אחד הדברים החיוביים שעשה אולמרט היה מינוי
דניאל פרידמן כשר המשפטים. חבורת בג"צ המתנשאת מצאה מולה יריב בעל שיעור קומה, חסין מפני חיסול משפטי - השיטה המסורתית המאפיוזית של "כנופיית שלטון החוק". כזכור, אחד הקורבנות הבולטים לחיסול כזה היה
יעקב נאמן שזכה לתפירה גסה של תיק ברגע שהתיישב על כורסת שר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה.
"אין לי ספק כי בישלו לריבלין תיק כדי שלא ייכנס למשרד המשפטים... ברור שזה נעשה במשטרה ובפרקליטות... תפירת תיק היא החלטה על ניהול חקירה משטרתית ללא שום יסוד, רק כדי למנוע מאדם להתמנות לתפקיד מסוים... תופעה זו היא אחד הדברים החמורים ביותר שקרו במדינת ישראל... אפילו במדינות טוטליטריות קשה היה לעשות דבר כזה... מערכת אכיפת החוק שלנו רקובה לגמרי". דברי יעקב נאמן בראיון ל"מקור ראשון", 4.3.07.
חלפו שנתיים ושר המשפטים הוא יעקב נאמן, וכמו בתחומים נוספים, בממשלה הזו השתנו דברים - לרעה. המומנטום של הוקעת הדיקטטורה של בג"צ נבלם, הניסיון החשוב של פרידמן לצמצם את ההתערבות המגלומנית וההרסנית של "השופטים העליונים" בסוגיות של חוץ וביטחון, נמוג, ו
דורית ביניש שנראתה כה קטנה וקטנונית ליד פרידמן - חוזרת ומתנפחת לממדיה הקודמים.
הדבר מתאפשר כי נאמן הפך לפודל. האיש בעל החשבון האישי והלאומי הארוך עם "המערכת הרקובה לגמרי", איבד את רצון הלחימה, והחבורה חוגגת. ההתנכלויות המשפטיות לימין פורחות. כל עתירה לבג"צ נגד ההתיישבות זוכה לשיתוף פעולה מצד המדינה. חרשה, גבעת היובל בעלי, נתיב האבות בגוש עציון, "זכו" לעתירות חיסול, ותשובת המדינה "הנשלטת" על-ידי נתניהו ונאמן היא הסכמה עם טענת העותרים כי האתרים הללו "אינם חוקיים". שכניו ומשפחתו של רועי קליין הי"ד עלולים להפוך לפליטים כי הממשלה אינה מורה לפרקליטות להפסיק לשתף פעולה עם השמאל ולהתחיל לטעון כי האתרים הללו בהליכי רישוי. ברחלים ובאל-מתן שליד מעלה שומרון הוגשו עתירות ציניות הטוענות כי הבנייה "מסתירה את הנוף" לערביי הסביבה. כל תירוץ אינפנטילי זוכה בבג"צ, כי מי שאמור להגן מצטרף אל העותרים.
"צוות אכיפת החוק באיו"ש" - מנגנון הטרור המשפטי בראשות שי ניצן, שבוטל על-ידי היועץ המשפטי רובינשטיין בקדנציה הראשונה של נתניהו, ממשיך לפעול בניגוד לחוק וממרר את חיי מתיישבי יו"ש בעזרת "הנהלים המיוחדים". חלק מהאנשים שהפעילו את החיסולים המשפטיים נגד נאמן, ריבלין, רפול ועוד, עדיין מככבים במערכת הציבורית.
יעקב נאמן הגה מסלול משפטי הקרוי על שמו, "מתווה נאמן", להשבת הרכוש היהודי בחברון שנגזל בתרפ"ט. המתווה התקבל למעשה אפילו על-ידי השמאלנים הרדיקליים מהדרג המשפטי, אך אינו מיושם ללא הוראה מהדרג המדיני, כלומר מ...יעקב נאמן. בהזדמנויות רבות התגונן מזוז נגד טענות על מדיניות משפטית שמאלנית והבטיח כי יישם מדיניות שונה אם תינתן מהדרג המדיני. היעדרן של הוראות כאלו מסבירה גם את המשך תופעת הטבע המופלאה שבה הדוברמנים של המשטרה והפרקליטות הופכים לחתלתולים מול האלימות האנרכיסטית.
שר המשפטים, במקום לעשות סדר, משותק. כראש הוועדה למינוי שופטים מקדם נאמן באופן תמוה עסקה שבמסגרתה ימונה לעליון ספי אלון תמורת מינוי
עוזי פוגלמן, נאמנה של ביניש. כשופט מחוזי עשה ספי אלון מעשה זוועה משפטי כשהאריך מעצר באופן קבוצתי ל-60 עצורים מהגג של כפר דרום. כשופט זמני בעליון היה אחראי על הניסוח התוקפני של פסק הדין שגירש את המתיישבים מהשוק בחברון, וכן שותף לפסק הדין הרחמני כלפי הקלגס ניסו שחם. זה "המחיר" שביניש "משלמת" - מקבלת מנאמן מתנה כפולה. התוצאה תהיה בכייה לעוד דור בעקבות ביסוסו של בג"צ כמוקד כוח המכתיב מדיניות לשלטון הנבחר.
הסידור הנוכחי נוח מאוד לנאמן הנהנה משקט מכל החזיתות - הפסקת אש מול השמאל המאושר משיתוקו, וגם מול הימין המתבשם מעצם מינויו ואינו מבחין כי נאמן במחדליו אחראי להחמצה היסטורית לתיקון עיוותי המערכת, שבעבר היטיב להזהיר מפניהם:
"הגיע הזמן שהיועצים המשפטיים לממשלה יבינו כי לא הם מנהלים את המדינה. האחריות הפרלמנטרית כלפי הציבור מוטלת על נבחרי הציבור". "מקור ראשון" 4.3.07.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
