הכותרת המופרכת להדהים של טור זה איננו מתיחה פורימית מבעיתה, וגם לא סוג של ונהפוך הוא. בוגדן חמילניצקי אכן התגייס לצה"ל. למזלנו הוא סיים בשלום את שירותו - צלף של צה"ל מול החיזבאללה. למזלנו, אמרנו, שהרי מה היה קורה אילו חלילה נפל בעת שירותו, וכותרות העיתונים ביום שלמחרת היו מבשרות כי "בוגדן חמילניצקי נפל על קידוש השם ועל הגנת עם ישראל"...
בוגדן חמילניצקי השני, היה ז'לוב אוקראיני שרירי, שהגיע ארצה עם עליית שנות התשעים, מכוח חוק השבות. הוא עצמו לא היה יהודי, והיה גאה בכך: על חזהו התנוצץ צלב מוזהב גדול. בוגדן הגיע ללשכת הגיוס בתל השומר, והחל את מסע החיול. כשהגיע לוועדה הרפואית בה השתתף ידידי ד"ר נחום זילבר, נעתקה נשמתו כשהבחין בשם שהתנוסס על כריכת התיק האישי של החייל. הרופא תהה אם אכן זה שמו, ושמע מפיו כי הוא צאצא ישיר של צורר היהודים חמילניצקי, שחי אי-שם בערבות אוקראינה במחצית המאה ה-17.
חמילניצקי הראשון, רוצח נאלח שידיו מגואלות בדמם של כ-50 אלף מיהודי אוקראינה ופולין, היה הראשון בתולדות העולם (לא כולל המן הרשע שזממו הופר), שניהל מסע מבעית של שחיטות כל כך סיטוניות, ובאכזריות חייתית. רק הנאצים 'הצליחו' להתחרות בו, מבחינת ההיקף והאכזריות; ויש אומרים שהנאצים שאבו ממנו את השראתם הקניבלית.
יש מקום לשוב לסיפור זה דווקא עכשיו, כשאלפי פליטים אוקראינים, יהודים למחצה ולשליש זכאי חוק השבות וגויים גמורים, מתדפקים על שערי המדינה שהקימו שרידי קורבנותיו של חמילניצקי. מי יודע עוד כמה חמילניצקים כאלה, צאצאיהם של רבי-טבחים בעלי שמות אחרים, כמו פטליורה, באנדרה ושאר צוררי ישראל, שידיהם דמים מלאו, נמצאים ביניהם. יכול להיות שצמאונם לדם יהודי כבר נמוג, ובכל זאת, רק המחשבה על בואם ארצה של יורשי הצוררים, מעוררת חלחלה.
סיפורו של בוגדן מלשכת הגיוס לא תם כאן. ידידי ד"ר זילבר שנדהם כל כך מהסיטואציה המטורפת, ביקש לשתף בה גם את עמיתיו במרפאה. עכשיו הוא נדהם בשנית: איש מהחיילים והקצינים לא הבין מה הבעיה עם השם בוגדן חמילניצקי. רק אחד זכר משהו מעורפל. דווקא בשבת זו, בה נקרא את פרשת "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק", חשוב לזכור את עמלקי כל הדורות - כל הפוגרומיסטים, האינקוויזיטורים, הפורעים, החוליגנים והטרוריסטים, רודפי ושוטמי עם ישראל מאז ומקדם - וביניהם תופס מקום של כבוד הצורר בוגדן חמילניצקי הארור.
מיתות אכזריות
הבעיה היא שהישראלי המצוי אינו מודע, למרבה הצער, להיסטוריה של עמו. הסופר משה שמיר, איש ימין מובהק, נתן לכך ביטוי קולע במשפט הפותח את ספרו 'פרקי אליק': "אליק נולד מן הים", הוא כותב בפתח הספר, וממצה בכך את דמות הצבר המיתולוגי, את היהודי החדש שהוא אדם נטול עבר, ללא הורים, ללא היסטוריה, עוקף גלות; יפה הבלורית והתואר, אבל בור ועם הארץ בכל הנוגע לתולדות עמו.
למענו נזכיר דווקא עכשיו, ערב קריאת הציווי המרטיט "לֹא תִּשְׁכָּח", שהצורר האוקראיני חמילניצקי, ניהל את מרד הקוזאקים הגדול, שנקרא בפי האוקראינים מלחמת השחרור העממית האוקראינית. ההתקוממות בהנהגתו פרצה בשנת 1648, ת"ח, לפני 374 שנה בלבד, פסיק במונחים היסטוריים, ונמשכה גם בשנת ת"ט. מרד החמילניצקים כוון נגד שלטון האיחוד הפולני-ליטאי ונועד לסלק מאוקראינה את האצולה, את החוכרים היהודים ששירתו אותה ואת הכנסייה הקתולית הרומית. המלחמה גלשה גם מחוצה לאוקראינה - לממלכת פולין, לדוכסות ליטא ולנסיכויות הדנובה. בתולדות עם ישראל זכורים ימי הדמים הללו, בשל מעשי הטבח המפלצתיים שערכו הפורעים החמילניצקים באלפי יהודים תמימים, חפים מפשע, חסרי מגן.
בגזירות ת"ח-ת"ט שחוללו החמילניצקים האוקראינים נטבחו במיתות משונות ואכזריות, או מתו ברעב ובמגיפות, כ-50,000 יהודים, ורבים אחרים נמלטו, נמכרו לעבדות או המירו את דתם. קשה אפילו לדמיין אלו מיתות מעוררי פלצות הכינו החמילניצקים לקורבנותיהם.
עדות מצמררת לאימי הימים ההם מתועדת בספרו של ר' נתן נטע הנובר, 'יְוֵן מצולה': "והרבה ק"ק [קהילות קודש]... נהרגו על קדושת השם במיתות משונות ומרות. קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך, ועברו עליהם בקרונות וּדְרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה, ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים. ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול החי מן הבטן. ותלו הילדים בדדי אימותם, וקצת ילדים חתכו בשפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם. ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם"...
מצמרר להחריד. מצמית. אין מלים לתאר את עוצמת הרשע העמלקי, הרוע הקניבלי, הבלתי אנושי, שזרעו הקוזאקים של חמילניצקי בקהילות ישראל חסרות המיגון. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשוּ לְךָ חמילניצקי ומרעיו. לֹא תִּשְׁכָּח.
