|
חלק מהדיירים בבניין כבר התפנו [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שלוש חברות יזמיות של פרויקט פינוי-בינוי בשכונת נוה שרת בתל אביב פנו לעזרת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות סירובה של דיירת בפרויקט לחתום על המסמכים הנדרשים לקבלת ליווי בנקאי לפרויקט, מתוך מניע סחטני, כטענת היזמיות.
במסגרת הפרויקט ייהרסו 154 דירות קיימות בעשרה בניינים קיימים מטים ליפול וייבנו תחתן 447 דירות חדשות בשישה בניינים חדשים ויוקרתיים. עוד נאמר בפנייה לבית המשפט, כי פרויקט הפינוי-בינוי מצוי בשלב מימוש מתקדם ביותר וכי בעלי הזכויות בכלל 154 הדירות הקיימות חתמו על הסכמי פינוי-בינוי עם התובעות, הבקשה להיתר בנייה אושרה, ונחתם הסכם ליווי בנקאי עם מזרחי-טפחות במסגרתו יעניק הבנק אשראי של למעלה ממיליארד ורבע ש"ח בקשר עם בניית הפרויקט.
בנוסף, הוקצו ונבחרו דירות התמורה לבעלי הזכויות בדירות הקיימות המגיעות להם על-פי הסכמי הפינוי-בינוי, התובעות מכרו דירות חדשות לצדדים שלישיים האמורות להיבנות בפרויקט, נשלחו הודעות פינוי לכלל הדיירים לפינוי דירותיהם, ואף קיימים דיירים אשר כבר פינו את דירותיהם.
אולם טוענות התובעות - החברות: אלקטרה השקעות, אס.גי.אס חברה לבנין ודירקט קפיטל - כי הנתבעת מלכה סלם, בניגוד להתחייבויות חוזיות, נמנעת מלחתום על המסמכים אשר החתימה עליהם נדרשת על-ידי הבנק המלווה לצורך העמדת הליווי הבנקאי לפרויקט, ובאי-חתימתה על המסמכים היא מסכלת את מימוש הסכם הליווי הבנקאי ועלולה לסכל כליל את מימושו של הפרויקט כולו.
לדברי התובעות, מטרת תביעתן לאכוף על הנתבעת התחייבויות חוזיות שנטלה על עצמה ולחייבה לחתום על המסמכים הדרושים לשם מימושו של הפרויקט, כאשר אי-מתן הסעד המבוקש יגרום לתובעות נזקים בהיקף מאות מיליוני שקלים.
בתביעה נאמר כי הנתבעת, אשר נמנתה על אותם בעלי זכויות שסייעו באופן ממשי בעבר במימושו של הפרויקט, לא השלימה עם תוצאות ההגרלה של בחירת הדירות בעבור בעלי הזכויות ב-154 דירות הפרויקט. זאת בטענה כי הובטחה לה דירה בקומה גבוהה יותר, 22 במקום הקומה ה-15 שהגרילה, ואף לא הסכימה לפשרה בדמות פיצוי בשווי הפער הכלכלי בין הקומות, והיא עומדת על כך שרק בית המשפט יקבע את גובה הפיצוי המגיע לה לשיטתה.
לחלופין, טוענות התובעות כי הנתבעת מבקשת כי יבוצע תכנון מחדש של הבניין בכללותו, כך שיכלול את הדירה התיאורטית שאינה קיימת בתכנון המקורי של בניין בגובה 17 קומות בלבד. התובעות סבורות כי התעקשותה של הנתבעת להעמיד את הפיצוי הכספי השנוי במחלוקת כתנאי מוקדם בלעדיו לחתימתה על המסמכים, חרף העובדה כי הסכימו לפצותה לפנים משורת הדין ועל-מנת להימנע מנקיטה בהליכים משפטיים, משמעה כי אין מנוס אלא לתאר את התנהלותה כמקרה של סחטנות לשמה ולעמוד על זכותן של התובעות לטעון כי אין כלל פיצוי המגיע לנתבעת מתוקף הסכם הפינוי-בינוי עליו חתומים הצדדים.
בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לחתום על המסמכים הנדרשים ולפנות את דירתה עד ליום 21 באוקטובר כיתר דיירי הפרויקט המפנים את דירותיהם בימים אלה על-מנת שניתן יהיה לממש את הפרויקט ולא לשוב לבית המשפט בהליכים משפטיים נוספים כתוצאה מהמשך סחטנותה של הנתבעת.
במקביל הגישו התובעות לבית המשפט בקשה לפיצול סעדים על-מנת להגיש כנגד הנתבעת תביעת פיצויים בגין נזקיהם כתוצאה מהתנהלותה, נזקים שטרם התגבשו במלואם.
טרם הוגש כתב הגנה.