בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
דרושות בדיקות לעובדים [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90]
בשבעת החודשים הראשונים של הקורונה (מארס-אוקטובר 2020) נפטרו 619 קשישים המתגוררים בבתי אבות ובדיור מוגן - 36% מכלל הנפטרים עד אותו מועד (3.10.20), וזאת למרות ששיעורם הוא פחות מ-1% מכלל האוכלוסייה. שיעור הדיירים מבין המתים מקורונה גדול כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית הקשישים (70,000 דיירים מתוך 1.1 מיליון קשישים) - מוסר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על הקורונה. 80% מהנפטרים היו בני 80 ומעלה.
נכון לאמצע אוגוסט, היו פערים ניכרים ביחס ליעד שנקבע למספר המיטות לחולי קורונה בבתי החולים הגריאטריים, והיקף המיטות עמד על 44%-38% (440 מתוך יעד של 1,000 או 1,150 מיטות). עדיין לא נקבע מועד להשגת היעד שנקבע לזמינות של כ-1,000 מיטות המיועדות לדיירי המוסדות שהם נשאים של קורונה, והיו סוגיות שעלולות היו להקשות על השגתו. בשבועיים שבאמצע אוגוסט היו מאושפזים בבתי חולים כלליים 45 קשישים בממוצע, אף שלהערכת הצוותים הרפואיים ניתן היה להעבירם לאשפוז בבית חולים גריאטרי ובכך לפנות מיטות לחולי קורונה צעירים יותר.
הפעלת תוכנית הבדיקות לעובדים מאמצע יולי 2020 השפיעה על תמותת דיירי המוסדות שבאחריות "מגן אבות ואימהות", באופן ש-30% מהנפטרים בקורונה בקרב כלל האוכלוסייה בשבוע שהסתיים ב-3.10.20 היו דיירי המוסדות, זאת לעומת 50% בשיא התחלואה. להערכת "מגן אבות ואימהות" מאוגוסט, 25,000 עובדים במוסדות באים במגע עם הדיירים ועלולים להדביקם, ול"מגן אבות ואימהות" נתונים חלקיים בלבד לגבי זהותם. אשר על כן, אומר אנגלמן, כדי לקיים בדיקות לעובדים אלה, על "מגן אבות ואימהות" להבטיח שכל העובדים ייבדקו באופן מחזורי.
האחריות לקביעת זהות העובדים שייבדקו הוטלה על מנהלי המוסדות. אולם היו מנהלים שציינו בפני משרד המבקר, כי קשה לחייב עובדים לבצע בדיקות נוכח האי-נעימות שגורמת הבדיקה לנבדק, ונוכח העובדה שהמנהלים אינם מוסמכים לחייב את העובדים להיבדק. כמו-כן, ביצוע בדיקות שבוע אחר שבוע עלולה לשחוק את הנכונות של העובדים לבצען, ומכאן שחשוב לבצע מעקב אחר יישום ההחלטה.
עם פרוץ המגפה לא היו למוסדות אמצעי המיגון הנדרשים, והם נאלצו לרכוש אותם בשוק החופשי, לעיתים במחיר גבוה, ובלי שהיה ידוע להם אלו אמצעי מיגון נדרשים. כמה מנהלים מסרו, כי בתחילת הגל הראשון הם נאלצו להסתמך על ציוד מיגון שסיפק להם ארגון פילנטרופי, וכי היה מחסור רב בציוד כיוון שמשרד הבריאות רכש את כל המלאי שהיה הקיים בשוק.
המשרד החל לספק את הציוד באמצע מארס. עם זאת, אנגלמן אומר ששיטת החלוקה שנקבעה למקרה של התפרצות במוסד ספציפי היא מסורבלת, וספק אם תוכל להבטיח שהציוד יסופק במועד ובעת ובעונה אחת לכמה מוסדות המרוחקים זה מזה. הוא גם ממליץ לשקול לאפשר למוסדות, ובפרט הגדולים שבהם, לקבל תקציב לצורך הצטיידות, וזאת במקום שהמשרד יספק אותו. המשרד סבור שמבחינת תנאי השוק עדיף שהוא ירכוש את הציוד; אנגלמן אומר שיש לקיים שיח ולמצוא את הדרך היעילה ביותר.
בשל החשיבות של בדיקות הקורונה למניעת תחלואה של דיירים במוסדות, ממליץ משרד המבקר, כי משרד הבריאות יבחן את האפשרות להגדיל את מספר הבדיקות הנלקחות מהדיירים והעובדים בסופי השבוע. עוד מומלץ, כי מערך "מגן אבות ואימהות" יקבע סדר עדיפות לבדיקת העובדים במוסדות בהתאם לרמת הסיכון הנשקף לדיירים, לרבות בהתאם לסיווג יישוב מגוריהם ב"מודל הרמזור", ויוודא שהם אכן נבדקים. על המשרד לבחון את האפשרות לקבוע הנחיות מחייבות לעניין התנהלות העובדים, וכי תובהר לעובדים החשיבות והחיוניות שבהתחברות ליישומון "מגן 2".
אנגלמן ממליץ שמשרד הבריאות יבחן בראייה כוללת את המענים השונים לבידוד הדיירים במוסדות, תוך הבטחת התנאים למתן הטיפול הדרוש להם בהתאם לתרחישי התחלואה השונים, לרבות תרחיש של תחלואה גבוהה של שפעת וקורונה בחורף הקרוב. עוד מומלץ להסיר חסמים המונעים מעבר של קשישים חולי קורונה מבתי החולים הכלליים לבתי החולים הגריאטריים.
פרק נוסף בדוח עוסק בשירותי הרפואה בקהילה בזמן הקורונה. על-פי הדוח, בתקופת הסגר הראשון ואחריה, פחת בעשרות אחוזים שיעור החולים שהגיעו למרפאות הקופות, למרפאות חוץ בבתי חולים ולבתי החולים לקבלת טיפול. המצב של חלקם בכל הקופות היה חמור, הם היו זקוקים לטיפול דחוף והימנעותם מקבלתו עלולה הייתה לסכן אותם. משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעתו של הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות הקופות, במרפאות החוץ בבתי חולים ובחדרי המיון, ויפיג את חששותיהם של הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים המבקרים במקום, קובע אנגלמן.
אנגלמן מזהיר, כי חששות אלו עלולים לגרום לחיסון חסר מפני השפעת העונתית. לכן הוא ממליץ למשרד הבריאות ולקופות לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים, שתכלול כוח אדם רפואי בהיקף המותאם להיקף המתחסנים; לקבוע לפי אלו שיקולים יוחלט מיהן הקבוצות באוכלוסייה שמומלץ לחסנן ולפרסם שיקולים אלה; לאתר מקומות מתאימים לביצוע החיסונים; להסדיר תנאים פיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים; לשקול לחסן בביתן אוכלוסיות בסיכון עם מחלות מורכבות; לקבוע תאריך יעד לתחילת מבצע החיסונים (קרוב ככל האפשר למועד הגעת החיסונים) ולסיומו; להבטיח כי יחוסנו השוהים במוסדות, ובייחוד במוסדות המיועדים לקשישים; ולגבש מסע הסברה בנושא חשיבות ההתחסנות נגד שפעת עונתית.
תומר מור - ממובילי מאבק המסעדות: "כמה אפשר להגיע לוועדות ולשמוע אותן תשובות? בכוח אתם מובילים שאנשים יעבדו בשחור" ▪ יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "מסעדנים דיברו בוועדה מדם ליבם אבל למשרד הבריאות לא היה חשוב לתת להם תשובות" (רותי תבור. אני לא מהלוזרים [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת])
קבינט הקורונה קבע כי פתיחת חנויות רחוב, צימרים ושירותים קהילתיים תעלה לדיון רק ביום חמישי הבא ▪ בשבוע הבא יחודשו הלימודים בכיתות א' וב' ▪ יתאפשר ערבוב קפסולות מאותה שכבת גיל ומאותו מוסד חינוכי בצהרונים (המסחר מת בחודשי הקורונה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
מבקר המדינה ואנשי משרדו ראויים לתשבחות על בחינה בזמן אמת של היבטים חשובים ביותר במאבק בקורונה - אבל עיקר חסר מן הספר: אחריותו של הדרג המדיני ▪ בין אם הממשלה והעומד בראשה פעלו כראוי ובין אם שגו, חובה לבדוק זאת ולדווח לציבור ▪ נוצר הרושם, שאנגלמן נותן לנתניהו מה שרצה: ביקורת נוחה לו ולממשלתו
יותר חמור מהטעות של אגרנט [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת]
נתניהו. אף מילה על הטיפול המערכתי [צילום: לשכת ראש הממשלה]
פרופ' גרוטו נטש את הדיון לאחר חילופי דברים בנושא הפעלת הצימרים ▪ היו"ר מרגי: ההתנהגות הזו אינה מקובלת, אם לא אז שייקח חופשה או יצא לחל"ת" ▪ ח"כ חיים כץ בוועדת העבודה והרווחה: להחמיר את העונש לשבים לישראל המשקרים לגבי שהייה במדינות אדומות (פרופ' גרוטו בדיון בוועדת הכלכלה [צילום: מסך])
פחות מ-5% מן המגעים שמאתר השב"כ מתבררים כחולים בעצמם - לעומת 24% בתשאול של החולים שמקיים משרד הבריאות ▪ סגן ראש השב"כ אמר בתחילת יולי: "הכלי השב"כי הופך בעצם לכלי של משרד הבריאות להכנסת אזרחים לסגר" ▪ הסיוע בקורונה עלול לפגוע בשב"כ בעתיד בשל חשיפה מסוימת של יכולותיו
החקירות עדיפות על האיכון [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
ארגמן. לפני האישור הרשמי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
לחלק ניכר מן התלמידים החרדים והערבים אין מחשבים וחיבור לאינטרנט ▪ משרד החינוך: התחלנו לרכוש מחשבים ומודמים ▪ אנגלמן: לעבור לקיום לימודים במרחבים סביבתיים-עירוניים פתוחים
נזקים בשל העדר לימודים [צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90]
חלוקת מחשבים החלה רק לאחרונה [צילום: חורחה נובומינסקי, לע״מ]
החולים מוסרים מידע חלקי בלבד, כדי למנוע ממי שבאו איתם במגע את חובת הבידוד ▪ מספר החוקרים בישראל ביחס למספר התושבים עודנו נמוך מאשר במדינות אחרות (שיפור אחרי החבירה לפיקוד העורף [צילום: דו"צ])
המשמעות: עד שלושה ימים מתבזבזים לפני שניתן לאתר את מי שבאו במגע עם החולים ▪ 2.1 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות ב-98 מיליון שקל נותרו ללא שימוש (היעד: 48 שעות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
רשות המיסים לא בדקה את זכאות העצמאים ▪ אנגלמן ממליץ להקל בהכרה בחובות אבודים, להעניק הקלות נקודתיות לענפים שנפגעו בצורה קשה במיוחד ולאפשר גם למייצגים לבקש את המענקים (המתנה של שעתיים למענה הטלפוני [צילום: ריצ'רד שירו, AP])
ביום שישי (23.10.20) התקבל במשטרת ישראל דיווח על מסיבת טבע בשטח פתוח בין כביש 2 לכביש 4 סמוך לשפיים. שוטרים שהגיעו למקום הבחינו בכ-150 משתתפים, מתוכם 3 עוכבו לחקירה בתחנת המשטרה: אחד מהם מארגן המסיבה, אחר - אחראי על ההגברה במקום והשלישי- היה ללא מסיכה לפניו ונשא תיק שהכיל למעלה מ-145 בקבוקי גז (קצפת). האחרון נקנס בדוח שלס 500 שקל בגין אי-עטיית מסיכה.
בהמשך, השוטרים קנסו את משתתפי המקום בעשרות דוחות בגין אי-עטיית מסיכה ומארגן המסיבה נקנס בדוח ע"ס 5,000 שקל. עם הגעת הניידת למקום, נזרק לעבר הניידת המשטרתית בקבוק משקה אלכוהולי אשר התנפץ וגרם לניידת נזק בדלת האחורית.
השוטרים לקחו לתחנת המשטרה את הציוד שנתפס במקום, שכלל בין היתר מחולל, רמקולים, תופים ומגברים. מארגן המסיבה זומן לשימוע בתחנת המשטרה.
במסגרת האכיפה היזומה שמבצעת משטרת ישראל לבחינת עמידה בהנחיות משרד הבריאות, חשפו הבוקר שוטרי תחנת נהריה מסעדה שפעלה בניגוד להנחיות משרד הבריאות ונפתחה ללקוחות שישבו במקום, שלא באמצעות משלוחי "קח ולך" כנדרש. לבעל המסעדה נרשם קנס בסך 5,000 שקל.
במשטרת ישראל התקבל הבוקר דיווח על תלמוד תורה שפועל בעיר רחובות, בניגוד לתקנות לשעת חרום. שוטרים שהגיעו למקום הבחינו בעשרות תלמידים הלומדים במספר כיתות. התלמידים נשלחו לבתיהם, למנהל המקום נרשם קנס על סך 5,000 ש"ח והמקום נסגר. ([צילום: דוברות המשטרה])
דווקא המשבר הנוכחי, יצר הזדמנות מצויינת לאותם עסקים קטנים ובינוניים שתקציבם מוגבל, אולם השתוקקו זה מכבר למשרד הממוקם בלב "מדינת תל אביב" ולשדרג את המשרד הישן והמסורבל שלהם, למשרד קטן, מאובזר, נוח, כלכלי ויעיל יותר (משרדים ריקים?)
המענקים לעצמאים שנפגעו מן הקורונה ניתנו בלא לוודא שהם אכן זכאים להם, ואין ביטחון שתתבצע בדיקה בדיעבד. לפיכך, ייתכן שניתנו כספים למי שאינם זכאים להם. כך אומר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על משבר הקורונה.
שוק המשרדים מצוי כיום בעיצומו של משבר מהגדולים שידע מעודו, אולי אף הגדול ביותר. רצה הגורל שדווקא בעיצומם של בניית מיליוני מ"ר משרדים, חלקם הגדול ב"מדינת תל אביב", באה מגיפת הקורונה, טרפה את הקלפים, והותירה משרדים רבים כאבן שאין לה הופכין.
בדיון מקדים בין אנשי המל"ל ונציגי משרדי האוצר והבריאות לא הושגה הסכמה על פתיחת המסחר בשלב הבא. הדיון מתקיים לפני כינוס נוסף של קבינט הקורונה שימשיך לדון בשלב השני של ההקלות לקראת השבוע הבא.
"אם יש משהו שבאמת יחזיר אותנו לסגר שלישי, זה האירועים ההמוניים" - מתריע הפרופ' ארנון אפק, חבר בצוות המומחים של פרויקטו' הקורונה, פרופ' רוני גמזו, בראיון לגלי צה"ל. הוא מוסיף, כי "הדרך הנכונה היא להשאיר לשטח את האוטונומיה".
קבינט הקורונה אישר (יום א', 25.10.20) את פתיחת מערכת החינוך עד כיתה ד' בשבוע הבא. לפי המתווה שאושר פה אחד - כיתות א'-ב' ילמדו לסירוגין במתכונת שתסוכם בהמשך. כיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות. שאר הנושאים, ביניהם פתיחת המסחר, יעלו לדיון בישיבת הקבינט הבאה.
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...