"כמו תומכים רבים, אני מודאג מאוד"

כינון, חיזוק ושמירה על משטרים דמוקרטיים היו תמיד מטרות ערכיות ראשונות במעלה במדיניות החוץ האמריקנית. ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד הצדיקו תמיד את התמיכה המשמעותית בישראל בין השאר בכך שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ממשל ביידן, בעקבות הביקורת בארץ, רואה ברפורמה פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית.

כדי להסיר ספק, ב-30 בינואר, במסיבת עיתונאים משותפת, הסביר בלינקן לנתניהו איך ארה"ב מגדירה דמוקרטיה: "בניית קונצנזוס להצעות חדשות היא הדרך הטובה ביותר לוודא שהן מאומצות ומחזיקות מעמד. מה שהופך את השותפות שלנו לחזקה כל כך, הם האינטרסים המשותפים והערכים המשותפים – ובייחוד תמיכה במוסדות וערכים דמוקרטיים, שמירה על זכויות אדם, שמירה על זכויות מיעוטים, שמירה על שלטון החוק, חופש העיתונות וחברה אזרחית חזקה. ראינו לאחרונה עד כמה החברה האזרחית בישראל תוססת". בעיני ארה"ב, הרפורמה לא עמדה בקני המידה האלה.

אחרי כמעט שבועיים שבהם לא עמד נתניהו בהבטחותיו ונראה היה שהוא נגרר אחרי הגורמים הקיצוניים יותר בממשלתו, השרים איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ, החליט ביידן להביע עמדה ברורה יותר כלפי המהות והתהליך של החקיקה. הוא בחר לעשות זאת באמצעות תשובה שנתן ב-12 בפברואר לתום פרידמן, הפרשן הנודע של ניו-יורק טיימס:

"הגאונות של הדמוקרטיה האמריקנית והישראלית היא שהן בנויות על מוסדות איתנים, איזונים ובלמים ומערכת משפט עצמאית. גיבוש הסכמה רחבה לשינויים מהותיים הוא חשוב ביותר כדי לוודא שאנשים יקבלו אותם ושהם נשארים בני קיימא". ביידן מתח ביקורת הן על הפרת האיזונים המתוכננת בין הרשויות והן על הדרך של חקיקה חפוזה ללא הסכמה רחבה בין כל חלקי העם. חקיקה כזאת, הוא אמר, לא תחזיק מעמד, כי ממשלה אחרת תוכל לבטל אותה כלאחר יד בדיוק כפי שעושה הממשלה הנוכחית.

לאחר שהנשיא יצחק הרצוג פרסם מתווה פשרה לפתרון המחלוקת, ראתה בו ארה"ב דרך הולמת להשגת הסכמה רחבה לרפורמה ובירכה עליו. המתווה דרש להקפיא מיידית את תהליכי החקיקה המשפטיים וניהול מו"מ בין הקואליציה לאופוזיציה.

"הגאונות של הדמוקרטיה שלנו – ולמען האמת הדמוקרטיה של ישראל – היא שהם בנויים על מוסדות חזקים, שהם כוללים בלמים ואיזונים שמטפחים מערכת משפט עצמאית", אמר ב-16 במארס דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי. "אנו תומכים במאמץ המתמשך של הנשיא הרצוג לחפש פתרון העולה בקנה אחד עם אותם עקרונות דמוקרטיים". קירבי חזר כמעט מילה במילה על אמירות ביידן, שנדהם מהמהירות שבה דחתה הקואליציה את המתווה.

ב-19 במרס שוחח ביידן עם נתניהו בטלפון וחזר על דאגותיו ועל המסרים שהוא ועוזריו העבירו לנתניהו בפברואר. הוא חזר שוב על מדיניות ארה"ב: "ערכים דמוקרטיים היו תמיד וחייבים להיות הבסיס ליחסי ארה"ב-ישראל. איזונים ובלמים אותנטיים מחזקים חברות דמוקרטיות, ושינויים משמעותיים צריכים להתבסס על תמיכה ציבורית רחבה". נתניהו דחה את עמדת ביידן והגביר את התסכול בבית הלבן. לאורך כל הדרך לא הביעה ארה"ב ביקורת על הרפורמה עצמה, אלא על הדרך שבה היא נוהלה בכנסת ושהובילה למחאות ולהפגנות בהיקף חסר תקדים.

ב-28 במרס, לאחר הפגנות סוערות על פיטוריו של שר הביטחון, יואב גלנט, והחלטת נתניהו להקפיא את החקיקה, הגיב ביידן: "כמו תומכים אדוקים רבים של ישראל – אני מודאג מאוד. היא אינה יכולה להמשיך בדרך הזו, אני מקווה שנתניהו יגיע לפשרה הוגנת. די הבהרתי את זה". הוא הוסיף בהחלטיות, כי אינו מתכוון להזמין את נתניהו לבית הלבן בתקופה הקרובה.

התגובות לאמירה הזו בארץ היו קשות, ובחלקן מוזרות וחסרות אחריות. שר התרבות, מיקי זוהר, כתב בטוויטר: "עצוב שגם הנשיא ביידן נפל קורבן לפייק ניוז שהופץ בישראל נגד הרפורמה המשפטית המוצדקת שלנו". לאחר מכן מחק את הציוץ, וכתב: "מתוך כבוד ליחסים החשובים שלנו עם בעלת הברית הכי גדולה שלנו, ארה"ב, מחקתי את הציוץ. הלב נשבר לראות כמה נזק נגרם לישראל מכל הפייק ניוז שהופץ בקשר לרפורמה המשפטית המוצדקת שלנו". זוהר כתב פעמיים שביידן אינו יודע ואינו מבין מה קורה בישראל, ושעמדותיו נקבעות על-ידי פייק ניוז. הוא היה צריך לדעת שארה"ב מבינה היטב מה שקורה בישראל, ואמירה כזו מתפרשת כזלזול והתנשאות מקוממים.

בן-גביר אמר כי "האמריקנים צריכים להבין שישראל היא מדינה עצמאית ולא עוד כוכב בדגל של ארה"ב. צריך שיהיה ברור בכל רחבי העולם שהעם כאן הלך לבחירות ויש לו את הרצונות שלו". עוד הטפה מהסוג של זוהר – ארה"ב אינה מבינה שישראל איננה אחת ממדינות ארה"ב. את זה עוד אומר אדם שעד היום נחשב לתומך בארגון של הרב מאיר כהנא, שתנועתו הוגדרה בארה"ב כארגון טרור ולכן הוצאה מחוץ לחוק.

ח"כ דן אילוז מהליכוד כתב מכתב מחאה מגוחך לחברי הקונגרס האמריקני, שבו הוא מנסה ללמד אותם מהי הפרדת רשויות ואיך צריך להיראות פיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת. ח"כ נסים ואטורי מהליכוד הצהיר ברוב חוכמתו: "אם נצטרך להגן על עצמנו נעשה את זה בלי ארה"ב". יש עוד כמה שרים וחברי כנסת בקואליציה שחושבים כמוהו. אלה הן הצהרות מיותרות שמתעלמות מהתלות הכמעט-מוחלטת של ישראל בארה"ב.

מנגד, שני ראשי האופוזיציה מתחו ביקורת על הממשלה. יאיר לפיד אמר כי "במשך עשרות שנים ישראל הייתה בעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב. הממשלה הקיצונית בתולדות המדינה קלקלה את זה בשלושה חודשים". בני גנץ הגיב: "הנשיא ביידן שיגר הלילה קריאת השכמה דחופה לממשלת ישראל. פגיעה ביחסים עם ארה״ב, ידידתנו הטובה ביותר ובעלת בריתנו החשובה ביותר, היא פיגוע אסטרטגי. ראש הממשלה חייב להנחות את צוותי המו"מ שלו בנוגע לחקיקה המשפטית, לפעול מהר כדי לתקן את המצב ולשמור על הדמוקרטיה הישראלית שבבסיס הערכים האלו. ולא פחות חשוב, עליו לנהוג באחריות מדינית וביטחונית – להודיע עוד הלילה שהשר גלנט יישאר בתפקידו, להפקיע את סמכויות הביטחון מהשר סמוטריץ' ולא לאפשר את ההשתוללות של השר בן-גביר".

כאשר מובילי החקיקה המשפטית התעלמו לחלוטין מהעמדות האמריקניות, החליט ממשל ביידן לנקוט עיצומים. סמוטריץ' תכנן להגיע ב-12 במרס לביקור בארה"ב לרגל ועידה של הבונדס. בדרך כלל, כששר ישראלי בכיר מגיע לוושינגטון, הוא נפגש עם עמיתו ולעיתים קרובות גם עם אנשי ממשל בכירים אחרים.

ממשל ביידן הודיע שאף אישיות בממשלו לא תיפגש עם סמוטריץ. המקבילה בכדורגל היא כרטיס אדום. סמוטריץ' הוא "אישיות בלתי רצויה". לאור זאת, הממשל רמז לסמוטריץ' שכדאי לו לבטל את ביקורו. הוא התעלם, והביקור שבמהלכו נשא נאום באנגלית רצוצה דווקא הדגים את עוצמת המשבר ביחסי ארה"ב-ישראל. כשהממשל מחרים שר אוצר של ישראל, הוא מעביר מסר שלילי למשקיעים, לבנקאים וליזמים, שגם כך מודאגים מאוד מהשלכות החקיקה על כלכלת ישראל.

סמוטריץ' הרוויח ביושר את הכרטיס האדום. האמירה שלו שצריך היה למחוק את העיירה חווארה, הטילה פצצת מצרר על יחסי ארה"ב-ישראל. הוא דיבר אל הבסיס הפוליטי שלו בלי להבין את ההשלכות המדיניות של אמירה כזו. דובר משרד החוץ האמריקני, נד פרייס, הגדיר אותה במילים חריפות שאינן נכללות במילון הדיפלומטי: "הצהרותיו על חווארה הן בלתי אחראיות, דוחות ומגעילות".

לא פלא ששגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, צוטט כאומר על סמוטריץ' בפורום סגור מילים עוד יותר קשות: "אני ממש כועס עליו. הוא טיפש. יש לו טיסה לוושינגטון עם דני נווה, ואם הייתי יכול הייתי זורק אותו מהמטוס." 120 מנהיגים יהודים, כולל ראשים לשעבר של השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, איפאק, והליגה נגד השמצה, קראו לביידן שלא לאפשר פגישות עם סמוטריץ. אלה כבר היו סדקים חמורים ביסודות התמיכה של ארה"ב בישראל.

כל ראש ממשלה ישראלי מגיע לוושינגטון זמן קצר אחרי הקמת הממשלה. לביקור כזה יש משמעות סמלית ומעשית. הוא מדגים את היחסים הקרובים והמיוחדים שיש לישראל עם ארה"ב. אלה באים לידי ביטוי בהצהרות המשותפות לתקשורת. הביקור גם מאפשר דיון ותיאום בסוגיות חשובות, בעיקר מודיעיניות וביטחוניות.

נתניהו היה אמור לצאת לוושינגטון בסוף פברואר. בניגוד לציפיותיו, הוא לא קיבל הזמנה. יתר על כן: ביידן עצמו ודובריו הודיעו שאין שום כוונה להזמין אותו. הכרטיס האדום לסמוטריץ' היה גם כרטיס צהוב לנתניהו. ההתעלמות מנתניהו היא תגובה להתעלמות של ממשלתו מהמסרים והאזהרות ששיגרו לעברו ביידן ואנשיו. דחיית ביקורו הייתה מסר של ביקורת ואי שביעות רצון של הממשל מההתנהלות שלו.

זהו מסר שגורם נזק רב. מדינות רבות, בעיקר בעולם הערבי, מקיימות יחסים עם ישראל כדי לשפר את מעמדן בוושינגטון. לפיכך, אין להתפלא על הנחיית נתניהו לשריו להימנע מביקורים בוושינגטון עד שהוא יקבל הזמנה רשמית לביקור בבית הלבן. העדר ביקורים ושיחות עם הממשל האמריקני ברמה של ראש ממשלה ושרים גרם לנזקים כבדים למעמדה של ישראל אצל בת הברית החשובה ביותר.

כאשר ניידס הציע להאט את החקיקה ולבסס אותה על הסכמה רחבה, אמר שר התפוצות, עמיחי שיקלי: "Mind your own business". כלומר, התעסקו בעניינים שלכם. קשה להאמין ששיקלי לא הבין את מה שאמר. גם סמוטריץ' הגיב להמלצת השגריר: "אנחנו מעריכים את הברית עם ארה"ב. הקפדנו שלא להתערב בענייניהם, לכן אני מצפה שהם לא יתערבו בעניינים הפנימיים שלנו, כמו חלוקת סמכויות בין שר הביטחון לביני. אני יכול להרגיע את השגריר שחלק עיקרי מהתוכנית שאבנו מהמשפט האמריקני".

כדאי להתעכב על האמירות האלה. קודם כל, השגריר אינו מדבר על דעת עצמו. הוא מיייצג את נשיא ארה"ב ואת המדיניות האמריקנית. הביקורת של שיקלי ושל סמוטריץ' הייתה לפיכך על הנשיא – ולא על השגריר. שנית, החלק הראשון במשפט של סמוטריץ' הוא שקרי, והחלק השני, במקרה הטוב, הוא הטעיה מניפולטיבית. נתניהו התערב באורח חסר תקדים לצד מועמדים רפובליקנים במערכות הבחירות לנשיאות: ב-2012 לטובת מיט רומני, וב-2016 ו-2020 לטובת דונלד טראמפ.

ההטעיה נוגעת למשפט האמריקני. בניגוד לדברי סמוטריץ, רוב מוחלט של הרפורמה אינו קיים כלל במשפט האמריקני ולכן לא היה ניתן לקחת ממנו את "החלק העיקרי ברפורמה". הוא התכוון לכך שבארה"ב פוליטיקאים ממנים שופטים. זוהי עובדה נכונה, אבל כפי שיובהר בהמשך, זהו רק מרכיב אחד במערכת איזונים ובלמים נוקשה, ויש הבדלים משמעותיים בין הפרדת הרשויות המוחלטת בארה"ב לבין תוכנית הממשלה לשלוט בכל הרשויות בארץ. סמוטריץ' אימץ מרכיב אחד מהמערכת, והתעלם מכל המרכיבים החשובים האחרים.