שני קצינים בכירים במשמרות המהפכה של אירן אמרו שהם היו מעדיפים למות מאשר להפיל בטעות את המטוס האוקראיני בשבוע שעבר (8.1.20). אבל רגשות החרטה הללו היו קצרי מועד: כאשר המונים יצאו לרחובות טהרן נגד המשטר בעקבות התקרית, בה נהרגו עשרות אירנים צעירים שיצאו ללימודים בקנדה, אנשי המשמרות לא היססו לפתוח באש.

המשטר כבר השתמש בכוח נגד המפגינים, אך אין לו תשובה למצוקה הכלכלית ולזעם הפוליטי המניעים אותם – כותב אקונומיסט. וכך הוא מקרטע ממשבר למשבר, בעוד מספר המפגינים הולך וגדל. בפעמים הקודמים היו אלו אנשי השכבות הנמוכות שיצאו לרחובות; הפעם מדובר באנשי מעמד הביניים ובסטודנטים. הם טוענים שיש באוויר תחושה של שינוי וחלקם קוראים בגלוי להפיל את המנהיג העליון, עלי חמנאי.

ההפגנות הגדולות של 2017 ו-2019 החלו בערי השדה ונשארו שם; הפעם המוקד הוא בטהרן. הסטודנטים נוטלים את ההובלה: חלקם קרעו מהקירות את תמונותיו של קאסם סולימאני, אחרים לעגו לנסיונו של המשטר לתעל את הזעם לעבר ארה"ב וישראל, ורבים מתלמידי אוניברסיטת שהיד בהשטי סירבו לדרוך על דגלי שתי המדינות שנצבעו על המדרכה.

חלקים משמעותיים מן האליטה מתרחקים מהמשטר, מדווח אקונומיסט. כמה עיתונים התנצלו בפני קוראיהם על המעילה באמונם, כאשר פרסמו את הגרסה הרשמית לפיה המטוס האוקראיני התרסק בשל תקלה טכנית. "פקידים שהוליכו שולל את התקשורת אשמים גם הם", צייץ קיאן עבד אל-האני, העורך הראשי של תנזים – סוכנות הידיעות של משמרות המהפכה. גלייר ג'בארי, מגיש טלוויזיה פופולרי, התנצל "על ששיקרתי לכם בטלוויזיה במשך 13 שנים". אמנים מובילים הודיעו שלא ישתתפו בפסטיבלים.

המשטר תלוי בגרעין הקשה של נאמניו – אך גם הוא מראה סימני התפוררות. שורה של פוליטיקאים שמרנים, ובהם יו"ר הפרלמנט, עלי לריג'אני, הודיעו בחודשים האחרונים על פרישתם. האחרים עסוקים בחילופי האשמות עם מי שנחשבים לפרגמטיים יותר, ובראשם הנשיא חסן רוחאני. הם קראו לו להתפטר – והוא דרש להעמיד לדין מפקדים במשמרות המהפכה. המחלוקות הגיעו גם לחקירת הפלת המטוס האוקראיני.

המשבר הכלכלי, המחריף בשל העיצומים האמריקניים, פוגע באמינות של שני האגפים. קרן המטבע הבינלאומית צופה שהמשק האירני יצטמק השנה ב-9.5%. המדינה צריכה למכור מיליון חביות נפט ליום רק כדי לשמור את הראש מעל המים, אבל היא מוכרת לכל היותר מחצית מכמות זו. השקעות ההון נעצרו. האבטלה גואה. האינפלציה מגיעה ל-40% בשנה. האירנים מתקשים לרכוש מוצרי יסוד.

חלק ניכר מהמצב נובע מדרישתו של הנשיא דונלד טראמפ להגיע להסכם גרעין חדש, שיעסוק גם ביכולת הטילים האירנית ובחתרנותה במזרח התיכון – אבל אירן מסרבת לנהל מו"מ עימו. במקום זאת, טהרן מתגרה בארה"ב וגורמת לניכור מצד מדינות אירופה, העלולות להטיל עליה עיצומים בשל העשרת אורניום מעבר למגבלות הסכם הגרעין.

רוחאני נראה כברווז צולע: הקדנציה שלו מסתיימת בשנה הבאה, אחיו נעצר בחשד לשחיתות ועסקת הגרעין שלו קורסת. יש אירנים הסבורים, כי משמרות המהפכה יעשו עבודה טובה יותר: כוחם הכלכלי גדל, יש להם יכולת לסכן את האייתולות ואולי אף יחפשו פשרה עם ארה"ב. אבל הסיכוי להפיכה הוא קטן, מדגיש אקונומיסט. המשמרות – כעת ללא סולימאני – נשארים בשליטת כהני הדת, שנציגיהם מוצבים בכל יחידה וכפופים ישירות לחמנאי.

חמנאי עצמו לא התנצל על הפלת המטוס, כנראה מחשש שהדבר ייראה כסימן של חולשה. הוא ינהל (יום ו', 17.1.20) את התפילות בטהרן – לראשונה מזה שמונה שנים. סביר להניח שהמסר שלו יהיה בלתי מתפשר: הוא צפוי להעניק גיבוי למשמרות המהפכה ולהזהיר את המפגינים שהיחס אליהם יהיה כאל בוגדים. חמנאי מקווה שטראמפ יפול בנובמבר, ובינתיים הוא סומך על משמרות המהפכה, על מיליציית הבסיז' ועל כהני הדת – שכולם יחדיו ידכאו את ההפגנות.

ובינתיים, המועצה העליונה של אירן פסלה השבוע 90 מבין 290 חברי הפרלמנט – כולם תומכי רפורמות - מהתמודדות בבחירות בחודש הבא. פרשן אירני אומר, שהאייתולות למדו מנפילתו של השאה, שמשטר מחליש את עצמו כאשר הוא מתחיל לבצע רפורמות.