טקסס תקבל שני מושבים נוספים בבית הנבחרים החל ב-2022; קולורדו, פלורידה, מונטנה, צפון קרוליינה ואורגון יקבלו תוספת של אחד. שבע מדינות יאבדו מושב: קליפורניה, אילינוי, מישיגן, ניו-יורק, אוהיו, פנסילבניה ומערב וירג'יניה. אלו תוצאות מיפקד האוכלוסין של 2020 שפורסמו השבוע. וושינגטון פוסט מצביע על שלוש הנקודות המרכזיות העולות מהן.

ההפתעות. העיקרית שבהן: השינויים לא היו גדולים יותר. הציפיות היו למעבר של עשרה מושבים, אך כאמור – בפועל עברו רק שבעה. ניו-יורק איבדה אחד ומינסוטה הצילה אחד בזכות פער של 89 (כן, 89) תושבים. טקסס קיבלה שניים במקום השלושה הצפויים; פלורידה קיבלה אחד לעומת ציפיות לאחד; רוד איילנד לא תאבד מושב; אריזונה לא תרוויח מושב.

הזוכים והמפסידים. המדינות הקטנות נמצאות בשני הצדדים. מונטנה תיוצג בבית הנבחרים בידי שני נציגים במקום אחד ויהיו לה ארבעה אלקטורים במקום שלושה. רוד איילנד שמרה במפתיע על שני המחוקקים וארבעת האלקטורים. מערב וירג'יניה מאבד אחד משלושת המחוקקים ואחד מחמשת האלקטורים. בהתחשב בפערי האוכלוסייה הקטנים, אלו הם שינויים משמעותיים.

לאורך זמן, מה שמתרחש במדינות הגדולות הוא מדהים בהרבה. ניו-יורק ירדה מ-45 מחוקקים בשנות ה-40 ל-26 בלבד כיום. נחמת עניים: זו הפעם הראשונה בה היא מאבדת רק מושב אחד ולא שניים. פלורידה רשמה עלייה רצופה מאז שנות ה-50 וכעת יהיו לה 28 מחוקקים לעומת שמונה. ב-2024 היא תעניק לבדה את מספר האלקטורים השלישי בגודלו – אחרי קליפורניה וטקסס – ושוב לא תחלוק מקום זה עם ניו-יורק. גם טקסס ממשיכה להרוויח ברציפות, עם 40 מושבים כעת לעומת 28 בשנת 1980. קליפורניה איבדה מושב אחד – לראשונה בהיסטוריה.

נמשך הגידול בכוחן של המדינות הרפובליקניות. המירוצים האחרונים לנשיאות היו צמודים ובבית הנבחרים יש כמעט שוויון בין שתי המפלגות. העובדה שמדינות "אדומות" (מעוזים רפובליקניים) קיבלו עוד מושבים אינה מבטיחה אוטומטית שהרפובליקנים יזכו בהם, אך זה לפחות נותן להם הזדמנויות משופרות – במיוחד לנוכח שליטתם ברוב המכריע של המדינות בהן ישורטטו גבולות מחוזות הבחירה.

חמישה מושבים חדשים יינתנו למדינות "אדומות" בהם הרפובליקנים שולטים בשרטוט הגבולות. על-פי ההערכה, המיפקד והתיחום מחדש שווים 3.5 מושבים. אם לא יהיה שינוי בשום מושב נוסף, הרי שבבחירות בנובמבר הבא יצטמק הרוב הדמוקרטי מ-222-213 ל-219-216 בלבד ואולי אפילו ל-218-217. התמונה מעורבת יותר בנוגע לאלקטורים בבחירות לנשיאות: ג'ו ביידן ניצח במישיגן ופנסילבניה ב-2020, בעוד דונלד טראמפ ניצח בהן ב-2016. קרוב לוודאי שהדמוקרטים יצטרכו לזכות בהן גם בבחירות הבאות.

הדרך הטובה ביותר לנתח את השינויים היא לאורך ציר הזמן. חבר האלקטורים של 2024 היה נותן לביידן ניצחון ב-2020 ברוב של 303-235 מול הרוב בו ניצח בפועל – 306-232. זה נראה בלתי משמעותי, אבל אם זה היה ההרכב בשנת 2000, נצחונו הדחוק של ג'ורג' בוש הבן עם 271 אלקטורים היה משמעותי יותר עם 290 אלקטורים. זה נותן תחושה של כיוון השינוי, ואומר שהדמוקרטים חייבים לזכות במניין הקולות כדי לנצח בבחירות לנשיאות – למרות שהפגיעה במדינות ה"כחולות" במיפקד הנוכחי הייתה קטנה מן הצפוי.