזנשטט, הורוביץ קנה את הציור בתום לב מסוחר בניו-יורק ב-1995. הוא הוסיף, כי הצדדים הסכימו עקרונית להגיע להסדר, וכי מאמציו לעשות זאת עולים בקנה אחד עם פעילותו ארוכת השנים. "לדעתי אני מתאים במיוחד למשימה של מציאת פתרון הוגן לשני הצדדים, כפי שקובעים כללי וושינגטון שמאחוריהם עמדתי".

הציור נרכש ב-1995 בניו-יורק

פיסארו צייר את היצירה, "The Anse des Pilotes, Le Havre", בשנת מותו – 1903. היא הייתה חלק מהאוסף של בני הזוג קיינר כאשר עזבו את גרמניה ב-1932 והתיישבו בצרפת. הם הותירו מאחוריהם חלק ניכר מרכושם, כולל אוסף האמנות, והוא נבזז בידי הנאצים – טוענים 15 צאצאיהם בתביעה שהגישו לבית המשפט בג'ורג'יה. בשנת 1935 נמכרו 400 מחפציהם של בני הזוג, כולל 32 תמונות ובהן זו של פיסארו, במכירה פומבית בברלין כדי לכסות תשלום מס שהוטל עליהם. בשנת 1963 פסק בית משפט גרמני, כי המס היה מפלה ובלתי חוקי.

לדברי היורשים, קורות התמונה ב-60 השנים הבאות אינן ידועות, עד שהורוביץ רכש אותה ב-1995 מסוחרי אמנות בניו-יורק. הורוביץ בדק מראש האם היא מופיעה במאגר המידע של יצירות שדודות; היא לא הייתה רשומה בו. בשנת 2014 השאילה משפחת הורוביץ את התמונה למוזאון לאמנות באטלנטה, שם זיהה אותה חוקר מטעם משפחת קיינר. בני הזוג הלכו לעולמם בשנות ה-1960 ללא ילדים; התובעים הם ילדיהם ונכדיהם של בני דודם.

היורשים טוענים, כי ב-2005 נרשמה התמונה בקטלוג יצירותיו של פיסארו ככזו שנשדדה מידי "ל' קיינר". הם גם הראו, כי מיד אחרי המלחמה רשמו בני הזוג את הציור במשרד הצרפתי להשבת רכוש, אשר פרסם אותו ואת תמונתו ב-1949. בתי מכירות פומביות אשר טיפלו לאורך השנים בפריטים אחרים מאוסף קיינר, ציינו במפורש שמדובר ברכוש שנגזל מבני הזוג. כך למשל, בשנת 2009 מכר כריסטי'ס ציור של אדגר דגה ב-11 מיליון דולר. את המו"מ מצד יורשי קיינר מנהל ג'וזף קרטר, נכדו של הנשיא ג'ימי קרטר; אייזנשטט היה יועצו הבכיר של קרטר לענייני פנים. מאוחר יותר הוא היה סגן שר האוצר ותת שר החוץ בממשל קלינטון, ובתפקידים אלו ריכז את הפעילות האמריקנית בנוגע לרכושם של קורבנות השואה.

לדברי אייזנשטט, הוא הצטרף למו"מ בין היתר משום שהורוביץ סובל מאלצהיימר ואינו יכול להגן על עצמו. הוא הוסיף, כי הופתע לגלות שלודוויג קיינר העלה טענות שווא בנוגע לנסיבות החרמת ציור של פיסארו וידע היטב בידי מי היה הציור לאחר המלחמה; אייזנשטט לא פירט. עורכי דינם של היורשים מאשרים ש-קיינר הוליך שולל את שלטונות צרפת כאשר דיווח לראשונה על החרמת הציור וטען שהדבר אירע בצרפת, ואומרים שעשה זאת משום שלא יכול היה להרשות לעצמו עורך דין גרמני ולא האמין שיזכה לטיפול הוגן במערב גרמניה.

נראה שהמו"מ בין הצדדים עלה יפה, אך הטיימס אומר שנותרו מהמורות בדרך להסכם. לטענת אייזנשטט, השיחות התקדמו בכיוון חיובי, עד שחברת החקירות Mondex - אשר פעלה מטעם היורשים לאיתור הציור – "העלתה בעיתונות טענות סנסציוניות בנוגע למו"מ חשאי". הוא הוסיף, כי מדובר בחברה הפועלת למטרות רווח וגובה תשלום כאשר ניצולי שואה תובעים אחרים. החברה השיבה, שעליה לכסות את הוצאותיה ושהיא מטפלת בהשבת הרכוש "בחמלה ובגאווה". לטענתה, לא הייתה כל הסכמה לשמור בסוד את פרטי המו"מ, ו"פתרון הוגן" – כלשונו של אייזנשטט – מחייב פומביות.