בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כאשר זמינות החיסונים משנה את המוקד של התשובה האמריקנית לקורונה, נותרות שאלות רבות בנוגע למדיניות. האם מי שקיבלו שני חיסונים צריכים לקבל את השלישי? האם הכל צריכים לעטות מסיכות? האם ילדים בלתי מחוסנים בטוחים בבתי הספר? רוב הבלבול והמחלוקות בקרב מדענים והדיוטות כאחד נובע משאלה הרבה יותר בסיסית: מהי מטרת המדיניות מול הקורונה בארה"ב? כך סבורים ד"ר ג'וזף אלן, בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת הרווארד ומומחה לקורונה, ופרופ' הלן ג'נקינס מאוניברסיטת בוסטון ומומחית למחלות מדבקות, במאמר בניו-יורק יורק טיימס.
נקח לדוגמה את עטיית המסיכות בידי תלמידים, מציעים אלן וג'נקינס. המרכז לבקרת מחלות ממליץ על עטיית מסיכות בידי מבוגרים בחללים סגורים בהתאם לשיעור ההידבקות המקומי – אך לא קבע כללים דומים לגבי ילדים ולגבי בתי הספר. הימנעות זו לא רק התחמקה משאלת מפתח, אלא גם משאלה בסיסית עוד יותר: מהי המטרה הנוכחית של מגבלות הקורונה? הגיוני לומר שלא יהיה צריך מסיכות בבתי הספר כאשר יאושרו חיסונים לבני 12 ומטה, אבל זה מעלה שאלה אחרת: מה יקרה אם החיסון יאושר בסוף השנה, אבל רק שליש מהילדים יתחסנו – אותו שיעור כמו בני 15-12?
כדי לענות על שאלות אלו, יש להביא בחשבון תחילה שיש כמה יעדים אפשריים לכל מדיניות בנוגע למסיכות לילדים. הללו יכולים להיות הגנה על בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, הגעה לאפס הידבקויות, הגעה לאפס תמותה או הורדת התחלואה – ויעדים אלו עשויים להוביל למסקנות שונות. אם יעדים אלו או מקצתם הם חלק מניהול בתי הספר, יש לדון בצורה גלויה ביתרונות ובחסרונות של כל אחד מהם.
נניח שהמדיניות היא "ילדים צריכים להיות בבית הספר, נקודה". לנוכח ההשלכות הדרמטיות של העדרותם מבית הספר בשנה שעברה, זוהי מדיניות הגיונית בהחלט. יישומה מחייב להעניק יותר כלים שישמרו על בטחונם, כגון בדיקות מהירות ולאפשר לבעלי בדיקות שליליות ללמוד בכיתות. אפשרות אחרת היא להשלים עם העובדה שיותר ילדים יחלו בקורונה, מתוך ידיעה שאצלם רובם המכריע היא תהיה קלה בלבד.
שאלה קשה נוספת הגורמת לבלבול ומחלוקת היא מהי ההגדרה של תחלואה קשה בקרב ילדים. הם עלולים לחלות בקורונה, אך שיעורי האשפוז והתמותה שלהם נמוכים בהרבה משל מבוגרים, כמו גם תסמינים ארוכי טווח לאחר ההחלמה. התשובות אינן חד-משמעיות: בבריטניה אין חובת מסיכות בבתי הספר ולא ברור האם הממשלה תמליץ לילדים להתחסן. יש בה מדענים כמונו, כותבים אלן וג'נקינס, שוודאי דואגים גם הם לילדים, בדקו את אותם נתונים והגיעו למסקנות אחרות.
עובדה זו מדגימה את המורכבות של הבעיה בארה"ב. לא רק המרכז לבקרת מחלות, אלא כולם – כולל מומחים לבריאות הציבור – שלא תמיד מכוונים את המלצותיהם והמדיניות לעבר יעדים ברורים. המחלוקת האמיתית איננה על מסיכות או חיסון שלישי, אלא על המטרות ועל האם המסיכה וזריקות הדחף יביאו אותנו לשם. הדבר נכון לא רק לגבי בתי הספר, אלא גם לגבי שאלות חברתיות נרחבות יותר בנוגע להתקהלויות, בידור וחזרה למשרדים. יש שאלות על האופן בו מחוסנים ינהלו את חייהם אם החיסונים יפחיתו אך לא יעלימו את סכנת ההידבקות; מטרתם מעולם לא הייתה למנוע הידבקות, מזכירים אלן וג'נקינס.
אם המטרה היא אפס הידבקות – מטרה שאיננה מציאותית – ארה"ב צריכה להמשיך חלק ניכר מן המגבלות המשמעותיות יותר, גישה לה יש מחיר כבד משלה. אם המטרה היא לצמצם למינימום את התחלואה הקשה, ייתכן שחלק מן המדינות בעלות שיעור התחסנות גבוה כבר הגיעו אליה, בעוד מדינות בעלות שיעור התחסנות נמוך צריכות להעלות אותו לפני שיוכלו להקל במגבלות. אין זה הגיוני להתייחס לארה"ב כיחידה אחת, הם מדגישים.
הופעת זן הדלתא גרמה לאמריקנים רבים לקחת צעד אחורה ולהיזהר, וזה בהחלט הגיוני. אבל אותן שאלות יחזרו אחרי שנתגבר על התפרצות הדלתא, בין אם זה יהיה בעוד כמה שבועות או באביב הבא. אסור להתחמק מן הבעיה על-ידי מתן תשובות קלות כעת. בשלב מסוים יהיו האמריקנים חייבים לנהל שיחה כנה עם עצמם על מטרתם.
המשטרה הודיעה בשבוע שעבר על שלושה ימי אכיפה מוגברת כנגד נוסעים שאינם עוטים מסכה בתחבורה הציבורית ▪ ניתוח נתוני האכיפה מגלה כי בימי המבצע דווקא פחת משמעותית מספר הדוחות ▪ במשטרה מנסים להסביר מדוע
מערכת החינוך צפויה להיפתח ללא הגבלות משמעותיות ועם כ-91 אלף תלמידים בבידוד, 35 אלף מהם מאומתי קורונה ▪ שרת החינוך: אחרי שנה וחצי מורכבות אסור היה לנו להשאיר את הילדים מאחור. אנחנו בודקים מעל מיליון תלמידים במדינת ישראל. המשמעות היא שנזהה מאומתים שאילולא הפתיחה ב-1 בספטמבר הם היו ממשיכים להסתובב בקהילה (כמיליון תלמידים נבדקים בבדיקות אנטיגן מהירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
במחקר שבדק את הנוגדנים לקורונה בגופם של 2,500 נבדקים בבלגיה נמצא כי אצל הנבדקים שקיבלו שתי מנות חיסון של מודרנה נמצאה כמות יותר מכפולה של נוגדנים מאצל הנבדקים שחוסנו במנות חיסון מתוצרת פייזר ([צילום: ביל פייקס, AP])
מתניהו אנגלמן מאשש את מה שכולנו ידענו או הרגשנו בזמן אמת: הניהול הסוליסטי של נתניהו, חוסר האמון במנהיגות, אכיפת הבידוד שלא הייתה, העדר הפקת לקחים, הלימוד מרחוק שנכשל, ההימנעות מהכנות לשעת חירום ▪ דווקא בשל כך המחדלים של נתניהו וממשלותיו חמורים עוד יותר: הדברים היו גלויים לעין כל, והם לא פתרו אותם. המחיר היה בחיי אדם ובנזק כבד למשק (אחריות מיניסטריאלית ואישית [צילום: פלאש 90])
החיסון נגד קורונה מתוצרת חברת מודרנה מייצר נוגדנים בכמות גדולה פי שניים מן הכמות שמיוצרת בגופם של המחוסנים בחיסון מתוצרת חברת פייזר. כך קובע מחקר שהשווה בין שני החיסונים. רוב אזרחי ישראל מחוסנים בחיסון מתוצרת פייזר.
בניגוד לצה"ל, בו כידוע כל דבר מתחלק לשלושה חלקים, את דוח מבקר המדינה על ההתמודדות עם הקורונה ניתן לחלק לשניים בלבד: מה שכולנו ידענו ומה שכולנו הרגשנו. הדבר כמובן לא מפחית בכהוא זה את חשיבות עבודתם של מתניהו אנגלמן וצוות משרדו - הראויים לכל שבח על ביצועה המקיף בעיצומה של המגיפה - שכן יש משמעות לכך שהדברים נאמרים בצורה מוסמכת וממוסמכת. אבל העובדה שהדברים בגדול היו ידועים, רק מעצימים עוד יותר את עוצמת המחדל והכשלונות של בנימין נתניהו ושתי ממשלותיו.
הטיפול בהתפרצויות הקורונה הקשות בירושלים ובבני ברק בשנה שעברה היה חלקי בלבד, עם מחסור בנתונים על חולים מאומתים ואכיפה שלא עמדה ביחס להתפרצויות המגיפה. כך מגלה (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
הרגולטורים הפיננסיים נערכו במהירות הן למתן סיוע למשק והן לשמירה על חוסנו במשבר הקורונה. הם פעלו להתאמת השירותים הפיננסיים הניתנים לציבור, הרחיבו את היצע האשראי ופעלו לניטור הסיכונים הנשקפים לפעילות הפיננסית במשק. עם זאת, נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים, בטיפול בחשיפה הגבוהה של הגופים המוסדיים לנגזרים בחו"ל, בהגדרת קריטריונים מדידים למתן הלוואות ובהגדרת זמני הטיפול בבקשות להעמדת הלוואות במסגרתן. כך אומר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
למרות שהקשישים היו ונותרו הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר ללקות בקורונה, הטיפול בהם במהלך המגיפה היה רצוף בעיות וכשלים - החל מהעדר מידע מדויק לגבי מספרם, וכלה במחסור באמצעים דיגיטליים שיאפשרו להם לעמוד בקשר עם בני משפחותיהם. כך אומר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
