אני מבקש מ
רפי פרץ, שר החינוך, כשתקרא ביום שבת את פרשת "לך לך", תעצור לרגע קט בסיומו של פסוק ג' בפרק י"ב:
"וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" ותשאל את עצמך, מה עוללת לברכה היפה בפסוק הזה, והאם לא חיללת אותה, כשבמערכת החינוך הנתונה לאחריותך נאלץ צוות חינוכי בבית הספר "גבריאלי" בתל אביב להזמין ילד הרכון על ספר לימוד לשיחת הבהרה, שעליו להיות מוכן להתלוות לשוטרים הממתינים לו כדי להמשיך את יומו לא בין כותלי בית הספר עם חבריו ללימודים, אלא בין כותלי בית הכלא בחברת פושעים. האם במעשה המכוער הזה "נִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה"?
שר החינוך שלי, כשתקרא את צירוף המילים:
"וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" אני מקווה, שתפנים את עוצמת הפער בין גדלות הערכים המוסריים הטמונים בשם אברהם ובין המעשה המכוער של קטיפת ילד, החובש ספסל לימודים בעיר תל אביב ולחייבו להיות חבוש בבית הכלא בבית דגן, ילד שלא חטא לאיש, הוא רק "חטא", כי נולד בישראל לאם ש-15 שנים סעדה יומם וליל קשישים יהודים, והיא לא הסדירה את נושא התושבות שלה כאן.
כל הכבוד לתלמידים - חבריו לספסל הלימודים של ילד שנולד כאן בישראל, המבוקש על-ידי משטרת ההגירה, שהחליטו לתת לו מקום מסתור. הם הולכים בדרכן של המיילדות שפרה ופועה, בהחליטם כי יש לתת חיים לחברם לספסל הלימודים ולמנוע כליאתו בבית הכלא.
כל הכבוד למאות תלמידי בתי הספר בתל אביב, שהפגינו ביום חמישי, יחד עם הוריהם, מחוץ לבית הספר "גבריאלי", במחאה על המעצרים של טינה לופז ובתה אליאנה בת השבע. ילדה שהייתה בדרכה ליום לימודים בכיתה ב' בילתה את היום והלילה בבית הכלא. אני מקווה שבית המשפט יבטל את צווי המעצר.
מצער, שמשטרת ההגירה אינה קשובה להחלטת בית המשפט, שהורה לפני מספר ימים לשחרר מבית הסוהר תלמידה בכיתה ז' מגימנסיה הרצליה ותלמיד בכתה ד' מבית ספר ביאליק, בקובעו:
"לא ניתן לקבוע שטובת הקטינים נבחנה כראוי על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה בטרם החליטה על צווי הרחקה לילדים".
אני מצפה ששר החינוך, שעולם הערכים של פרשת השבוע עליה הוא ישקוד ביום השבת, ינחה אותו לדרוש את שלום התלמידים בגימנסיה הרצליה, בבית הספר ביאליק ובבית הספר גבריאלי, וידרוש לשקול את המשמעות של הרחקתם מישראל.
השר רפי פרץ, אתה צריך לברך את ילדי בית הספר "גבריאלי", שהחליטו לא להפקיר את חברם לספסל הלימודים, לא להפקיר ילד שהוא בנה של מהגרת עבודה. הילדים האלו הם קרן האור בנותנם חיים למילים סולידאריות חברתית. רפי פרץ, אם כל זה לא שכנע אותך, אולי תאמץ את דברי הנביא ירמיהו בפרק ל"א פסוק כ"ח:
"בַּיָּמִים הַהֶם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה".
גם אם האם ההודית חטאה באי הסדרת שהותה בישראל, אסור שבנה או בתה יישבו דקה אחת כלואים מאחורי סוגר ובריח בבית כלא במדינת ישראל.
תמונה אחת שווה אלף מילים. תשאלו את לאנא 
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
