בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מעבר של שבעה מושבים בבית הנבחרים
|
|
|
משמעויות מיפקד האוכלוסין בארה"ב
|
וושינגטון פוסט מנתח: לרפובליקנים יהיה קל יותר לחולל מהפך בבית הנבחרים ב-2022, הדמוקרטים יצטרכו לעבוד קשה יותר בבחירות לנשיאות ב-2024
|
המדינות הקטנות הרוויחו [צילום: מתיו בראון, AP]
|
|
|
|
|
טקסס תקבל שני מושבים נוספים בבית הנבחרים החל ב-2022; קולורדו, פלורידה, מונטנה, צפון קרוליינה ואורגון יקבלו תוספת של אחד. שבע מדינות יאבדו מושב: קליפורניה, אילינוי, מישיגן, ניו-יורק, אוהיו, פנסילבניה ומערב וירג'יניה. אלו תוצאות מיפקד האוכלוסין של 2020 שפורסמו השבוע. וושינגטון פוסט מצביע על שלוש הנקודות המרכזיות העולות מהן. ההפתעות. העיקרית שבהן: השינויים לא היו גדולים יותר. הציפיות היו למעבר של עשרה מושבים, אך כאמור – בפועל עברו רק שבעה. ניו-יורק איבדה אחד ומינסוטה הצילה אחד בזכות פער של 89 (כן, 89) תושבים. טקסס קיבלה שניים במקום השלושה הצפויים; פלורידה קיבלה אחד לעומת ציפיות לאחד; רוד איילנד לא תאבד מושב; אריזונה לא תרוויח מושב. הזוכים והמפסידים. המדינות הקטנות נמצאות בשני הצדדים. מונטנה תיוצג בבית הנבחרים בידי שני נציגים במקום אחד ויהיו לה ארבעה אלקטורים במקום שלושה. רוד איילנד שמרה במפתיע על שני המחוקקים וארבעת האלקטורים. מערב וירג'יניה מאבד אחד משלושת המחוקקים ואחד מחמשת האלקטורים. בהתחשב בפערי האוכלוסייה הקטנים, אלו הם שינויים משמעותיים. לאורך זמן, מה שמתרחש במדינות הגדולות הוא מדהים בהרבה. ניו-יורק ירדה מ-45 מחוקקים בשנות ה-40 ל-26 בלבד כיום. נחמת עניים: זו הפעם הראשונה בה היא מאבדת רק מושב אחד ולא שניים. פלורידה רשמה עלייה רצופה מאז שנות ה-50 וכעת יהיו לה 28 מחוקקים לעומת שמונה. ב-2024 היא תעניק לבדה את מספר האלקטורים השלישי בגודלו – אחרי קליפורניה וטקסס – ושוב לא תחלוק מקום זה עם ניו-יורק. גם טקסס ממשיכה להרוויח ברציפות, עם 40 מושבים כעת לעומת 28 בשנת 1980. קליפורניה איבדה מושב אחד – לראשונה בהיסטוריה. נמשך הגידול בכוחן של המדינות הרפובליקניות. המירוצים האחרונים לנשיאות היו צמודים ובבית הנבחרים יש כמעט שוויון בין שתי המפלגות. העובדה שמדינות "אדומות" (מעוזים רפובליקניים) קיבלו עוד מושבים אינה מבטיחה אוטומטית שהרפובליקנים יזכו בהם, אך זה לפחות נותן להם הזדמנויות משופרות – במיוחד לנוכח שליטתם ברוב המכריע של המדינות בהן ישורטטו גבולות מחוזות הבחירה. חמישה מושבים חדשים יינתנו למדינות "אדומות" בהם הרפובליקנים שולטים בשרטוט הגבולות. על-פי ההערכה, המיפקד והתיחום מחדש שווים 3.5 מושבים. אם לא יהיה שינוי בשום מושב נוסף, הרי שבבחירות בנובמבר הבא יצטמק הרוב הדמוקרטי מ-222-213 ל-219-216 בלבד ואולי אפילו ל-218-217. התמונה מעורבת יותר בנוגע לאלקטורים בבחירות לנשיאות: ג'ו ביידן ניצח במישיגן ופנסילבניה ב-2020, בעוד דונלד טראמפ ניצח בהן ב-2016. קרוב לוודאי שהדמוקרטים יצטרכו לזכות בהן גם בבחירות הבאות. הדרך הטובה ביותר לנתח את השינויים היא לאורך ציר הזמן. חבר האלקטורים של 2024 היה נותן לביידן ניצחון ב-2020 ברוב של 303-235 מול הרוב בו ניצח בפועל – 306-232. זה נראה בלתי משמעותי, אבל אם זה היה ההרכב בשנת 2000, נצחונו הדחוק של ג'ורג' בוש הבן עם 271 אלקטורים היה משמעותי יותר עם 290 אלקטורים. זה נותן תחושה של כיוון השינוי, ואומר שהדמוקרטים חייבים לזכות במניין הקולות כדי לנצח בבחירות לנשיאות – למרות שהפגיעה במדינות ה"כחולות" במיפקד הנוכחי הייתה קטנה מן הצפוי.
|
תאריך:
|
30/04/21
|
|
|
עודכן:
|
30/04/21
|
|
איתמר לוין
|
משמעויות מיפקד האוכלוסין בארה"ב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ליניקר
|
30/04/21 16:32
|
|
1. קריצה חוזרת לדו-מפלגתיות
|
|
|
בנאומו הראשון לקונגרס (יום ה', 29.4.21) הציב הנשיא ג'ו ביידן לארה"ב יעד: "לנצח במאה ה-21". הוא הציג תוכניות להשקעות של טריליונים במשרות, תשתיות וחינוך – ולא רק בהקשר של מדיניות הפנים, אלא גם כחלק ממדיניות החוץ. הנשיא שי ג'ינפינג מתכוון במלוא הרצינות להפוך את סין למדינה המשפיעה ביותר בעולם, ואויביה של ארה"ב רואים את ההקצנה הפוליטית וחוסר הצדק החברתי בה כהוכחה לשקיעת הדמוקרטיה האמריקנית – אמר. "אנחנו חייבים להוכיח שהדמוקרטיה שלנו עדיין עובדת, שהממשלה שלנו עדיין עובדת ושאנחנו יכולים לספק את צורכי הציבור".
|
|
|
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מבקש מן הקונגרס לאשר את תוכניותיו להשקעות של 4.1 טריליון דולר בתשתיות, בחינוך וברווחה. תוכניות אלו עמדו (יום ה', 29.4.21) במרכז נאומו הראשון של ביידן לקונגרס, ביום ה-99 לכהונתו. הנאום נמשך 70 דקות וברובו המכריע עסק במדיניות פנים. באולם נכחו 200 איש בלבד במקום 1,600 כרגיל, בשל מגבלות הקורונה, והאירוע היה תחת אבטחה מוגברת בשל אירועי 6 בינואר.
|
|
|
הנשיא ג'ו ביידן ישא לפנות בוקר (יום ה', 29.4.21, שעה 04:00 שעון ישראל) את נאומו הראשון בקונגרס, ויציג את עיקרי מדיניותו לתקופה הקרובה. הנאום יהיה במתכונת "נאום מצב האומה", אם כי אינו מוגדר רשמית ככזה - כמנהגם של נשיאים חדשים בשנה הראשונה לכהונתם.
|
|
|
הנשיא ג'ו ביידן מציע תוכנית בהיקף של 1.8 טריליון דולר, שבמרכזו הרחבת מערכת החינוך ומתן רשת ביטחון למשפחות. מימוש התוכנית מצריך את אישור הקונגרס, כאשר בבית הנבחרים יש לדמוקרטים רוב זעיר ואילו בסנאט יש שוויון המוכרע בידי סגנית הנשיא, קאמלה האריס - בתנאי שניתן להצמיד את החקיקה לתקציב ושלא תהיה אף עריקה משורות הדמוקרטים.
|
|
|
|