|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נדחתה עתירה להגבלת עבודת עורכי דין מחו"ל
|
העתירה הוגשה על-ידי לשכת עורכי הדין כדי לעצור את מה שמכנה הלשכה: "השגת גבול המקצוע" ● בעתירה ביקשה הלשכה כנגד הצעת חוק מטעם הממשלה שנועדה לאפשר לעורכי-דין זרים לעסוק במקצוע בארץ
|
|
גיא-רון. ביקש לשמור על הגילדה [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דחה עתירה שהגישה לשכת עורכי הדין, בראשה עומד עו"ד יורי גיא-רון, שבה היא ביקשה לאסור על הממשלה להכליל בחוק ההסדרים סעיף שיתיר לעורכי דין מחו"ל לפתוח בישראל שותפויות עם עורכי דין ישראלים.
לצורך הגשמת מדיניות הממשלה לפתיחת המשק הישראלי לזירה הבינלאומית, החליטה הממשלה לחוקק תיקון בחוק ההסדרים שאם יתקבל, יאפשר לעורכי-דין מחו"ל לעסוק בארץ בתחומים משפטיים מצומצמים (דין זר ומשפט בינ"ל) ולקיים שותפות עם עורכי דין מקומיים - מה שיקל על חברות זרות שפועלות בארץ, שעד כה נאלצו להיפרד במסגרת פעילותן כאן מעורכי דינם הקבועים. הצעת החוק אושרה על-ידי הממשלה, והיא אמורה לעבור לקריאה ראשונה בכנסת בשבוע הבא.
|
|
לשכת עורכי הדין עתרה לבג"צ בבקשה לבטל את החלטת הממשלה להביא את הצעת תיקון החוק להצבעה במסגרת ההצבעה על חוק ההסדרים בשבוע הבא. לא תחת התואנה, חלילה, שזהו עוד כרסום (מינורי ככל שיהא) בפרנסת הגילדה, אלא בנימוק של פגיעה בסדרי השלטון התקינים, נושא שמאוד מכאיב ללשכה ולשועיה, כאשר הם עלולים להיות הנפגעים.
|
|
לטענת הלשכה, תיקון חוק - הקשור לענף עריכת הדין - במסגרת הצבעה כוללת על חוק ההסדרים, גורם לחקיקה רשלנית ולא רצינית, מה שעלול להוביל להשלכות שליליות חמורות. עוד טוענת הלשכה שככלל, הנוהג של קביעת חקיקות רבות בבת אחת, כנהוג בחוק ההסדרים, מוביל לרמיסת ההליך החקיקתי התקין. מאידך, המדינה מצביעה על תקדימי בית המשפט העליון, על-פיהם, אור לעיקרון הפרדת הרשויות, אל לו לבג"צ להתערב בהליכי חקיקה של הכנסת בעודם בעיצומם.
|
|
בג"צ בהרכב הנשיאה דורית ביניש, והשופטים אליעזר ריבלין ואשר גרוניס דחה את העתירה על-הסף. מכיוון שעדיין לא הוחק התיקון, כותבת הנשיאה בהנמקת פסק הדין, הרי שאין ההליך סופי, ועל כן יש להחיל את הכלל שבג"צ אינו מתערב בהליך שלא הגיע לידי מיצוי. עוד כותבת הנשיאה שגם לו היה ההליך סופי - גם לו הוחק כבר החוק - נראה שלא היה לו מקום לבג"צ להתערב שכן אין בהליך זה חריגה קיצונית ופגיעה חוקתית כטענת הלשכה. כ"טיפ" המליצה הנשיאה ללשכה שאם ברצונה לפעול לעניין ביטול התיקון, שתעשה זאת באמצעות כלים פוליטיים.
|
|
בג"צ 4302/09 לשכת עורכי הדין נ' ממשלת ישראל שר המשפטים ושר האוצר; באי-כח הצדדים: מטעם העותרת עו"ד רנאטו יאראק, עו"ד שירה לוריא חי-עם; מטעם המשיבה: עו"ד חני אופק.
|
|
| תאריך:
|
10/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
10/06/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
|
נדחתה עתירה להגבלת עבודת עורכי דין מחו"ל
|
|
"כבר נקבע ככלל, כי האחריות להעמדת הלקוח על גובה שכר הטרחה של עורך הדין מוטלת על עורך הדין. חובת האמון אותה חב עורך הדין כלפי לקוחו מכילה חובת גילוי". כך קבעה השופטת נילי מימון (יום ה', 12.05.09) בתביעה שהגיש מנהל עיזבון נגד בנו של המנוח, לתשלום שכר טירחה אשר נפסק כי הוא מופרז.
|
|
|
|
|
סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית אשר מחייב מעביד אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים לתלות במקום בולט את התקנון למניעת הטרדה מינית, מתכוון גם למעבידים אשר עובדיהם מפוזרים, פיזית, במקומות עבודה שונים. כך קבע (יום א', 26.4.09) שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי. חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ, אשר מפעילה את רשת המסעדות 'קורוס' ברחוב ירמיהו 43 בירושלים, הועמדה לדין בגין אי תליית התקנון למניעת הטרדה מינית במקום בולט.
|
|
|
|
|
במקרה הנדון לא מתקיימות הנסיבות למשפט חוזר, אשר מתקיים אך ורק כאשר הודאותו של נאשם לא ניתנה מרצון חופשי, או כאשר ישנו חשש ממשי לעיוות דין. לא הוכח כי במקרה הנדון ייצוגו של המערער היה כושל, או שלא הבין את משמעות הסדר הטיעון. כך קבע (יום ב', 20.4.09), שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, בבקשה למשפט חוזר, שהגיש מוסא בדארנה אשר טען כי הודה בעבירה שלא ביצע (אחזקת מנוע רכב גנוב), רק משום שעורך דינו היה לא מנוסה בפליליים, וכי לא הבין את משמעות הסדר הטיעון.
|
|
|
|
|
הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי. לצורך כך ניתן לעיתים לכופף את כללי הפרוצדורה, וזאת למען ערך בירור האמת. כך קבעו (יום ב', 30.3.09) שלושה שופטי בית הדין הצבאי לערעורים: אל"ם יאיר כץ, אל"ם יצחק מינא, וסא"ל יורם חניאל, בערעורו של תושב השטחים אשר נאשם בסדרה של עבירות כנגד בטחון המדינה והודה בכולן, למעט בעבירת הרצח של יאיר נבצאל ז"ל ובעבירת ניסיון הרצח של אמו, עדינה נבצאל.
|
|
|
|
|
את הכלל ולפיו עורך דין אינו יכול להעיד עבור צד לדיון אותו הוא גם מייצג יש להרחיב גם לעורך דין העובד במשרדו, וזאת בשל זהות האינטרסים בין עורך הדין לבין עובד משרדו שהוא עורך דין. כך קבע (יום א', 19.4.09) שופט בית משפט השלום בתל אביב, יונה אטדגי, בהליך ביניים בתובענה שהוגשה בין צדדים בעניין מסחרי. בעוד התובענה מתנהלת, קיימו שני הצדדים משא-ומתן באמצעות באי-כוחם. בא-כוח של אחד הצדדים הגיש תצהירי עדות ראשית בהליך המשפטי, תוך שהוא ממנה עורך דין העובד במשרדו לייצג את אותו צד שהוא מעיד בעבורו, בכדי להימנע באופן קוסמטי מעבירה על איסור ניגוד העניינים.
|
|
|
|
|
