העוגן עליו סמך העם, שייטיב לשפוט ובכך יביא לצדק - העוגן הזה התערער. החלטת היועמ"ש מסכמת מהלך שנמשך שנים, מצד מערכת המשפט המונעת מסיבה פוליטית מוטה, שגייסה לצידה את מירב הכתבים בתקשורת, וכל זאת על-מנת להחליף את השלטון לא ברובים ולא בכידונים - החלטתו זו מביאה להכרה שיש לעשות דבר. יש לנקות את האורוות. כדברי הנביא ישעיהו.
חובה להפריד בין הרשויות על-פי חוק. חוקרים שאין עליהם פיקוח, לא יכולים להסיק מסקנות שיפוטיות, על-מנת שהתביעה תגיש לשופטים כעובדה מוגמרת. זוהי התנהלות בלתי נסבלת ואותה יש לצרוף, לזקק. כדברי הנביא ישעיהו בפרק א׳. הגיעה העת להחזיר את החוק למקומו. החוק אינו כלי שרת בידי אינטרסנטים פוליטים העושים רצח פוליטי מכל סוג למנהיגים שכבר נטמנו בעפר או לכאלה שעדיין אחראים על דרכו של העם ועתידו. אל לנו לשגות ולקבל החלטות חוקרים שכוונתם חד-צדדית כאמת צרופה, משום שאין הפרדה בין היועצים לבין הפרקליטות. לא עוד חוקרים שאין עליהם ביקורת. לאחר הגילויים על
הדרכים הפסולות והלא חוקיות בהן נסחטו אנשים כדי להפוך לעדי מדינה, בדרכים שצמרמורת אוחזת בקהל למשמען, ברור שהאמונה בטוהר לבם של הפרקליטים והיועצים אבדה כליל. ולא משנה מאיזה צד האדם ניצב - לאומי או אנטי ציוני. כרגע המצב הוא כלאחר יאוש.
לא יעלה על הדעת שבמהלך רוב ימיה של המדינה שלטו בכל אמצעי התקשורת אנשים בעלי אוריינטציה שכיום מתנכרת לזהותם הלאומית או הדתית. וכתוצאה מכך, אזרחים רגילים שאינם מעמיקים וחוקרים בפרטים, קונים את הדעות שהוכתבו להם במשך שנים, עד כי כיום אינם מוכנים לשמוע או לקרוא מידע על האמת לאמיתה, והם אטומים לגמרי למציאות, וכעת הם בטוחים שכל מה שקורה הוא סביר וראוי. זוהי מציאות חולנית. והמאבק בזמנו להחיל חוק שיעזור לסלק את העיתון היחיד (
ישראל היום) שפתח את המסך החוסם מהאמת, והעניק אפשרות לראות את המציאות - הנסיון הזה היה חלק מהתכנון לכבוש את ההר.
העם אינו מטומטם. הוא החל לפקוח את עיניו ואזניו. לא ייתכן שבעוד שאדם שקיבל 4 מיליון שקל על חשבון הציבור ולא סיפק את הסחורה (למשטרה שהייתה אמורה לקבל ממנו), והחברה שהיה אמור לקבל תמורת שירותיה 50 מיליון פשטה את הרגל, לא ייתכן שלאדם כזה יהיה צ׳אנס לעמוד בראש הממשלה.
לוזרים אין מקומם בניהול מדינה. בטח לא חסרי נסיון כלשהו - מדיני וכלכלי. אנו לא שפני נסיון. במצב המדיני, הצבאי והשרידותי בו אנו מצויים לא זורקים לפח מנהיג עם רקורד כזה של הצלחות לישראל, ומעמידים במקומו חבר חסרי נסיון, קובץ של ארבע מפלגות שזה עתה נולדו, הרבים ביניהם כל העת על הבכורה. האם זה מה שמצפה לעם ישראל?
האם נשוב וניתן לראש מפלגה בת 8 מנדטים לשחק עמנו דמקה: פעם ימין, פעם שמאל, ולטשטש לנו את מערך ההצבעות כך, ששום ממשלה אינה יכולה לקום, משום שאנו מצויים בכאוס? יש סיכוי רציני שגם בחירות שלישיות בתוך שנה לא תבאנה לבהירות וכושר החלטה לכאן או לכאן מצד העם. העם נותר בחלקו כתינוק שנשבה, שבוי בתעמולת הכזב בה שטפו את מוחו שנים; בעוד חלקו השני של העם מתחיל אף הוא לשגות בתעמולת השקר, ומהסס להחליט.
הגיע העת, כפי שניבאו הנביאים, לטהר את השרץ. בטרם יבוא עלינו החורבן, כפי שהנביא עמוס ניבא לאזרחי ממלכת שומרון. אומנם אין לנו את הרקולס, שאחת מ-12 המטלות שנכפו עליו הייתה טיהור האורוות, אך עדיין יש לנו שרידי דמוקרטיה, והעומדים בשלטון, מי שבידם התפקיד לדאוג לקיום החוק (ואלה הם שהיו צריכים לדאוג לכך כשעלו לשלטון), עליהם שומה לעשות מעשה. ומוטב מאוחר, בטרם יהיה מאוחר מדי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
