משרד התחבורה נדרש למחוק מיד מאגר תמונות רישיון

ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ג', 15.12.20) בהגנת הפרטיות וההשלכות של השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי. בדיון עלה כי הנושא אינו מוסדר, ובין היתר כי גופים רבים מחזיקים בתמונות של האזרחים ללא כל צורך. בדיון עלה גם הנושא של מאגר תמונות רשיונות הנהיגה של משרד התחבורה ויו"ר הוועדה ח"כ עינב קאבלה דרשה לקבל תשובות מידיות לשולחן הוועדה בנוגע למחיקת המאגר. משרד התחבורה הודיע שכבר מחק את מאגר תמונות הרב-קו ויעשה כן לגבי תמונות רשיונות הנהיגה, תוך דרישה למחיקתם גם אצל הגורמים הנוספים המחזיקים בתמונות, כדי שלא יתקיים 'מסלול עוקף פיקוח של נתונים ביומטריים'.

רועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג לוועדה את הסיכונים והיתרונות באופן שבו אנחנו מנוטרים היום במרחב הציבורי. לדבריו, "יש משפחה גדולה של טכנולוגיות המאפשרות זיהוי פנים בזמן אמת על-ידי מערכת שאוספת את המידע ויודעת להשוות את התמונה למאגר קיים. תמצות וידאו לוקח דאטה של מצלמות רבות ממקומות שונים ומייצר מעקב לפי מאפיינים שאנו מעוניינים. בפועל עולה כי יש מקומות שנעשים שימושים משניים שלא לפי הצורך. כן יש אפליה אלגוריתמית שבה נמצאו קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות שלגביהן יש זיהוי מפלה ולא ממוקד. ממה שעלה בבדיקה שלנו, אנחנו רואים שיש שימוש במצלמות של רשויות שרכשו להן תוכנות ניתוח באופן עצמאי – זה מלמד על היכולת והרשות של כל גוף ציבורי לעשות כראות עיניו בנושא".

בנתונים שהציג גולדשמידט לוועדה, עולה כי בעיר ירושלים יש כ-1,000 מצלמות ובעיר תל אביב כ-1,200 מצלמות וכן כ-20 מצלמות גוף על פקחים ועוד שני רחפני צילום.

רועי פרידמן מהיחידה להזדהות ולשימושים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, אמר בדיון: "יישומים ביומטריים אינם רק ביומטריה אלא כוללים אמצעים נוספים שמשמשים לזיהוי. הניטור במרחב הציבורי הציל דברים גדולים בעולם עד היום ושינה לגמרי את היכולת לפעול כנגד עבריינות. יש בעולם התחלה של אסדרה בנושא. בארה"ב יש הצעות חוק בנושא. ברמה מוניציפלית, יש ערים שאסרו על עובדי הרשות המקומית בזיהוי פנים. כוחות השיטור של ארה"ב הן פעמים רבות של העירייה והאיסור הזה מגביל גם אותם. באירופה התפרסם בתקשורת שהאיחוד האירופי שוקל איסור לביצוע שימוש בזיהוי פנים אך לאחר מכן זה נדחה. אין מדינה בעולם המוכרת לנו שיש בה כיום איסור גורף על שימוש זיהוי פנים במרחב הציבורי. צריך לדעת להפיק את התועלות ולהימנע מהסיכונים. מקווה שתימצא המסגרת הנכונה לדעת איפה להגביל באופן שלא ייפגע בשימוש הנכון והנצרך". במענה לשאלת ח"כ אנדרי קוזינוב בנוגע למחיקת תמונות רב קו וכדומה ממאגרי חברות התחבורה, אמר פרידמן כי במענה שהם קיבלו, מאגר הצילומים נמחק.

סגן ניצב גלעד בהט, ראש מדור חקירות במשטרה, אמר לוועדה: "למשטרה יש תכליות מאוד מוגדרות והן מניעת פשיעה וגילוין, חקירת עבירות. הטכנולוגיה מוסדרת באסדרה פנימית של המשטרה וגורמי חקיקה. הכל נעשה כפוף לאישורים מתאימים. אין יוזמות למערכת כזו או אחרת שלא מקבלת אישור לכך. בניסיון לעקוב אחר הפשיעה שעוברת לטכנולוגיות, אנחנו יודעים גם לזהות שם את הבעיות.

"ככל שהדברים נבחנים בבית המשפט, התקבלו הראיות, ובחיסיון, בית המשפט לא הסיר את החיסיון ובמקביל ראה בזה בית המשפט שהפעולה שלנו היא מידתית. בכל מערכת שלנו אנחנו בודקים שהיא תהיה לשימוש נכון: הכל מוסדר החל ממי עוקב ומתי, תיעוד בתוך המשטרה על מה שנעשה והרבה גופי אכיפה ובקרה שבתוך המשטר על-מנת לבדוק את זה. אין מה לעשות שלפעמים הטכנולוגיה מקדימה את החקיקה, ועל כן אנו דואגים מיוזמתנו שייבדקו על-ידי משרד המשפטים. אין לנו את הזמן לחכות שזה ייבדק".

אלון ליכטנשטיין, מנהל חטיבת הסייבר במשרד התחבורה, אמר בדבריו בתחילה כי יש התנגדות מצד כמה גופים וביניהם המשטרה למחיקת מאגר תמונות הרישיון שיש בידי המשרד. בהמשך דבריו ביקש לעדכן כי נאמר לו שכבר אין כעת כל התנגדות וימשיכו בהליך למחיקת התמונות. ליכטנשטיין לא נקב בזמן לביצוע המחיקה אך התבקש למסור לוועדה מועד. כמו-כן, עדכן שנקבע חובה לכל הגופים שקיבלו את המאגר ממשרד התחבורה למחוק את המאגר.

עו"ד גיל גן–מור מהאגודה לזכויות האזרח, אמר לוועדה כי "ללא כל הצדקה וללא כל ידיעת האזרחים, יש אפשרות למעקב אחרי כל הציבור ללא כל חסם ומניעה. יש כאן מעקב המוני בקנה מידה חסר תקדים ויש להיזהר שלא נהיה במציאות היסטורית מסוכנת. אנחנו יודעים שאחרי מידע של מיקומים של אנשים וליד מי ששהה, ניתן להפיק מכך פגיעה נרחבת בזכויות רבות של חופש הדת, חופש ההתארגנות, חופש ההפגנה וחופש הביטוי. עצם הידיעה שמישהו מנטר את הפעילות שלנו, זה עוצר לנו את החיים ופוגע בחופש הפעולה במדינה דמוקרטית. הטכנולוגיה הזאת אף מפלילה אנשים באופן שגוי כמו שפורסם על מעצר של בדטרויט. יש הטיה מובנת בזיהוי של שחורים על גבי לבנים וכן ממוצא שונה על פני האחר. הטכנולוגיה מתפשטת ואז פותחים בשאלות ועושים חקיקה נדרשת – זוהי פגיעה בחוקיות שהנושא לא מוסדר לפני שהוא פעיל. ככה נוצר מסלול עוקף בעייתי".












קאבלה: "השימוש בטכנולוגיות לזיהוי במרחב הציבורי, ובפרט לזיהוי פנים, מעלה שאלות לא פשוטות וכן עולה הבנה ברורה כי יש צורך להידרש לסוגיה ולהסדיר אותה כראוי. השילוב של השימושים השונים, זמינות הטכנולוגיות בשוק לזיהוי פנים ברמה גבוהה ומאגרי מידע שלא מספיק מוגנים, מייצרים סיכונים הולכים וגוברים. בצד התועלות השונות שיש לטכנולוגיה המתקדמת, הכרחי שהיו איזונים ובלמים, אחרת זכויות הפרט שלנו יעמדו בסכנה. אני קוראת לכל מי שעוסק בדבר בצד הממשלתי לדאוג לנושא ולפעול להסדרתו התקינה והכוללת. ובוודאי יש לוודא שמשרדי הממשלה והרשויות השונות ינהגו כראוי בכל הנוגע לטכנולוגיות זיהוי במרחב הציבורי. גם אם ניתנה הסכמה של אדם ויש הסדרה חוקית ברורה, צריך לוודא שהתמונה לא תשמש למטרה אחרת מזו שלשמה נלקחה וגם שהמידע הרגיש נשמר באופן מיטבי על-פי אמות מידה מחמירות.

לגבי משרד התחבורה, אמרה קאבלה: "ברור גם מהדיון כי אין כל סיבה לקיומו של מאגר תמונות רשיונות הנהיגה וגם שמענו כי נמחק מאגר הרב-קו, וטוב שכך. אני דורשת תשובה ברורה לגבי המועד בו תבוצע מחיקתו של מאגר תמונות הרשיונות וכן תשובה בנוגע לצילומים שמבצעות החברות המפעילות קווי תחבורה שונים ברגולציה של משרד התחבורה. מבקשת כי התשובה תימסר לוועדה לפני יום שני הקרוב כדי שאוכל לדווח על כך בהמשך לישיבה היום".