בנאומו הראשון לקונגרס (יום ה', 29.4.21) הציב הנשיא ג'ו ביידן לארה"ב יעד: "לנצח במאה ה-21". הוא הציג תוכניות להשקעות של טריליונים במשרות, תשתיות וחינוך – ולא רק בהקשר של מדיניות הפנים, אלא גם כחלק ממדיניות החוץ. הנשיא שי ג'ינפינג מתכוון במלוא הרצינות להפוך את סין למדינה המשפיעה ביותר בעולם, ואויביה של ארה"ב רואים את ההקצנה הפוליטית וחוסר הצדק החברתי בה כהוכחה לשקיעת הדמוקרטיה האמריקנית – אמר. "אנחנו חייבים להוכיח שהדמוקרטיה שלנו עדיין עובדת, שהממשלה שלנו עדיין עובדת ושאנחנו יכולים לספק את צורכי הציבור".

גם אם מדיניות החוץ היא כינור שני מול מדיניות הפנים, לממשל ביידן היו שלושה חודשים ראשונים עמוסים – מציין וושינגטון פוסט. הוא ביצע שורה של צעדים שמטרתם להתנתק מהלאומנות התוקפנות של דונלד טראמפ: החזיר את ארה"ב להסכם פריז ולארגון הבריאות העולמי, פעל להחיות את הסכם הגרעין עם אירן ואירח פסגת אקלים נרחבת – הסימן הבולט ביותר לחידוש המנהיגות האמריקנית. "רציתי להראות שיש קונצנזוס שאם נפעל, נוכל להציל את כדור-הארץ ונוכל ליצור מיליוני משרות וצמיחה כלכלית והזדמנות להעלות את רמת החיים של כל העולם", אמר על כך בנאומו.

ביידן הדגיש גם את מחויבותו להחיות בריתות אותן ייבש טראמפ. "אנחנו לא עושים את זה לבד; ננהיג יחד עם בעלות בריתנו. שום אומה אינה יכולה להתמודד לבדה עם המשברים של זמננו – מטרור לנשק גרעיני ולהגירה המונית, ביטחון סייבר, שינויי אקלים ומגיפות כפי שאנו חווים כעת". חלק מבעלות בריתה המסורתיות של ארה"ב כבר נושמות לרווחה. דיפלומט אירופי אומר, שבניגוד מובהק לממשל טראמפ – כעת יש מגעים בין דיפלומטים כמעט על בסיס יום-יומי.

מובן שעדיין מוקדם. משרות בכירות רבות בגופי מדיניות החוץ טרם אוישו. במובן מסוים, ביידן עדיין מתמודד עם השלכות 100 הימים הראשונים של טראמפ, בה אם הוא יוצר את מדיניותו שלו. ביידן בחר במסלול מתון, בו הוא ער למגבלות כוחה של ארה"ב ובמקביל מעצב דרכים טובות יותר להשתמש בו.

מבקריו של ביידן מימין מאשימים אותו בהפגנת חולשה מול אירן, בהצגת פתרונות קסם למשבר האקלים וביד רכה מול אויביה של ארה"ב. מבקריו משמאל רוצים לראות צעדים תקיפים יותר בתחום זכויות האדם, פיקוח הדוק יותר על מכירות נשק והפסקת הדיבורים על מלחמה קרה עם סין; בחלק מן הנושאים הללו ביידן ממשיך את מדיניותו של טראמפ והאגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית אינו אוהב זאת. ככלל, מדיניות החוץ שלו מאופיינת בזהירות ושימור כוחה של ארה"ב לעדיפויות המרכזיות.

האקלים נמצא בראש הרשימה – וכך גם סין. ביידן קושר את הנסיגה מאפגניסטן לצורך להעתיק את משאביה ומאמציה של ארה"ב מזרחה משם. פרשנים אומרים שהוא ממשיך מהנקודה בה הפסיק טראמפ. ב-100 הימים הראשונים של הממשל, הדגש היה על עימותים ותחרות ופחות על שיתוף פעולה. פקידים בממשל טוענים, כי לאחר התוהו ובוהו שהותיר טראמפ, המטרה היא לאחד כמה שיותר בעלות ברית מול סין. ראש ממשלת יפן, יושיהידה סוגה, היה המנהיג הראשון שביקר בבית הלבן; פקידים בכירים ביקרו בניו-דלהי, סיאול וטוקיו.

האתגרים המיידיים הגדולים ביותר במדיניות החוץ מצויים באסיה, סבור הפוסט. הזינוק חסר התקדים של הקורונה בהודו הטיל אור בלתי מחמיא על האיטיות בה ארה"ב עברה מחיסון אזרחיה לסיוע למדינות אחרות. החונטה הצבאית השלטת במיינמאר ממשיכה להוות אתגר לממשל המצהיר שזכויות האדם עומדות בראש סדר היום שלו. סין תבחן מקרוב כיצד ביידן יתמודד עם בעיות אלו, משום שהתוצאות ישליכו על דימויה של ארה"ב ככוח מייצב באסיה.