בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כאשר ברי שנתניהו ישאיר את תפקיד היועץ במתכונתו, ויותר מסביר שימנה מועמד שישרת את השמאל, תקרוס אשליית שלטון הימין
|
נפל בין הכיסאות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
לפני כשלוש שנים, משה פייגלין ואני ערכנו סבב הרצאות בכמה מסניפי הליכוד, נושא ההרצאה שלי היה "מדוע הליכוד לא שולט". בהרצאה זו ניתחתי את מוקדי הכוח האמיתיים במדינת ישראל המוחזקים בידי השמאל הקיצוני, והסברתי כיצד ניתן וצריך להתמודד עם מוקדי כוח אלו כדי לבסס את שלטון הליכוד. מוקד הכוח הראשי שציינתי הוא מערכת המשפט. השילוב של בית משפט בראשו עומד "הכהן הגדול" של מדינת כל אזרחיה אהרן ברק או ממשיכת דרכו, יחד עם פרקליטות שמאלנית הוא מצב הרסני. אולם נזקם של אלו גלוי. מעמדו של היועץ המשפטי הוא ביטול למעשה של המשטר הדמוקרטי כפי שאסביר, וכשהוא נשלט בידי השמאל, הוא גם סכנה קיומית למדינת ישראל.
|
|
נתניהו ייצא מחוץ למשחק [צילום: AP]
|
|
|
כבר בתחילת התהליך היה ברור לי שנתניהו לא ישלים אותו. שתקתי כדי לסתום פיות מלעיזים כאילו ההתגייסות של ראשי "מנהיגות יהודית" לטובת המהלך יכולה לפגוע בו. עתה, כאשר ברור שנתניהו ישאיר את תפקיד היועץ על מתכונתו, ויותר מסביר שהוא ימנה מועמד שימשיך לשרת את השמאל, אין יותר סיבה לשתוק. נתניהו, שעד עתה קיבל שקט יחסי מהשמאל, יתחיל להירדף על-ידי מערכת המשפט והתקשורת, שיודעות לזהות חולשות. כך קורסת לה אשליית שלטון הימין - הליכוד שניצח בבחירות. העם, שרובו הברור רוצה מדינה יהודית, מובל פעם נוספת בניגוד לרצונו למחוזות מדינת כל אזרחיה. את המחיר נשלם בנושאים רבים כמו החינוך, חופש התקשורת, הטיפול במרדנות הערבית ועוד ועוד, אך הבולט שבהם יהיה, כפי הנראה, ניסיון גירוש נוסף מהגולן או מהשומרון. כל עוד לא יפורקו מוקדי הכוח השולטים בעריצות במדינת ישראל מכוחם, הליכוד לא ישלוט.
|
|
מני מזוז [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מעמדו של היועץ המשפטי מעולם לא הוגדר בחוק, ולמעשה לאורך השנים רשות זו סיפחה לעצמה כוח בלתי מוגבל בגלל חולשת הרשות המחוקקת - הכנסת, והרשות המבצעת - הממשלה. היועץ, שתפקידו הרשמי הוא לייעץ לממשלה כיצד לממש את רצונה במסגרת החוק, הפך באופן מעשי לסמכות-על המחליטה מה מותר לעשות ומה אסור, וכל זה בלי שום אחריות על התוצאות. היועץ שולט למעשה בכל המשרדים בהם נמצאים יועצים משפטיים הפועלים מכוחו, והם שולטים במשרדיהם כפי שהוא שולט בממשלה. הסיבה לשלטון ללא מיצרים זה, היא ניגוד העניינים המובנה בתפקידו של היועץ. היועץ העומד בראש מערכת התביעה מחד-גיסא, ובראש מערכת הייעוץ וההגנה על הממשלה מאידך-גיסא, יכול לכפות את עמדתו על כל שר ועל ראש ממשלה. איני מדבר על הליכים פלילים כמו תביעות סרק אישיות שהיו נגד מועמדים שונים לתפקידי שרים וכדומה, אלא ברמה העניינית הפשוטה. במצב בו הממשלה מחליטה לפעול בניגוד לדעתו האישית או הפוליטית של היועץ, מוצא היועץ עילה מסוימת לפסול את החלטת הממשלה. כאשר ארגון שמאל ירמז שכדאי לו להגיש בג"צ בנושא, היועץ כמובן יחווה דעתו שהוא לא יכול להגן על עמדת הממשלה. לבג"צ לא תיוותר הברירה אלא לקבל את העתירה, וכך סוכלה החלטת הממשלה. כמובן ששרי המשלה ובעיקר ראש הממשלה מודעים לכוח זה ולכן הם מראש כלל לא מנסים. למעשה, אנו מקבלים שליטה מוחלטת של אדם אחד, שלא נבחר על-ידי הציבור, על כל החלטות הממשלה. היטיב להסביר זאת היועץ מני מזוז בימים האחרונים שאמר כי אם יפוצל תפקיד היועץ, יעשו השרים מה שהם רוצים. כלומר, מני מזוז, שאף אזרח לא בחר, יודע יותר טוב מכולם מה טוב לעשות. ההזדמנות שניתנה בחודשים האחרונים לכנסת ולממשלה להסדיר את מעמד היועץ המשפטי בצורה חוקית והגיונית, כך שהוא ישמש כיועץ לממשלה הנבחרת, ולא כראש ממשלה סמוי וחסר אחריות היא הזדמנות שלא תסולא בפז. לא לחינם התגייסו כל ראשי "כנופיית שלטון החוק" למלחמת עולם כנגד פיצול התפקידים, הם יודעים שצעד זה הוא צעד אסטרטגי להחזרת השלטון לידי העם שמאס בשמאל.
|
|
תאריך:
|
17/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/11/2009
|
|
מיכאל פואה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלטע קאקער
|
17/11/09 21:02
|
|
2
|
|
יגאל הירושלמי
|
17/11/09 23:12
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
18/11/09 01:50
|
|
4
|
|
שולץ
|
18/11/09 03:27
|
|
5
|
|
קורןנאוה טבריה
|
18/11/09 09:08
|
|
ואם באמת לא יישארו עוד מים במדינה, ונתעורר יום אחד למציאות שחונה ששום היטל או מס לא יוכלו אפילו ללחלח אותה קצת, מה נאמר? שממשלות ישראל לדורותיהן לא הכירו באמת הבלתי-נמנעת, התעלמו מן המתמטיקה הבסיסית וסרבו לחשב כמה תושבים צורכים כמה ליטרים של מים, וכמה ליטרים כאלה יש בכנרת ובתהומות ובאקוויפרים, וכמה ימי גשם יש בשנה שאין גשומה ממנה, וכמה מילימטרים מרעיפים עלינו ענני השמים בחורף המבורך מכל חורפים, ונאמר כי סרבו, ונצעק כי התרשלו, ונאשים כי איחרו להתפיל, וכי תופפו במקלות סרק על תופי אזהרות שווא, והטילו היטלים שלא עמדו במבחן רחשי הציבור ולא היה להם על כן כל סיכוי, ואיימו במיסים שלא היו אלא כסות לחידלון שהיכה את הארץ בירקון ואז מה? אז יהיו מים שאין? לא יהיו.
|
|
|
עצרת הזיכרון האחרונה בכיכר רבין במלאת 14 שנים להירצחו, הייתה מרשימה, ממלכתית, חרף הכרזות, שהזכירו את הרקע לרצח. זאת הפעם הראשונה שנציג הממשלה, מראשי הליכוד, שר החינוך גדעון סער, נאם בעצרת, נאום יפה, ממלכתי מאוד, כיאה לשר חינוך. אולם, כמי שהיה באותה כיכר לפני 14 שנה, יצאתי בתחושה לא של "כבר ראינו זאת", אלא שברבות השנים, דווקא הממלכתיות הופכת את האירוע לריטואל שהוא חלופה להפקת לקחים.
|
|
|
לצערי, ההוויה המתעצמת היום במדינת ישראל יוצרת תודעה של הליכה בדרך של שמעון ולוי - בני יעקב אבינו. לעברם של שמעון וליו הפגין יעקב שאט נפש, שלל וגינה אותם מכל וכל, כי "בְּאַפָּם הָרְגוּ אִיש".
|
|
|
ב-17 במאי 1999 נערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-15. הימים היו ימי ליקוק הפצעים בעקבות שלטונו של ביבי נתניהו, שלטון מפלג ומתריס שנמשך כשלוש שנים. אז, באותה תקופה, ברק לא המריא, ביבי היה לא אחראי ואמנון ליפקין-שחק היה בחזקת ראש ממשלה בפוטנציה, לפחות עד שפתח את הפה.
|
|
|
בחודש יוני השנה הבהיקה על המוניטורים של סוכנויות הידיעות ידיעה שאמורה הייתה לזעזע את אמות הסיפים של הכלכלה העולמית ולהתפרץ בכותרות ראשיות בכל מדורי הכלכלה.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|