במשרד החוץ של הולנד מתכננים לערוך רפורמה מקיפה במימון ארגונים לא ממשלתיים. "לא יעלה על הדעת", אומרים הגורמים הדיפלומטיים, "כי מיליוני אירו מכספי משלם המסים ההולנדי יועברו לגופים המחרימים את ישראל ושוללים את זכות הקיום שלה". אולי זה קורה בגלל הכוכב החדש בשמי הפוליטיקה ההולנדית - מפלגת החירות. המפלגה האנטי-איסלאמית והפרו-ישראלית היא המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט ההולנדי והיא תומכת בקואליציה מבחוץ. מנהיגה, חירט וילדרס, זוכה לאחרונה מאשמת הסתה לגזענות במשפט ארוך ומתוקשר. ייתכן שזאת תוצאה של פעילות בלתי נלאית של ממשלת ישראל באירופה בניסיון לבלום את התמיכה המערבית בתוכניות המדיניות של הרשות הפלשתינית. כך או כך, הולנד מפנה גב לרשות הפלשתינית.

ולפעמים החגיגה נגמרת

לפני מספר שבועות ערך הפרלמנט באמסטרדם שימוע לראשי הארגונים העלולים להיפגע מהרפורמה המתוכננת. תמליל השימוע הגיע לידי 'הג'רוזלם פוסט' שפרסם כתבה נרחבת בנושא. יוהן דרייזן, חבר פרלמנט מטעם מפלגתו של וילדרס, יצא מהדיון נדהם: "זאת הפעם הראשונה שפגשתי במנהלי הקבוצות הללו", אמר, "דבריהם לא רק הפליאו אותי, אלא זעזעו אותי". מסקנתו חד-משמעית: "הממשלה חייבת לקצץ בסעיף הזה (סיוע לארגונים לא ממשלתיים)".

הרפורמה המתוכננת תפגע לא רק בקבוצות קיצוניות שבהולנד, אלא גם בקבוצות שמחוצה לה, כולל אלו שביהודה, שומרון ועזה. הכתבה ב'ג'רוזלם פוסט' מצטטת דוח של קבוצת ‘NGO Monitor’ הישראלית, ולפיו גופים אנטי ישראלים בהולנד הנהנים ממימון ממשלתי מסייעים ומעבירים מימון לגופים ברשות הפלשתינית.

ל-Cordaid, הארגון הקתולי לסיוע חירום ולפיתוח, ול-ICCO, איחוד הכנסיות לשיתוף פעולה, יש הרבה קווי דמיון משותפים. שניהם בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית קיצונית. התקציב של שניהם בנוי ברובו ממימון של משרד החוץ באמסטרדם וחלק גדול ממנו מועבר לגופים ביהודה ושומרון השוללים את קיומה של מדינת ישראל. לפחות חלק מהגופים הללו היו מעורבים בארגון המטס לנמל התעופה בן-גוריון. הבה נכיר אותם.

'קרן האדמה הקדושה' הוא ארגון נוצרי מבית-לחם שיש לו קשרים הדוקים עם גופים איסלאמיים ברחבי העולם, שלפחות חלקם מעורבים במימון טרור. אנשי הקרן מרבים לספר על "עוולות ישראל", אולם על נישול הנוצרים מבית-לחם בידי הרשות הפלשתינית לא תשמעו מהם.

גם ארגון 'בדיל' המקדם את זכות השיבה ממוקם בבית לחם, וגם לו יש רטוריקה אנטישמית ארסית. נוסף על כך הוא מעורב בהגשת תביעות נגד קציני צה"ל באירופה.

אך הגוף הגדול מכולם הוא אמצעי תקשורת מקוון ורב עוצמה הממוקם בארה"ב בשם 'האינתיפאדה האלקטרונית'. רוב מנהליו הם ערבים שמוצאם ביהודה ושומרון וסביר להניח כי בלעדיו פעילות החרם נגד ישראל לא הייתה מתקיימת. הגוף הזה דואג להזין באופן שוטף את ההסתה האנטי-ישראלית בעולם. ללא סיוע תקשורתי של 'האינתיפאדה האלקטרונית' גם המטס לנתב"ג לא היה יוצא לפועל.

בדיון בפרלמנט אמר שר החוץ ההולנדי אורי רוזנטל כי "אם יוכח כי ICCO מממן את 'האינתיפאדה האלקטרונית' יהיו להם בעיות רציניות איתי". אם כך יהיה, פעילויות אנטי-ישראליות רבות תקוצצנה כנראה בקרוב.

הרפורמה המדוברת טרם יצאה לדרך, אך ממשלת הולנד החדשה כבר קיצצה בסיוע בינלאומי בכלל (הראשונים שנפגעו היו מעוזי אל-קאעידה, פקיסטן ותימן) ובסיוע לארגונים לא ממשלתיים בפרט. גם ארגון IHH המפורסם מהמשט נפגע. הארגון הטורקי הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ, ושלוחתו ההולנדית נסגרה בהוראת הממשלה.

משבר כלכלי ברשות הפלשתינית?

ברמאללה אולי לא מתרגשים מהרוחות החדשות הנושבות מאמסטרדם, אך גם כך לא חסרות להם צרות. ראש הממשלה, סלאם פיאד, הכריז לפני מספר ימים כי עובדי המדינה יקבלו רק מחצית מהמשכורת של חודש יולי. לטענתו, הרשות נמצאת במשבר פיננסי קשה עקב גירעון ענק בסך 535 מיליון דולר שנוצר בשל עיקובים בהעברת סיוע מצד המדינות התורמות. מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד רבו, דיבר על משבר חסר תקדים. עבד רבו תלה את האשם ב'אחים הערבים' אשר אינם עומדים בהתחייבויותיהם.

באיגוד עובדי המדינה זעמו על ההחלטה לקצץ בשכרם. המזכיר אמג'ד אבו ראד אמר שזאת הפרה של הסכמים חתומים ושהעובדים צריכים לקבל הודעה על כך מראש.

הפרשן הפוליטי טלאל עוקל לא מאמין לטענות של ראשי הרשות. עוקל לא רואה חידוש בכך שמדינות ערב לא עומדות בהתחייבויותיהן. הדבר היחיד שהתחדש, לדבריו, הוא הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס. לדעת עוקל, המשבר הוא משבר מדומה שמטרתו לשלוח מסר על כינון ממשלת אחדות ועל סדר יומה העתידי. על-פי הפרשנות הזאת, העניין מושפע גם מהוויכוח על מי יעמוד בראשות הממשלה הזאת.

נאסר עבדול-כרים, כלכלן בכיר מאוניברסיטת ביר-זית, לא חושב שיש קשר להסכם הפיוס, אך גם הוא העלה תהיות רבות כאשר נשאל על משבר המשכורות בריאיון לסוכנות מען. לדעתו, אין שום סיבה שממשלת הרשות שקיבלה בחצי שנה האחרונה תרומות בסך 330 מיליון דולר, לא תוכל לעמוד בתשלום משכורות. "יתרה מכך", אומר עבדול-כרים, "כיוון שהממשלה לא ציינה כי בחודש האחרון קוצצו הכנסותיה או תפחו הוצאותיה, חלה על ראשיה חובה להסביר לציבור את צעדיה התמוהים".

להחרים או לא להחרים

עם או בלי משבר, ברמאללה ממשיכים בהכנות לקראת הכרזת המדינה הפלשתינית בספטמבר. ההכנות האלה כוללות גם צעדים כלכליים.

על-פי החלטת משרד החקלאות ברמאללה, החל מה-1 ביולי אסור לשווק אבטיחים מישראל. עד כה, נזהרו ברשות לא לשבור את הכלים ולהפר בגלוי את הסעיפים הכלכליים של הסכם אוסלו. הסכם אוסלו אוסר כל צורה של חרם על תוצרת ישראלית, ולכן תמיד הקפידו ברשות לדבר על חרם כלכלי על התנחלויות ולא על ישראל כולה. גם כעת לא מדברים על חרם אלא על הגנה על ענף האבטיחים המקומי. אחת הסיבות לזהירות הפלשתינית היא כי המשק הפלשתיני עלול להיפגע הרבה יותר מהמשק הישראלי. לא משנה איך יקראו לצעד הנוכחי, אבל כנראה שהוא יסב יותר נזקים לאוכלוסיה הערבית. תושבי ג'נין וטול-כרם ישלמו עכשיו יותר על אבטיחים, והיחידים שירוויחו יהיו המגדלים ברשות.

חרם על אבטיח יהודי אולי משולל היגיון כלכלי, אך מבחינת הנהגת הרשות הוא מוצדק פוליטית. מוחמד שטאייח, אחד מבכירי פת"ח, דיבר לאחרונה באופן מפורש על כך שהחרם על ההתנחלויות עלול להתרחב לישראל כולה. לדברי שטאייח, זה יעלה למשק הישראלי כ-2.8 מיליארד דולר. זהו חלק מהתוכנית הכוללת של הרשות אם מועצת הביטחון של האו"ם לא תכיר בספטמבר בהכרזת פלשתין. שפן נוסף שהרשות מאיימת לשלוף מהכובע במקרה כזה הוא החלפת השקל בדולר כמטבע עיקרי בסחר פנים-פלשתיני.

לא ברור עד כמה רציניות ההערכות על נזק למשק הישראלי כתוצאה מחרם פלשתיני, אך ברשות עושים קולות של מלחמה ולא כדאי להתעלם מהם. הבחירה בשטאייח כנציג הכלכלי של המלחמה הזאת איננה מקרית. מעבר לפופולריות הגבוהה לה זוכה שטאייח בתנועת פת"ח, הוא גם איש עסקים אמיד ובעל תפקידים כלכליים בכירים ברשות בעבר ובהווה. בין השאר הוא מנהל את ה-"PEDAR”, המועצה הפלשתינית לשיקום ופיתוח, והוא נציג אש"ף ב-IDB, בבנק האיסלאמי לפיתוח, ובארגונים אחרים.

בין עזה לרפיח

ברצועת עזה לא מדברים בימים אלה על משבר אלא דווקא על תנופה. בית המלוכה הסעודי החליט לאחרונה להעביר לאונר"א סכום בסך 70 מיליון דולר לטובת תוכנית השיקום של הרצועה. במסגרת התוכנית יושלם השלב הראשון הכולל בניית 752 יחידות דיור, ויתחיל השלב השני שבמהלכו ייבנו 779 יחידות דיור נוספות. כבונוס תרמו הסעודים 5.2 מיליון דולר לתקציב הרווחה של אונר"א.

בהנהלת הארגון הודו לעם הסעודי ולממשלתו על התרומה הנדיבה. גם ממשלת ישראל שהקלה על המצור על עזה ואפשרה הכנסת חומרי בניין הוזכרה בהודעת אונר"א, אך במקרה הזה האזכור נעשה בשפה יבשה וללא מילות תודה. למותר לציין, כי במסגרת התוכנית המדוברת ישוקמו גם בתי מחבלים ומקומות ששימשו מעבדות נפץ ושנורו מהם טילים לעבר ישראל.