בזמנים רגילים, זמנים של צמיחה כלכלית ותעסוקה מלאה, הממשלה מתמודדת עם לחצים להגדלת ההוצאה. מערכת הביטחון מדברת על איומים שדורשים תקציב נוסף (ומצ'פרת את הפנסיונרים), מערכת החינוך לוחצת לקבלת תקציבים לשיפור ההוראה (ומעלה שכר למורים הוותיקים), מערכת הבריאות תמיד בקריסה, ההשקעה בתשתיות תמיד בפיגור אדיר (זה נכון), וכמובן הביטוח הלאומי וארגונים חברתיים טוענים שיש בישראל עוני רב ונורא, ואפילו רעב, וכל זה דורש הגדלה עצומה של התקציבים. ועוד לא דיברנו על הלחצים להטבות מס סקטוריאליות, ולסיוע למגזרים כאלה ואחרים בסגנון "נטו משפחה" ו-"נטו תעשיה" ועוד ועוד... הלחצים רבים והתקציב מוגבל.
