בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הערב, לא אהיה בבית הכנסת, לא אתפלל לצד שכני הטוב אלי שמואלי, אבל מחזור רבא של אבא יהיה בידי, אקרא בו כמדי שנה, אשא תפילה חרישית - "אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועוון ומגפה ופגע רע וכל מחלה"
ערב יום הכיפורים תשפ"א: מדי שנה, בערב יום הכיפורים, אני נוטל מארון הספרים של אבי-מורי בחדר עבודתו, כיום "בית אבא", את הספר הכחול, מחזור רבא של יום הכיפורים, וצועד עימו לתפילת "כל נדרי" בבית הכנסת השכונתי. זה בית הכנסת שבו עליתי לתורה לפני 64 שנה, שנושא את השם "שארית ישראל" בשיכון הוותיקים ברמת גן.
בעוונותי, אני פוקד אותו מאז כמעט אך ורק בערב יום הכיפורים. ואז, עם התפילות ורחש המתפללים, צפה ועולה בזיכרוני דמותו של אבא היקר ז"ל, שכל עוד היה בחיים נלוויתי אליו...
איש מאמין היה, מאמין בנצח ישראל ובצור ישראל, אבל לא דתי פנאטי. הוא ראה בדת היהודית את מהות הלאום היהודי, את מקור זכותנו לריבונותנו בארצנו. למענה נלחם, למענה ישב למעלה משנתיים בכלא הבריטי.
עטוף בטלית, ספון במחשבותיו, ראשו טמון בספר, צנוע ומצטנע. כך אני זוכר אותו, שקוע בתפילה בבית הכנסת שלנו, עד שעזב אותנו בערב שבועות תשכ"ב. ערב יום הכיפורים תשפ"א גוברים במיוחד הגעגועים אל אבא, וגם אל אימא ז"ל שהכינה את הגעפילטע פיש הכי טוב שאכלתי אי-פעם, ואת המרק הצח הנפלא, לסעודה מפסקת, ולאחר מכן מלווה אותנו במבטה העורג בצאתנו, אב ובנו, לבית הכנסת. אבל זאת - לא לפני שבירכנו ב"גמר חתימה טובה" גם את שכנינו היקרים שמעבר לקיר, לאה וגרשון הנדל, זכרם לברכה...
השנה, כלומר הערב, לא אהיה בבית הכנסת, לא אתפלל לצד שכני הטוב אלי שמואלי, אבל מחזור רבא של אבא יהיה בידי, אקרא בו כמדי שנה, אשא תפילה חרישית - והגעגועים כבר גוברים: "אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועוון ומגפה ופגע רע וכל מחלה"...
גמר חתימה טובה למשפחתנו, לכל חברינו, ולכל בית ישראל, ואנא - שימרו על האחדות, אל תזעזעו את אמות הסיפים של ביתנו הלאומי, אל תחצו קווים אדומים, אל תתלהמו, כי בנפשנו הדבר.
ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, מספר על האופן שבו גויס למלחמת יום הכיפורים ומצא את עצמו ממיין וקובע מי מאנשי המילואים שמבקשים לחזור לישראל מארצות הברית יוכל לעלות למטוס ▪ ועל הרגשתו כשעשרות מהם חזרו מהמלחמה בארונות (עדיפות לקציני שיריון בטיסה [צילום: רון אילן/לע"מ])
בבוקר ערב יום הכיפורים אבא הניף את התרנגול הזכר וסובב אותו במיומנות על ראשי ועל ראשי אחיי ▪ "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום" (צער בעלי חיים [צילום: יניב נדב/פלאש 90])
משגמר לבכות אמר: הרי סוף-סוף ערב יום הכיפורים היום וצריכים להתרצות. נשתווה נא בינינו, ריבונו של עולם, אתה לא חייב לי ואני לא חייב לך. ולקח את שני ה"קונטרסים", כרך אותם ביחד, סבב אותם על ראשו שלוש פעמים ובכל פעם אמר: זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. וזרק את ה"קונטרסים" החוצה ▪ גמר חתימה טובה
שערי המדינה נסגרו והשירותים הושבתו ▪ כוננות בכל הגזרות לאבטחת המדינה בכיפור ▪ רבים מתפללים השנה בבתים ובמנייני רחוב ▪ מזג האוויר יהיה שרבי ▪ העולם היהודי מתעטף בקדושה ובתפילה ▪ מערכת News1 תחדש את פעילותה במוצאי הצום ▪ גמר חתימה טובה לכל בית ישראל
נתניהו בשיחה עם הרבנים הראשיים, הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו: "מבקש לחזק את מה שאמרתם לציבור - להקפיד לשמור על הכללים, לעטות מסכות, ריחוק חברתי ולהתפלל בשטח פתוח. מי שבכל זאת נכנס לבית הכנסת עליו להקפיד הקפדה יתרה על כללי משרד הבריאות".
משה, אדון הנביאים, חוזה חזון מכאיב, שבעתיד עם ישראל יחטא, הוא יפר את ברית סיני, לכן הוא יבוא על עונשו בפרץ זועם שיבוא לידי ביטוי - ב"גוי נבל אכעיסם... אספה עלימו רעות" (עצב נבו)
השיבה מקום שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, ופתח את לבבנו לאהבה, ליראה ולהקשבה ▪ תן בנו אחריות לשמר את המשך עמידתו של הבית היהודי והדמוקרטי שלנו על יחד איתן ▪ השגח שנדע להנמיך להבות ולא ללבותן
לא בכדי עשרת הימים בין ראש השנה לכיפור נקראים עשרת ימי תשובה ונקראים גם הימים הנוראים, כי בימים אלה אמור כל אדם מישראל לעשות הפסקה מעשיה או עמל יום יום ולעשות "חשבון" ▪ לא חשבון מתמטי אלא "חשבון נפש" (סיבה ומסובב [צילום: דוד כהן/פלאש 90])
במסורת החסידית ובמיוחד זו של תנועת חב"ד התגבשה המחויבות, שעל כל יהודי לדעת בעל פה את "שירת האזינו". מחויבות זו מעוגנת בהתנסחות הברורה בפרק ל"א פס' י"ט בספר דברים: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת". אנשי חב"ד מתייחסים לכך, שהמקרא לא הסתפק בדרישה מאתנו לכתוב את השירה, אלא הוסיף גם מחויבות לְלַמֵּד את "שירת האזינו": "וְלַמְּדָה אֶת בְּני יִשְׁרָאֵל, שִׁימָה בְּפִיהֶם". מטרת הכתיבה והלמידה כדי שנאמץ שירה זו לדורי דורות, ומכאן שעלינו לדעתה בעל-פה, כפי שנקבע בסוף הפסוק: "לְמַעַן תִּהְיֶה-לִי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעַד בִּבְנֵי יִשְׁרָאֵל".
הרב בן-ציון שטרנפלד, בעל "שערי ציון", היה מגדולי פוסקי ליטא וסב-סבו של אישי האהוב, דוד חיות. הוא הביע בשנת תרל"ט [1879] את צערו בפני ה"חפץ חיים" [ר' ישראל מאיר הכהם מראדין] על כך שהחלק ב"תפילה זכה" העוסק במצוות שבין אדם לחברו נמצא בסופה של התפילה, והממהרים להתחיל "כל נדרי" לפני השקיעה מדלגים על החלק הזה של חשבון הנפש והווידוי. ובלשונו: "וחסר להם עיקר תפילה זכה, דהיינו חלק של בין אדם לחברו, והוא חיסרון שלא יוכל להימנות".
יום כיפור הוא יום מיוחד. נדמה לי שגם לאלו שרחוקים מיום הכיפורים של רובינו בדימונה, יש תחושה אחרת ביום הזה. מעיון קל בעיתון, אני מוצא שלל עצות ורעיונות איך להעביר את היום הזה. החל ממסעות האופניים שכולנו מכירים, ועד להמלצות לספר טוב או סרט טוב. אגב אופניים, אני נזכר בדיון שנערך במסגרת לימודיי בקורס סוציולוגיה אי-שם לפני כעשרים שנה.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה