לשכת עורכי הדין תומכת במינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה ומבקשת מבית המשפט העליון (יום ב', 11.1.16) לאפשר לה להביע בפניו עמדה זו.

הלשכה יוצאת בחריפות נגד עתירותיהן של אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, המבקשות מבג"ץ לבטל את מינויו של מנדלבליט, ומבקשת להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט". הלשכה מציינת את מעמדה הציבורי והחוקי ואת המומחיות שלה בנושאים שעל הפרק, כנימוקים שלשיטתה מצדיקים את ההיענות לבקשתה.

"אמירות בדבר 'עבר פלילי' של אדם, ואמירות המייחסות לממשלה מינוי ב'מחטף', ללא מיצוי הליכים המתחייב מהנחיות נציב שירות המדינה, הן אמירות קשות, חריפות, ששובר חייב להימצא בצידן. הן אינן יכולות להיזרק כך סתם לחלל האוויר, משל אדם מסיח לפי תומו", אומרת הלשכה. עתירות לבג"ץ אינן כותרות בעיתון או סיפורת, היא ממשיכה, ועליהן להציב תשתית עובדתית ומשפטית מלאה ומדויקת. לדעת הלשכה, שתי העתירות אינן עומדות בקני המידה הראויים.

על טענתה של אומ"ץ, כאילו למנדלבליט יש "עבר פלילי" בשל חלקו בפרשת הרפז, אומרת הלשכה שמדובר ב"דמיון קולח ותו לא": מנדלבליט נחקר והתיק נגדו נסגר - ובוודאי שאין כאן שום "עבר פלילי". אומ"ץ ידעה זאת והשחירה לשווא את שמו של מנדלבליט, מאשימה הלשכה.

ואילו על טענתה של התנועה לאיכות השלטון, כאילו המינוי בוצע במחטף, אומרת הלשכה: הטענה היא שהיה על הממשלה להמתין להחלטת נציב שירות המדינה בהשגתה על המינוי - אך התנועה יודעת היטב שהיועץ המשפטי אינו כפוף לנציב. בשתי העתירות יש "תשתית עובדתית ולעיתים משפטית שבמקרה הטוב ניתן לומר עליה שהיא איננה מדויקת, ולמצער חסרה", מוסיפה הלשכה.

הלשכה סבורה, שאין חובת צינון במעבר מתפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי,שהחשש לניגוד עניינים הוא לכל היותר תיאורטי ושולי, ושלא נפל כל פגם בהחלטתה של השרה איילת שקד להסתפק במועמד אחד של ועדת האיתור. לדעת הלשכה, על בג"ץ לדבוק בדרכו מימים ימימה ולא לפסול את המינוי, שכן הוא אינו לוקה בחוסר סבירות קיצוני ומשום שבג"ץ אינו יושב במקום ועדת האיתור.

בקשת הלשכה הוגשה באמצעות עוה"ד צפריר נגבי, אריק קופמן וטלי מיכלין. הלשכה מדווחת, כי מנדלבליט הסכים לצירופה לדיון, אומ"ץ מתנגדת, התנועה הותירה את העניין להכרעת בית המשפט והמדינה טרם הגיבה.