|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כביש 531 יוצא לדרך: נשללה אופציית המנהרה
|
בג"צ: מנהרה אינה אפשרית ● ניטור התנועה ימנע זיהום אוויר ● זכותם של בעלי הקרקעות באזור נסוגה מפני חשיבותו של הפרויקט הלאומי ● שיקול דעתו של בג"צ בנושא - מצומצם
|
|
שדות תותים לנצח בגבול רעננה-כפ"ס? לא! שדות בטון! [צילום: AP]
|
|
|
|
|
נדחתה חלופת המנהור לכביש 531
|
|
מערכת מגזין המושבות
|
|
הוועדה לתשתיות לאומיות דחתה היום את אפשרות מנהור כביש מס’ 531 ומסילת השרון, שהוצעה על-ידי תושבי הסביבה וארגוני הירוקים מחשש לזיהום אוויר כבד * ההצעה נדחתה בשל אי אפשרות ליישומה באזור מחלף רעננה דרום ובשל עלותה היקרה במיליארד שקל מההצעה שאושרה בכנסת
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
חלופת המינהור היא יקרה, בלתי אפשרית ליישום, ובכל מקרה תוביל להפקעת שיעור קרקעות זהה לזה שממילא יופקע עם סלילת כביש 531. כך קבע (יום ד', 17.6.09) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, בעתירה אשר הגישו תושבי השרון, ביחד עם 'אדם טבע ודין' ועם עיריות רעננה והרצליה, נגד הקמתו המתוכננת של כביש 531.
השופט ריבלין, אשר דחה את העתירה, הזכיר את מושכלות יסוד בדיני התכנון והבנייה ולפיהן בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לא ייכנס לנעלי הרשות, ולא יהא "מתכנן על". חששותיהם של העותרים בדבר זיהום אוויר הורגעו בפסק הדין אשר שיבח את הטכנולוגיות החדשות אשר ינטרו את התנועה וישמרו על רמת זיהום האוויר מפני חריגות מן התקן המותר.
|
|
תשתית לאומית מספר 15 הינה פרויקט תחבורה מערכתי במרכז הארץ, הכולל הנחת מסילת ברזל וסלילת כביש 531. חרף עתירות שהוגשו, המינהל לא מצא חלופה. בשלהי שנת 2006 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (הות"ל) את התוכנית, וזאת במטרה למזער את עומס הכבישים בשרון.
|
|
תושבים מן השרון, עיריות הרצליה ורעננה ועמותת אדם טבע ודין עתרו נגד אישור התוכנית, בטענה כי היה צריך לקיים בדיקה מקיפה של חלופת המינהור – אשר מצמצמת את ההשפעות הסביבתיות השליליות ואת הצורך בהפקעת קרקעות. הות"ל גרסה כי חלופה זו מייקרת את עלות הפרויקט בכמיליון שקל.
|
|
- ביקורת שיפוטית על רשויות התכנון תינקט במשורה. גישה מצמצמת זו יש לה טעם והגיון. תחום התכנון והבנייה מעורר תכופות שאלות מקצועיות מובהקות שהמקום הראוי לבררן הוא לפני הגופים המוסמכים. הליכי התכנון כוללים מנגנונים מובנים של השגה המאפשרים גם למתנגדים להשמיע את קולם. פתיחת פתח רחב מדי לביקורת שיפוטית עלולה לעכב ואף לטרפד דה-פקטו את היכולת לקדם פרויקטים חשובים, ללא הצדקה.
- חשיבות פרויקט כביש 531 - הפרויקט נשוא ענייננו הוא פרויקט לאומי שהגורמים המוסמכים מייחסים לו חשיבות רבה. ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים הכריזו כי פרויקט זה הוא בעל חשיבות לאומית. בתגובת המדינה נאמר בין השאר כי "קידום הפרויקט והוצאתו אל הפועל אמור להביא לחסכון משמעותי בשעות נסיעה ברכבים ולתועלת עצומה למשק הלאומי. קידום הפרויקט יביא גם ליתרון סביבתי שכן הוא יוציא את התנועה מתוך הערים ויזרים אותה אל כביש משוקע ומטופל בשולי הערים".
- חלופת המינהור- אפשרות זו נמצאה בלתי ישימה כלל, מה גם שלו קוימה, לא הייתה מקטינה את היקף ההפקעות ועלותה הייתה ניכרת.
- השפעות סביבתיות - שיפורים טכנולוגים וניטור התנועה יאפשרו הימנעות מחריגה מתקני זיהום האוויר ומרעשים.
- שיקול דעתה של הות"ל נמצא ראוי, ולא נמצאה עילה להתערבות בו. לרשויות התכנון סמכות להכריע בין השקפות תכנוניות שונות ובין אידיאולוגיות חברתיות שונות. בנסיבות העניין גם אין מקום לבירור פרטני של כל טענה וטענה שהעלו העותרים כמו היה בית משפט זה – "רשות תכנון על". בכך כמובן אין כדי לגרוע מאומה מן האחריות והחובה שנושאים בהן הגורמים המוסמכים בכל הנוגע לשמירה על איכות האוויר ולקיום ההוראות הקבועות בדין בתחום זה.
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- בפני השופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוק'ציה, יורם דנצינגר
|
|
|
בג"צ 1880/07 איטה אתרוג ו-84 אחרים נ' ממשלת ישראל
|
|
| תאריך:
|
19/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
19/06/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
כביש 531 יוצא לדרך: נשללה אופציית המנהרה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לוי
|
19/06/09 17:57
|
|
|
"התנהלות מנהל מקרקעי ישראל, אשר המשיך לקיים משא-ומתן עם המערער אשר פלש שלא כדין למקרקעי המנהל, וזאת לאחר מתן פסק הדין אשר מחייב את הפולש להתפנות, תמוהה". כך קבע (יום ג', 16.6.09) שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, בערעור שהגיש פולש למקרקעין לבית המשפט העליון, ובו הוא מבקש ממנהל מקרקעי ישראל לקיים עימו משא-ומתן על חכירת קרקע, וזאת על אף שניתן נגדו צו פינוי.
|
|
|
|
|
הגם שסעיפים 62 - 61 לחוק המעצרים קובעים כי בתום תשעת חודשי מאסר ובלא הכרעה של בית המשפט העליון, ישוחרר עצור ממעצרו, כאשר עסקינן בהסגרה, חל חוק ההסגרה אשר קובע כי ניתן לעצור אדם בלא מגבלת זמן - לצורך הסגרתו למדינה אחרת. התכלית - מניעת משבר ביחסים עם המדינה מבקשת ההסגרה. כך קבע (יום ג', 24.03.09) שופט בית המשפט המחוזי, יורם נועם, בבקשה שהגיש עצור הכלוא בישראל למעלה מתשעה חודשים בלא הכרעה של בית המשפט העליון בעניינו, לשחרורו.
|
|
|
|
|
"כפי שכללי הצדק הטבעי מנחים את הרשות לשמוע את עמדתו של הנפגע מהחלטותיה, כך מציאות החיים ומורכבות המוסדות הציבוריים אינם מאפשרים, מבחינה מעשית, מתן זכות שימוע גורפת ומלאה לכל גוף הרואה עצמו ניפגע מהחלטה מינהלית ומבקש להשמיע טענותיו בעניין שכן אין לדבר סוף. מצב משפטי שכזה יצור מערכת חובות בלתי מוגבלת שהרשות עלולה שלא לעמוד בה, והוא עשוי אף לפגוע בגמישות החיונית לרשות בהפעלת סמכויותיה וביכולת תפקודה... ". דברים אלו נאמרו בידי שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל (יום ד', 17.06.09) בעתירה אשר הגישו חברות התקשורת ברק - נטוויז'ן וקווי זהב כנגד משרד התקשורת, לדחייה בכמה שנים טובות, של ההחלטה 'ליטול מהן קידומת אחת'.
|
|
|
|
|
תכלית מרשם השיעבודים הינו אפשרות ההסתמכות של צדדים שלישיים אשר נובעת מפומביות המרשם. אי לכך, ההלכה ולפיה, כל עוד לא נרשם השיעבוד הצף לפי סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוא אינו מחייב, סבירה, שכן היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של שיעבודים צפים. את הדברים האלו אמרה (יום ב', 15.06.09) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה לדיון נוסף שהגיש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אשר הטיל את השיעבוד הצף אשר נסוג מפני שיעבוד קבוע מאוחר יותר, אך ורק משום שלא נרשם.
|
|
|
|
|
"יש לקבל את טענת המשטרה שלא ניתן להבהיר במבט צופה פני עתיד כיצד יוגן האסיר עת שחרורו, בעוד ארבע שנים, ושיש להסתפק בהצהרת הכוונות של המשטרה להגן על האסיר בעתיד". דברים אלו נאמרו ע"י השופטת איילה פרוקצ'יה (יום ב', 15.06.09) בעתירה שהגיש אסיר המרצה עונש מאסר, בדרישה שתוצג לו תוכנית מפורטת להגנתו לאחר שחרורו הצפוי מן הכלא, בעוד כשלוש שנים. האסיר, אשר שיתף פעולה עם המשטרה וסייע לה רבות ללכוד פושעים, נרדף בשל כך ע"י אנשי העולם התחתון. בעתירתו הוא מבקש, בנוסף להקדמת שחרורו, גם את הבטחת בטחונו לאחר שחרורו. השופטת פרוקצ'יה, בהצמדה ל'כללי הטקס' של בג"צ קובעת כי: "ככלל, טוענת השופטת, כל עוד האסיר כלוא, אין מקום לדון באבטחתו לאחר שחרורו, שכן זהו דיון מוקדם, שעדיין לא בא עיתו - דיון שעל-פי כללי הבג"צ יש לדחות על הסף", וזאת תוך התעלמות מנסיבותיו המיוחדות של המקרה.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
