בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מלחמת רוסיה אוקראינה 2022 היא תקלה היסטורית הנובעת מאי-הבנה של השחקן האוקראיני את ההבדל בין מדינה למעצמה עולמית. בעבר הייתה אוקראינה חלק מרוסיה וגם בתקופת האימפריה הסובייטית נחשבה לחלק ממנה. פירוק בריה"מ לדידה של רוסיה איננה בהכרח ויתור על מעמדה כמעצמה עולמית והחולשה הזמנית שגילתה בעבר מוחלפת עתה בחולשה אמריקנית, בהופעת מעצמה עולמית נוספת בסדר עולמי חדש ובניסיון רוסי לתקן שגיאות-עבר לפני התייצבותו של סדר עולמי חדש
זלנסקי. קרא לא נכון את המפה [צילום: מתוך הטלוויזיה]
הפילוסוף אלכסנדר דוניו אולי היה פעם מורהו הרוחני של פוטין, אבל הוא אינו נחוץ בכדי להסביר את מהלכיו הנוכחיים הברורים לגמרי. אילו הייתה אוקראינה קצת פחות נלהבת וקצת יותר מציאותית, ניתן היה למנוע את המלחמה; אבל לא ללא ויתורים אוקראינים והתחשבות באינטרסים המעצמתיים של רוסיה
עמנואל נבון (במאמרו: "פגישת בנט-פוטין: ראש הממשלה הלך רחוק מדי", ד"ר עמנואל נבון, גלובס, 7.3.2022) קובע במאמרו זה שבנט הלך רחוק מדי בפגישתו עם פוטין במוסקבה. קביעה זו נראית אינסטינקטיבית (תחושת בטן) משום שהוא אינו מנמק במאמר את כותרת מאמרו. קביעה זו נעשית אעל-פי שהוא אינו יודע מה נאמר בפגישה, מה הייתה מטרתה, מה באמת הושג בה וכיצד תשפיע על האירועים הבאים באוקראינה ובאזורנו. בעיני זו מסקנה חסרת יסוד. השאלה מתי מנהיגים טועים במהלכיהם חשובה, אבל ערכה הוא בעיקר היסטורי ומשמעותו החמצת הזדמנת. השאלה האמיתית היא מה ידע בנט לפני הפגישה, מה ביקש להשיג בה, האם המטרות הושגו במלואן או רק בחלקן ומה הנזק שגרמה הפגישה, אם בכלל. נראה שמה שמנחה את נבון הוא העובדה ש"אינו אוהב" את הרעיון שבנט, כראש ממשלה צעיר וטרי העז לנקוט יוזמה מול פוטין הרוסי ועשה זאת חרף העובדה שבכך גילה עצמאות מדינית גם מול המערב וארה"ב בראשו. אני שולל גישה זו.
"ההרגשה הטובה" שמתלווה לניסיון לכנות את פוטין פושע מלחמה אעל-פי שמעשיו אינם שונים ממעשיה של ארה"ב בקוריאה, בווייטנאם, בצ'ילי (איינדה), בעירק, באפגניסטן ובמקומות נוספים, כאשר את נשיאי ארה"ב לא כינה כך, מעידה על גישה אנטי-רוסית מוטה שלא לומר משוחדת. אכן, מטרותיו של פוטין ידועות ונגזרות כמו גבולותיה של ארה"ב ושל מרבית מדינות המערב משיקולי אסטרטגיה לאומית וממהלכי מלחמה שאיפשרו את מימושם. העובדה שלפני כ-43 שנים החליט שליט רוסיה דאז, גורבצ'ב, לפעול לפרוק האימפריה הסובייטית משיקוליו שלו, אינה מבטלת את העובדה ששיקולים אלה נסמכים על הבנות עם המערב ובראשו ארה"ב, שבחלקן קשורות קשר הדוק למציאות הגאו-אסטרטגית שתתקיים במזרח אירופה לאחר הפירוק. מציאות זו לא נשמרה ע"י המערב ואת עלבון הפרת ההבנות הללו בא פוטין לגבות עתה - בהסדר לוחמתי או בהסדר דיפלומטי, אבל ללא סחבת נוספת.
פוטין אינו מבקש להפוך את אוקראינה למדינת-חסות, אלא למנוע ממנה להפוך למדינה אויבת בחסות ברית נאט"ו על גבולה המערבי של רוסיה האירופית. זו ללא ספק תוצאה של אינטרסים אסטרטגיים של רוסיה במאזן העולמי החדש המתהווה סביב כניסתה של סין למערך המעצמות "המנהלות את העולם". השילוב בין ארה"ב לאירופה ונאט"ו הוא שמוליך את רוסיה לשת"פ עם סין ומכאן גם לאינטרס ברור גם במפרץ הפרסי. יציאת ארה"ב מהמפרץ ומאזורנו בכלל, מזמינה כניסתם של כוחות אחרים ולא ירחק היום ונראה כאן גם את הודו וכנראה מדינות מדרום אמריקה.
השאלה אם יש או אין לישראל עניין בסדר עולמי חדש היא בלתי רלוונטית. הסדר העולמי החדש הוא סדר בין מעצמות-על כאשר שאר המדינות תשחקנה בגבולות החופש שיתיר להם מאבק המעצמות. עם זאת, ישראל אכן החליטה להסתפח לגוש המערבי בזכות ההגמוניה שגילה באזורנו ומעמדה הפוליטי של יהדות ארה"ב, אחרי שרוסיה הציבה עצמה לצד העולם הערבי. עתה כשארה"ב מנהלת מרחב זה ממרחק בטוח ומאחור, מפקירה את חזיתו למשחק כוחות מוסלמי שיעי-סוני של המעצמות האזוריות טורקיה ואירן, משבשת את הברית הסונית המתונה שאמורה לאזן את שאיפות ההתפשטות של אירן באמצעות חיכוך גובר עם סעודיה ובהנהגת המפלגה הדמוקרטית שלה מאפשרת בפועל לאירן להתקרב קירבה מסוכנת ביותר לנשק גרעיני ומגלה עמדות עויינות לישראל בשאלת גבולות הביטחון שלה - מתחילה "האמלגמציה" הפוליטית ההיסטורית של בן-גוריון להיראות כפחות מובנת מאליה.
הואיל וסין נכנסת עתה לאזור ככל שארה"ב יוצאת ממנו, כבר אין ישראל יכולה לחסות אך ורק תחת המטריה האמריקנית שהולכת ונפרמת לנגד עינינו. העובדה המצערת שממנה נוטה הכותב להתעלם היא שגם ארה"ב פועלת במזרח התיכון בראש וראשונה לפי האינטרס האמריקני והרבה פחות בהתחשב באינטרס הישראלי - לפחות במה שנוגע לגרעין האירני. הפילוסוף אלכסנדר דוניו אולי היה פעם מורהו הרוחני של פוטין, אבל הוא אינו נחוץ בכדי להסביר את מהלכיו הנוכחיים הברורים לגמרי. אילו הייתה אוקראינה קצת פחות נלהבת וקצת יותר מציאותית, ניתן היה למנוע את המלחמה; אבל לא ללא ויתורים אוקראינים והתחשבות באינטרסים המעצמתיים של רוסיה.
כמו בכל האימפריות, מי שקרוב יותר לליבת הכוח והאינטרס שלהן, נהנה מחסות אמינה ועוצמתית יותר מצידן, ובשולי מרחב החיכוך בין ההשפעות, מתנהלים המאבקים העיקריים, שחלקם צבאיים וחלקם נערכים בכלים אחרים. ביקורו של בנט ברוסיה והמשכו באירופה הוא תקדים למציאות החדשה ולמערך הכוחות העולמי המשתנה בין אם נרצה ובין אם לאו. אפשר שיניב דיבידנדים משמעותיים ואפשר שלא. פוטין ישיג את יעדיו ואם נצליח לגרום או לתרום לכך שאוקראינה לא תתרסק במהלך זה, תהיה זו תרומה משמעותית מאוד לעולם. בכל מקרה, חייבת ישראל לקיים מערכות יחסים עם כל הכוחות המובילים באזור דווקא מפני שאיננו יודעים בוודאות אנה מועדות פניו ומפני שהגמוניית ארה"ב נחלשת ומתרחקת ממנו.
נשיא אוקראינה טוען כי מדינות המערב מתמהמהות בהגשת סיוע קריטי למדינתו בטענתן כי הכרזה על אזור אסור בטיסה בשמי אוקראינה יהפוך את המצב המתוח עם רוסיה לגרוע יותר ▪ "גרוע עבור מי? עכשיו מאוד גרוע ובעתיד יהיה מאוחר מדי. הם יסגרו את השמיים אם המצב הנוכחי יימשך זמן רב, אבל נפסיד מיליוני בני אדם" (זלנסקי. "פוטין יילך בוודאי לגהינום" [צילום: AP])
חברת הטבק הבריטית אימפריאל ברנדס הודיעה על השעיה מוחלטת של פעילותה ברוסיה ▪ מקדונלדס מעריכה כי תפסיד 50 מיליון דולר בחודש מסגירת עסקיה ברוסיה ▪ אדידס מעריכה כי תפסיד הכנסות בגובה של 250 מיליון אירו (יצומצם היצע סיגריות מרלבורו ברוסיה [צילום: גרי ברום, AP])
במשך שנים רכשו אוליגרכים רוסים בתי יוקרה בלונדון ומחוצה לה במיליארדי ליש"ט - למרות האזהרות ולמרות הבטחות ממשלת בריטניה למנוע זאת ▪ כעת הנכסים הללו נמצאים על כוונת העיצומים, אך גארדיאן אומר שספק אם ניתן להחרים אותם
הפגנה בלונדון נגד הפלישה לאוקראינה [צילום: אלברטו פזאלי, AP]
עשרות פליטים מעוכבים בנתב"ג בשעה זו, ברשות האוכלוסין אומרים שהמסורבים יוחזרו למדינה ממנה הם הגיעו. עוד הוסיפו כי כלל הנוסעים מגיעים ארצה ממדינות בטוחות כמו רומניה, פולין ומולדובה ולכן אין מניעה להוציאם (גלי צה"ל).
נשיא אוקראינה זלנסקי צייץ סרטון מתוך בית יולדות שהופצץ בעיר מריופול. לטענתו, יש ילדים שקבורים מתחת להריסות. תוך פחות משעה הסרטון יש קרוב לחצי מיליון צפיות. מועצת העיר מריופול דיווחה כי המקום נהרס כליל בהפצצות רוסיות. לטענת אוקראינה, לפחות 1,200 בני אדם נהרגו במריופול מאז החלה המלחמה. סגן ראש העיר טוען שכי אלו המספרים הרשמיים, אך מניין ההרוגים האמיתי צפוי להיות גבוה "פי שלושה או ארבעה".
משרד ההגנה הרוסי: הוצאנו מכלל פעולה 90% משדות התעופה הצבאיים של אוקראינה.
Mariupol. Direct strike of Russian troops at the maternity hospital. People, children are under the wreckage. Atrocity! How much longer will the world be an accomplice ignoring terror? Close the sky right now! Stop the killings! You have power but you seem to be losing humanity. pic.twitter.com/FoaNdbKH5k
האיחוד האירופי הודיע על עיצומים חדשים נגד 160 אנשים נוספים שבהם 14 אוליגרכים רוסים, הפסקת הקשר עם הבנק המרכזי של בלארוס וחסימה של 3 בנקים בלארוסיים ממערכת הסליקה הבינלאומית "סוויפט".
גם תאגיד המזון השוויצרי נסטלה הודיע שיעצור את השקעותיו ברוסיה. עם זאת, בחברה ציינו שימשיכו לספק מוצרי מזון חיוניים במדינה.
מפלגת השלטון ברוסיה מאשרת את ההערכות לפיהן נעשות הכנות בממשלה להלאמת נכסים של חברות רב-לאומיות שיעזבו את המדינה. רוסיה מתחילה הליכי חקיקה להחזרת הפיקוח על מחירי מוצרי מזון, תרופות ומוצרים אחרים. בתוך כך, הבורסה בניו-יורק נפתחת היום בעליות שערים משמעותיות.
רשות שדות התעופה מודיעה כי ממחר הנוסעים השבים מאילת יצאו ממסוף 3 ולא ממסוף 1 בנתב"ג. אין שינוי בטיסה מתל אביב לאילת. רישום הכניסה מתבצע במסוף 1. השינוי הוא לנוכח ריבוי הפליטים המגיעים מאוקראינה.
יחריף ויחזק את תחושת המצור מבית, "רוסיה נגד המערב הרוצה בקריסתה", ולא ירפה מאוקראינה. הרעיון שפוטין יצא למלחמה כדי שזלנסקי יכיר בריבונות הרוסית על חצי האי קרים או בעצמאות היישויות הפרו-רוסיות בחבל דונבאס איננו מתקבל על הדעת. לא אלה ה"הישגים" שעבורם יעצור פוטין כעת
ההודעה של רשת מקדולנדס מסמלת על עידן חדש, וקודר, הרמה מחודשת של מעין מסך ברזל, או לפחות מסך אלומיניום, ותהליך בו רוסיה חוזרת ומסתגרת פנימה, מנותקת ממרבית העולם החופשי
מקדונלדס בסנט פטרבורג. יותר מצ׳יזבורגר כן או לא
[צילום: AP]
איש העסקים הישראלי כתב בפייסבוק: "אזרחות רוסית כשלעצמה הפכה לאות קלון שאינני רוצה לשאת עוד" ▪ חברת הנפט שהקים יחד עם איש העסקים מיכיאיל חודורקובסקי הפכה ליעד לרדיפה על-ידי ממשלת פוטין (ליאוניד נבזלין. "נגד השמדת העם האוקראיני" [צילום: AP])
נשיא אוקראינה ולדימיחר זלנסקי בפנייה לחיילים הרוסים: תוותרו כל עוד אתם יכולים. "כמעט שבועיים מההתנגדות שלנו הראו לכם שלא ניכנע". הוא הוסיף: "נילחם עד שנחזיר את אדמתנו ועד שנשיב במלואו על כל ההרוגים שלנו. על הילדים המתים". (הנשיא ולדימיר זלנסקי [צילום: לשכת העיתונות הנשיאותית של אוקראינה /AP])
קרן המטבע הבינלאומית אישרה (יום ד') מתן תמיכה של 1.4 מיליארד דולר לאוקראינה. תספק סיוע במימון ההוצאות וחיזוק מאזן התשלומים של המדינה (קרן המטבע הבינלאומית [צילום: AP])
ניו-יורק טיימס מסביר מדוע בייג'ינג אינה מרגישה בנוח עם המלחמה באוקראינה, ואף מציין שאם הנשיא שי יגיע למסקנה שהיא פוגעת בארצו - הוא עשוי לפעול לסיומה (מנופי לחץ [צילום: מרטין מייסנר, AP])
שי תקף את המתווה של שקד: "מיון על-פי קריטריון של דת זה משהו שברחנו ממנו לאורך ההיסטוריה" ▪ על-פי המתווה שהציגה אתמול שרת הפנים איילת שקד, ישראל תארח באופן זמני כ-20 אלף אזרחי אוקראינה ששהו בישראל לפני פרוץ הקרבות (שקד. מצפה מהשרים להיות גאה במדינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
הממשל האמריקני דחה את ההצעה הפולנית להעברת 28 מטוסי קרב מתוצרת רוסית לאוקראינה דרך בסיס חיל-האוויר האמריקני בגרמניה מחשש ליצירת עימות חזיתי בין רוסיה לארצות הברית ▪ "האפשרות שמטוסים ימריאו מבסיס אמריקני לעבר שטח אווירי אוקראיני שיש בו מטוסי קרב רוסיים מעלה דאגות רציניות בקרב חברי הברית של נאט"ו" (הטייסים האוקראינים מכירים את המטוס הרוסי. מטוסי מיג-29 פולניים [צילום: אליק קפליץ', AP])
פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים (להסיק מסקנות [צילום: ואדים גירדה/AP])
טום פרידמן מציג בניו-יורק טיימס שלושה תרחישים לסיום המלחמה באוקראינה: כיבוש מוחלט שלה, פשרה שתשמר את העצמאות הנומינלית שלה והפלתו של פוטין בידי אזרחי רוסיה ומקורביו
איירופלוט, מוסקבה. להיות כלואים ברוסיה [צילום: פאבל גולובקין, AP]
לאחר הודעתו של ביידן על האמברגו עלה המחיר ל-132 דולר לחבית; הבוקר הוא עומד על 129 דולר ▪ ירידות קלות בבורסות באסיה, עליות של קרוב ל-1% בבורסה בתל אביב (ספקית הנפט השנייה בגודלה בעולם [צילום: AP])
חזרתי שנית לעיר חרקוב ושוטטתי ברחובותיה לפני כ-120 שנה, כשחיפשתי את מוקדי תנועת ההשכלה, כי חשתי חובה להצטרף לאלפי המפגינים מכל תנועות הנוער היהודיות נגד תוכנית אוגנדה, תוכנית שעוצבה על-ידי דמות מרכזית בתנועה הציונית, בנימין זאב הרצל, שמצאה במדינת אוגנדה באפריקה אלטרנטיבה למדינת ישראל (בנימין זאב הרצל [צילום: סולטן קלוגר /לע"מ])
אינני חפץ בהתייהדות מתוך אימה ופחד ▪ אני מבקש התיהדות מתוך הזדהות עם ערכיה ▪ ארון הספרים היהודי מבורך בערכים, שהייתי רוצה שיכבשו את הגויים ולא "כי נפל פחד היהודים עליהם" (גיל על טבח המוני [צילום: יעקב לדרמן/פלאש 90])
ארצות הברית דחתה את הצעת ממשלת פולין לעסקה סיבובית שבמסגרתה תעביר פולין 28 מטוסי קרב מסוג מיג-29 לאוקראינה, בתמורה למטוסי קרב אמריקניים שיועברו לחיל-האוויר הפולני. בהצעה זו ביקשו הפולנים לחזק את חיל-האוויר האוקראיני, הסובל מנחיתות אווירית ביחס לצבא רוסיה שפלש לאוקראינה, מן הצד האחד - ולחזק את חיל-האוויר הפולני במטוסים אמריקניים חדשים מן הצד השני.
ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב. הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.
המלחמה באוקראינה עלולה להיות האירוע המשמעותי ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה והעימות המסוכן ביותר בעולם מאז משבר הטילים בקובה - מתריע טום פרידמן, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס. הוא מצביע על שלושה תרחישים לסיום הסיפור: אסון מוחלט, פשרה מלוכלכת וגאולה.
התמתנות בעליית מחירי הנפט בבוקר שלאחר הודעת נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על הטלת אמברגו על ייבוא מוצרי אנרגיה מרוסיה, אם כי המחיר ממשיך לנוע סביב קו ה-130 דולר לחבית.
מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה, שעיסוקן באוקראינה כיום, זורקות בדחיפות רבה לחלל שמות ערים, שמעבירות אותי מחיי היום-יום בארץ לעבר ההתרחשויות המשמעותיות בהיסטוריה היהודית בעת החדשה, שהתרחשו באותן הערים. בשומעי את השם חרקוב, הסמוכה לגבול רוסיה, שאזורים רבים בה עולים היום באש עקב הפגזות הצבא הרוסי, אני נוטש את המאורעות והצפייה בהן מעל המרקע ב-2022 ומוצא עצמי חוזר 140 שנה לאחור לשנת 1882. ונהנה להתרפק על חום האירועים.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה