בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
במסכת "ברכות" הציעו חז"ל: "אם רואה אדם שיסורין באין עליו, יפשפש במעשיו". התבוננות במעשיהם של אחרים, היא הליך מבורך אולם היא איננה תהליך למידה. למידה היא התאמת הנצפה בנסיבות המקרה המקורי, למעשה הראוי בנסיבות המציאות שלנו. לוח הזמנים שלנו אינו דומה לזה של סין ואחרים, גם זאת ראוי לזכור.
אחרי עיון מרובה בכתבות, בסקירות ובמאמרי-דעה בעיתונות, הגעתי למסקנה, שרק בחלק מצומצם מהמקרים, ראוי להשיב על עמדות או השקפות שמביעים כותבי מאמרי-דעה אקטואליים, בכדי לחזק דברים או להפריכם. ברוב המקרים משקפת הכתיבה תחושות בטן ודעות קדומות, שאין טעם להתמקח עימן, באשר הן אינן מושתתות על עובדות או על עקרונות מוגדרים ומוסכמים.
במאמר "אל תשוו"1, גורסים מחבריו שעקב השונות בין המקרים, אין יסוד להשוואה בין ישראל למדינות אחרות בכל הנוגע לדרכי ההתמודדות הלאומית עם נגיף הקורונה. כותרת המשנה של המאמר אומרת כך: "בימים של משבר גלובלי, ההשוואות בינינו לבין מדינות אחרות הן פייק ניוז, כי ההבדלים רבים מדי. מה לישראל, על אויבותיה ומפלגותיה, ולגרמניה או ניו-זילנד"?
על פניו הדברים נשמעים אולי נכונים, אולם במחשבה שניה צצה השאלה, מה הקשר בין ימי משבר לבין העובדה שאם כל אדם הוא עולם מלא, מדינה היא כזו קל וחומר. לפיכך, העניין איננו רק ימי משבר אלא ערכה ומשקלה של השוואה בכל פעם שאנו משתמשים בה. עניין ההשוואות הפך ל"ספורט" לאומי ובינלאומי מוכר וידוע, שתכליתו משולשת:
א. ליצור מכניזם "מדעי" כביכול להשוואה בין ישויות מדיניות, משום שבלעדיו כל השוואה היא עניין של דעה אישית שניתן לפטור אותה בהינף-יד מבטל או בגיחוך מזלזל. ב. לעשות בנתוני ההשוואה שימוש פוליטי ("טהור") או תעמולתי, שבמציאות הרדודה של התקשורת בימינו, קשה להתמודד מולו בדיון כולל ורציני; לאף אחד "אין זמן" ואין סבלנות לכך. ג. לקדם באמצעות השוואות מופרכות מיסודן, בהתבסס על שתי ההסתייגויות הקודמות, רעיונות חדשניים כביכול (אינטרסנטיים מוגבלים), למטרות מסחריות או חברתיות כאלה ואחרות. הפסדה החסודה של ההשוואה, מסתירה את האינטרסים הפרטניים והמוגבלים לקבוצות המממנות את השוואה ועושות בה שימוש לתועלתן. חיקוי והתבוללות
השוואות כוללניות מחליפות תדיר את המבחנים הנכונים, שעיקרם השוואת ביצוע לתכנון, כלומר: השגת יעדים קונקרטיים, מול הצהרת כוונות תכליתית. למדידה מסוג זה חייבים לצרף תמיד את השאלות: האם הוגדרו מראש יעדים ראליים, האם נעשה תכנון יישומי ממשי, מי אחראי לתכנון, לביצוע ולבקרה על שניהם, ומדוע לא הושגו היעדים? מבחנים אלה מהווים "איומים" גם על העושים במלאכה וגם על הבודקים את עשייתם. מדוע שירצה מי מהם להסתבך במקום שמראית עין בלתי מחייבת, משרתת כמעט באותה יעילות את המטרות האקסוגניות של יוזמי ההשוואה.
עוד כותבים מחברי המאמר: "חז"ל (ש)הציעו לפני כמעט 2,000 שנה, במסכת "ברכות": 'אם רואה אדם שיסורין באין עליו, יפשפש במעשיו". במה שונה האמירה הנ"ל מדברים אלה של חז"ל? - לטעמי, אם בכלל, אזי בקוצו של יוד בלבד.
ומכאן לשאר הדברים. האמנם התבוננות במעשיהן של מדינות אחרות בסוגיית הקורונה היא התבוננות "...איך מדינות אחרות מתמודדות עם אתגר דומה בנסיבות דומות"? שאמירה כזו סותרת עקרונית את הדברים שבראשית המאמר. אנו חוזרים אפוא לאמירתו המבריקה של אחד העם, במאמרו "חיקוי והתבוללות"2, בו הוא מבחין מתודית בין "חיקוי מתוך תחרות לחיקוי מתוך התבוללות". התבוננות היא הליך מבורך, אולם היא איננה תהליך למידה. למידה היא התאמת הנצפה בנסיבות המקרה המקורי, למעשה הראוי בנסיבות המציאות שלנו. למידה איננה "העתקה קונפורמית" של מעשי אחרים, משום שמעשיהם א-פריורי מותאמים למציאות ולתנאים אחרים משלנו. מכאן גולש המאמר לוויכוח אידאולוגי-סוציולוגי בשאלת עליונות הכלכלה החופשית על זו הסוציאליסטית או להפך.
בין הפרט, כמושא אבסולוטי ומוטעה של חיי חברה ולאום, לבין מדינת הלאום כקולקטיב של יחידים החיים בכפיפה אחת תחת כללי משחק תואמים (המציאות בה אנו חיים בפועל), מתפתלת לה ההוויה היהודית-ישראלית העכשווית, ומחפשת את דרכה בעידן המודרני; איננו גרמניה, בריטניה או סקנדינביה. במציאות כשלנו אין אחריות מדינה אבסולוטית ואין אחריות אינדיבידואלית אבסולוטית, אלא חלוקת אחריות בין היחיד לחברה. קביעת התמהיל הנכון ודרכי מימושו בהתייחס לקורונה, הם חלק ממהלך היציאה הנדרש מהמשבר הנוכחי שנכפה עלינו הר כגיגית ללא ניסיון קודם. מובטחנו, שבצורה זו או אחרת נחזור ונקלע לשכמותו או לדומים לו בעתיד, אולי אפילו בעתיד הנראה לעין. מכאן שללקחים האופייניים והמועילים, כמו גם לאלה שאין לחזור עליהם, חשיבות רבה: אין למהר ואין ל"חלטר". יש למצות את המחירים שכבר שילמנו ועוד נשלם עד אשר נחלץ ממנו.
הערות
1. דלית מילשטיין וד"ר אורי מילשטיין, מעריב-דעות, 24.3.2020.
2. "חיקוי והתבוללות", אחד העם, בתוך: על פרשת דרכים כרך א' בעריכת פרופ' ח"י רות, הוצאת דביר, ת"א, תשכ"ב, קס"ב.
אלפי שוטרים עבדו במהלך החג וגם עכשיו בשמירה על ביטחון הציבור ושלומו. אמש, חברת החשמל האירה את ארובת רדינג כמחוות תודה לשוטרים ולכל אנשי מערכת הביטחון הפועלים ללא לאות .
לראשונה מאז עצירת הטיסות, נחתו בנמל התעופה בן-גוריון 118 ישראלים, שהגיעו ממינסק בטיסה של חברת בלאביה. לאחר בדיקת חום ותסמיני קורונה, הם נלקחו בידי פיקוד העורף למלוניות הקורונה, שם ישוכנו בבידוד על חשבונם למשך שבועיים.
תמונת מצב חולים בקורונה בצה״ל: עד כה חלו בצה"ל 155 משרתים בחובה, בקבע, ועובדי צה״ל, כולם במצב קל, מתוכם 30 החלימו או השתחררו משירות. בסך-הכל ישנם כיום 125 חולים בצה״ל. כמו-כן, 2119 מצויים בבידוד - בחובה, בקבע, ועובדי צה״ל.
כוח הקומנדו הימי של זרוע הים בצה"ל נרתם למאמצי הסיוע הלאומי של צה״ל בהתמודדות עם הקורונה, ופיתחה פתרון למצוקת האוכלוסייה הנעזרת במיכלי חמצן (חיילים מסייעים לחולה בנשימה [צילום: דו"צ])
התפוקה העולמית תרד בתחילת החודש הבא ב-9.7 מיליון חביות ליום ▪ הקיצוץ הוא בהיקף של 10% מן התפוקה ערב משבר הקורונה - אך הביקוש צנח ב-35% ולכן המחירים לא יחזרו לקדמותם (צניחה של 50% בתוך חודש [צילום: צ'רלי רידל, AP])
מתחמי הבדק וסע ניידים יגיעו (ב') גם לצפת, לכרמיאל, לג'סר א-זרקא ולפורדיס. לצד המתחמים הקבועים בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, ימשיכו לפעול מתחמי "היבדק וסע" הניידים של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות במודיעין, בבני ברק, באלעד, בביתר עילית, בבית שמש, בשער בנימין, ברהט ובמזרח ירושלים. בבני ברק ובאלעד מפעיל מד"א שירות מיוחד ללא עלות, לאזרחים שאין ברשותם רכב פרטי, לאיסוף מביתם באמבולנסים מיוחדים אל המתחם, והחזרתם לאחר ביצוע הדגימה.
במקביל, בשירותי הדם של מגן דוד אדום ממשיכים לקחת מנות פלסמה (מרכיב הדם שבו נמצאים הנוגדנים לנגיף הקורונה) מחולים אשר החלימו מנגיף הקורונה. זאת, במטרה לתת אותן בעירוי לחולים במצב בינוני וקשה. שבעה מחלימים מנגיף הקורונה תרמו היום פלסמה, מתוך 16 שתרמו עד כה. לצידם, שלושה חולים קיבלו היום פלסמה, מתוך שישה חולי קורונה שקיבלו פלסמה עד כה בישראל (שתי מנות לכל מטופל). חולי קורונה אשר חלפו לפחות 14 יום מהחלמתם המלאה, מוזמנים לתרום פלסמה, בהליך פשוט ביותר. לשם כך, ניתן לפנות לשירותי הדם של מד"א בטלפון 03-9101101 או בדוא"ל hadarm@mda.org.il
שימש כראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר בשנים 2003-1993, והיה ראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים ▪ אושפז בימיו האחרונים בבית החולים שערי צדק (הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל [צילום: יעקב כהן/פלאש 90])
הרשות הפלשתינית הודיעה הערב על 19 חולי קורונה חדשים במזרח ירושלים בשכונת סילוואן. הרשות טוענת כי מדיניות הכיבוש, כלשונה, מונעת את המעקב של משרד הבריאות הפלשתיני אחר התפשטות המגפה בקרב בני עמם.
מקורות רפואיים ממזרח ירושלים אמרו לאתר העיתון אל קודס כי "ישנם מעל 70 חולי קורונה במזרח ירושלים בעיקר בסילוואן והסביבה מאז הבוקר, ואנו מצפים לעלייה גדולה מאוד".
המשטרה אישרה את הגעתם לכותל המערבי של האדמו"ר מבעלזא, בנו ושמשיו, למרות שהתפילה באתר הקדוש מתאפשרת רק לתושבי האיזור. האדמו"ר בירך את חסידיו והתפלל למען עם ישראל תוך הקפדה על הנחיות הבריאות.
עובדי עיריית בית שמש, בפעולה משותפת עם שוטרי משטרת בית שמש, אטמו שישה בתי כנסת בעיר. ראש עיריית בית שמש, עליזה בלוך אמרה: "נמשיך בפעילות נחושה לאכיפת הנחיות משרד הבריאות. התקהלות בבית כנסת כמוה כאקדח יורה ללא בקרה ברחובה של עיר".
קרן אדמונד דה רוטשילד החליטה לתמוך בעשייה המחקרית של האוניברסיטה העברית סביב נגיף הקורונה ותרמה 15 מיליון ש״ח למימון מחקרים שונים סביב משבר הקורונה. 60 צוותי מחקר באוניברסיטה העברית עוסקים כיום במשבר הקורונה יומם וליל.
הפרופסור אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "כבר היום מיושמים הרבה מאוד פיתוחים של האוניברסיטה העברית בתהליכי הבדיקות והריפוי מהמחלה". מיקי קליגר, סגן יו"ר מועצת הנגידים של קרן אדמונד דה רוטשילד: "אנחנו מגויסים במלוא הכוח לדאוג ולסייע למדינת ישראל ולתושבים לעבור את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים".
על אף גילוי של עשרות חולי קורונה במזרח ירושלים בשבוע האחרון ע"י גורמי רפואה עצמאים - לא הוטל סגר על-אף שכונה באזור (כאן חדשות).
מנכ״ל עיריית ירושלים איציק לארי אמר בערוץ 12: ״הרחוב שראש העיר משה ליאון גר גם נמצא בתוך הסגר. יש שכונות חרדיות שלא נמצאות בסגר כמו למשל: רמת אשכול ושמואל הנביא״.
מנכ"ל משרד הבריאות קורא לישראלים להימנע מיציאה מבתיהם בכל ימי חג הפסח שעוד נותרו ▪ "סכנת ההידבקות והתפשטות נגיף הקורונה טרם חלפה, קיום מפגשים בחג מסכן את החיים של כולנו"
בר סימן טוב. לגלות משמעת לאורך זמן [צילום: פלאש 90]
משפחות ניצלו את היום השמשי [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
משרד הבריאות אישר את בקשת עיריית רמת גן ועמותת אלו"ט לאפשר סיור בכלי רכב עבור משפחות בעלות ילדים עם צרכים מיוחדים ▪ הסיור ייערך בחלק האפריקני הכולל את הזברות, הקרנפים, ההיפופוטמים והאריות (המתחם הרכוב יהיה פתוח [צילום: פלאש 90])
זינוק במספר התלונות על אלימות במשפחה, כאשר הקורבנות כלואות בבתיהן עם המתעללים והרשויות מתקשות להגיב ▪ ניו-יורק טיימס מזהיר: גם המחיר בחיי אדם יעלה (זינוק של 30% בצרפת [צילום: מישל אולר])
צה״ל ומשרד הביטחון פתחו עד היום כ-45 'שמרטפיות' ברחבי הארץ עבור ילדי צוותי רפואה. 350 מורות חיילות וחיילי יחידת הגדנ״ע והנח״ל מתפקדים כעובדי השמרטפיות. זאת, על-מנת שניתן יהיה לאפשר לרופאים ולאחיות לעבוד בשקט בתקופה זו תוך שהם יודעים שילדיהם מטופלים.
הרכבת הקלה תדלג גם על תחנת העירייה ולא תתאפשר כניסה או יציאה של נוסעים בתחנה זו, זאת בנוסף לתחנות יפו מרכז, הדוידקה, מחנה יהודה והטורים עליהם נמסר קודם לכן.
קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחה שיטה חדשה ויעילה לאבחון מחלת הקורונה ▪ פיתחו פרוטוקול להפקת RNA מהיר פי 4 עד 10 מהפרוטוקול הקיים, המתבסס על חומרי בדיקה שרובם זמינים וניתנים לייצור מיידי בישראל ▪ ניסויים נערכו בסדרת בדיקות על מאות דגימות בבית החולים הדסה (בדיקת הקורונה החדשה [צילום: האוניברסיטה העברית])
בדיקת קורונה מהירה [צילום, ניר פרידמן, האוניברסיטה העברית]
מה שמפריע ליעקב ליצמן הוא ההגדרות של מי שאין מנוס מלבודד אותם, ולא העובדה שאכן הציבור החרדי נפגע מן הקורונה בצורה קשה במיוחד - בין היתר באחריותו ▪ לצד זאת, לרבים בתקשורת ובפוליטיקה נוח לדבר בהכללה על "החרדים" ולהתעלם מריבוי הגוונים בתוכם ומכך שרובם מקיימים את ההנחיות ונשמעים למגבלות ▪ אלו שאינם עושים זאת, אינם ראויים להיקרא אפילו "שומרי מצוות"
על פי החלטת ממשלה על סגר באזורים שונים בירושלים ובהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשטרת ישראל, מעכשיו ועד להודעה חדשה, הרכבת הקלה תיסע בין תחנות העירייה לתחנה מרכזית ללא עצירה בתחנות הביניים. כיוצא מכך, לא תתאפשר כניסה או יציאה של נוסעים מתחנות יפו מרכז, הדוידקה, מחנה יהודה והטורים.
ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה (יום א') ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת ח"כ עפר שלח בדרישה לקיים דיון דחוף שיעסוק בפיקוח על מחירי המסכות. לדבריו, "שעה שחבישת המסכות הפכה לחובה לא יתכן להשאיר את השוק פרוץ לעושק צרכנים".
עשרות פרופסורים מהחשובים בישראל ובעלי מוניטין בעולם מסבירים כי חייבים לצאת מן הסגר ▪ אבל ביבי וקבוצה של פקידים במשרד הבריאות חוששים ששלטונם יתערער עקב הניהול הכושל (נתניהו. חושש [צילום: מן הטלוויזיה])
דניאל פינקלשטיין, פרשן בכיר בטיימס, תוהה האם המגיפה תוביל לקיצו של העידן בו ארה"ב היא מנהיגת העולם החופשי ▪ כדי למנוע את כניסת סין למשחק, הוא קורא למדינות המערב לתפוס יחדיו את מקומה של וושינגטון (ארה"ב מפנה את הבמה? [צילום: אנדרו הרניק, AP])
כבר ברור שנתניהו הצליח להקדים את כולם ולטפל במשבר האפידמי ביד רמה ▪ מהלכיו הבאים בזירה הכלכלית יקבעו את עתידו האישי ואת העתיד של כולנו (נתניהו. לא משיח [צילום: צומר נויברג/פלאש 90])
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני בראיון (יום א') בכאן רשת ב': הטענות והתחושות הבוקר הזה מ"הסגר" בשכונות ירושלים הם על גבול השערוריה. למה את שכונת רחביה חילקו לפי רחובות שכן סגורים ולא סגורים, ואת שכונות רמות הגדולה שמחולקת בכל מקרה לפי שכונות, עשו במכלול אחד? והדוגמאות הם רבות. האמון של הציבור הוא החשוב במעלה במאבק הזה, והאמון הזה לצערי נשחק מידי יום. זה מטריד".
בזמנים רגילים, כוחות השוק הם שמכריעים אלו חברות יגיעו לחדלות פירעון ויפסיקו להתקיים ▪ במקרה של זעזוע דרסטי כמשבר הקורונה, כוחות השוק אינם פועלים ביעילות, שכן גם חברות בעלות זכות קיום וכדאיות כלכלית בעידן שלאחר הקורונה, לא יוכלו לגשר על "הבור" התזרימי שנכפה עליהן ([צילום: נתי למי להעביר את הכסף שוחט/פלאש 90])
איך הפסיכולוגיה שלנו תשפיע על החזרה לשגרה? ספוילר: לא בדיוק כפי שאנחנו מדמיינים ▪ אנחנו מפנטזים על איך נחזור לשבת בבתי הקפה, נטייל בקניונים, נסתובב באופן חופשי בסופר ונתחבק עם קרובנו (האם נצא שוב? [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
הממשלה אישרה (יום א', 12.4.20) כי כל השבים מחו״ל ישלחו עם חזרתם לישראל לבידוד במלוניות מטעם המדינה. במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, מנכ״ל משרד הבריאות, בהתייעצות עם מפקד פיקוד העורף, רשאי לאשר לחוזר מחו"ל לשהות במקום בידוד אחר מטעמים בריאותיים או הומניטריים או בנסיבות מיוחדות אחרות ובתנאים שייקבעו לעניין הבידוד. עוד הוחלט להאריך את תוקפן של התקנות עד ל-22 באפריל 2020.
החשש שלי הוא שהשילוב של משבר והתפרעות תקציבית, עם הפופוליזם הרגיל שממנו סובלים הפוליטיקאים שלנו, יובילו לנזקים ארוכי טווח, לא רק ישירות על התקציב אלא גם להתגברות הפופוליזם וחוסר האחריות (מאי גולן [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
החמוצים בוחרים להתמקד ברע, מזינים איש את רעהו במידע הנבחר בקפידה כדי לבקר ולהשחיר, טועים ומטעים וממהרים לזרות מרה שחורה לכל עבר כאילו לא די לנו בצרה האמתית שהתרגשה על חיינו (מבחן התוצאה [צילום: נתי שוחט/]לאש 90])
הביקוש ההיסטרי לנייר טואלט סוחף את העולם בימי הקורונה, ויוצר מחסור המזין את עצמו ▪ וושינגטון פוסט מסביר שישנן שלוש תיאוריות עיקריות להסברת התופעה: חשש ממחסור, שימוש גובר במשקי הבית ושילוב של שתיהן ▪ האם עלול אפילו להיווצר שוק שחור בשבועות שיעברו עד שהביקוש יירגע?
תופעה גלובלית: מירושלים במזרח... [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
... ועד קליפורניה במערב [צילום: דמיאן דבוריאנס, AP]
הפרופסורים אומרים בתמצית כי המדיניות הנוכחית תזיק פעמיים: היא תמיט מיתון חמור על המשק הלאומי, והיא לא תאפשר חיסון של רוב האוכלוסייה הצעירה, שאם תידבק ותצא מזה תאפשר לקיים חיים רגילים עד למציאת החיסון התרופתי ▪ כל כך פשוט (סגר [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
שר הבריאות טוען כי יש לקבוע קריטריונים ברורים ושווים לכלל הערים, האזורים והשכונות בישראל ללא הקשר או זיקה לאופי האוכלוסייה ▪ משרד הבריאות הציג את הקריטריונים להטלת סגר אזורי למניעת התפשטות קורונה (ליצמן. מכפישים ציבור שלם [צילום: פלאש 90])
כולנו צריכים להכיר בעובדה שלישראל יש מנהיג שמסוגל לראות קדימה. בעוד מקביליו בעולם המערבי התייחסו בביטול יחסי לעוצמת הפגיעה, נתניהו הבין שהוא חייב לפעול מהר וליישם את שיטת "הריחוק החברתי" וזאת על-מנת שנוכל להכיל ולשלוט בהתפשטות הנגיף לאורך ציר זמן שיאפשר טיפול בחולים שיגיעו אל בתי החולים ויזדקקו לסיוע נשימתי. נתניהו קנה לכולנו זמן יקר והתוצאות מדברות בעד עצמן.
מובן כבר כעת שהמשק נכנס למיתון עמוק. ברורות ההשלכות הדרמטיות של סגר כלל עולמי כה ממושך למשק העולמי ובתוכו לישראלי. נוסיף את ההשפעה של הצורך בהפעלה איטית וזהירה של המשק ודחיית מרביתו מחזרה לעבודה תקינה, כמו גם את הציפיה להמשך התערבות רגולטורית מכבידה בצד הצורך לסיגול "הריחוק החברתי" לאורך חודשים רבים. כל אלו מכתיבים חזרה איטית של המשק לתעסוקה, וככל שתיארך התקופה יעמיק המיתון.
מומחים רבים מנסים לנבא ולתכנן את מהלך החזרה לשגרה ואסטרטגיית היציאה מהמשבר. מתי ואיך תתרחש, האם יתרחשו גלי הדבקה נוספים, מתי יחזרו מסגרות החינוך, האם תרבות הפנאי תוכל לחזור לעצמה. מעבר לשאלות מהותיות אלו, חשוב להתייחס להיבט משמעותי נוסף - איך משבר הקורונה, לרבות הבידוד הממושך והריחוק החברתי, משפיע עלינו מבחינה פסיכולוגית ויעצב את יכולתנו לחזור לשגרה כפי שהכרנו אותה עד היום. האם זה עומד להיות פשוט?
מסתבר שיש חבר כנסת ביש עתיד, רם בן ברק, שאני בטוח שהוא איש רציני וחיובי, אבל גם הוא, כמו כמעט כל חברי הכנסת, מימין, מרכז ושמאל, קצת מאותגר בסוגיות הכלכליות, ונוטה לסוציאל פופוליזם, שמתעלם מחוק התוצאות הלא צפויות. ובכן, מסתבר שחברות המשלוחים, וולט בראשן, גובות עמלה של כ-30% מערך העסקה מהמסעדות. אם היו גובות רק 15% זה היה מצוין, כך לפחות סבור בן ברק. אז המסעדות יכלו להרוויח מעט והצרכנים לשלם יותר. אז מה עושה ח"כ בן ברק? פנה לשר הכלכלה בבקשה שיגביל את עמלת המשלוחים בתקופה זו ל-15%.
אחד ממטבעות הלשון היותר קולעים שנשתלו בתודעה הישראלית הוא "חמוצים", ביטוי אותו טבע נתניהו אי-שם בעבר. אכן, מדהים לראות כיצד התיאור של החמוצים קולע לאמת ומתאר באופן מדהים ובמדויק את רחשי הלב של השמאל הממורמר והמתוסכל, שמאל שהולך ונעלם עד אשר יתנדף כליל ממציאות חיינו.
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
