עלויות הפיקוח במעונות הפרטיים נאמדות ב-130 מ"ש

הוועדה לזכויות הילד החלה (יום ג', 29.12.20) לדון בתקנות חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות). החוק נחקק ב-2018, ובו נקבע כי התקנות יובאו לאישור הוועדה עד אוקטובר 2019. התקנות הונחו לבסוף על שולחן הוועדה בשבוע שעבר, אך ללא חתימה על קיום חובת ההיוועצות עם שר האוצר. בשל מחלוקת משפטית זו לא יכלה הוועדה להתחיל לדון בתקנות לגופן, ויו"ר הוועדה ח"כ יוסף ג'בארין ביקש את החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא. בתחילת הדיון היום עו"ד אורי שלומאי, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אישר כי מבחינתם קוימה חובת ההיוועצות.

הדיון הפעם התמקד בפרק השני לתקנות, אשר קובע את מספר הילדים המירבי בכל קבוצת גיל (תפוסה), היחס בין מספר הפעוטות למספר המטפלים-מחנכים במעון (תקינה), ואת שטח הפעילות המזערי במ"ר לכל פעוט. על מעונות בעלי סמל, אשר בהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, כבר חלות מגבלות בנושאים אלה ("המצב הקיים"), והתקנות רק משנות אותן, בעוד במעונות הפרטיים מדובר בהסדרה ראשונה בחוק של נושאים אלה. להלן טבלה המרכזת את הדברים:

על-פי המוצע בתקנות, סעיף התקינה ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2021. אמיר מדינה, מנהל אגף מעונות היום במשרד העבודה והרווחה, והודיה הומינר רוזנבלום, מנהלת תחום מדיניות רגולציה במשרד, התבקשו להתייחס להשפעה המעשית והתקציבית של סעיף זה, הן על מעונות הסמל והן על המעונות הפרטיים. הם השיבו כי הדבר משפיע על כל מעונות הסמל, הפועלים על-פי המצב הקיים אשר נקבע בהוראת שעה, ועל כן מדובר ב-234 מיליון שקל בשנה של עלויות מעסיק לשכר, ללא עלות הכשרות. לגבי המעונות הפרטיים, שם לא קיימת במשרד העבודה הורווחה תמונת מצב מלאה, אך נתונים שנאספו מ-3,200 המסגרות שהגישו בקשה לאישור ראשוני למשרד ומבקשות למענקי קורונה שהוגשו לרשות לעסקים קטנים, תמונת המצב היא כי כ-90% מהמעונות הפרטיים עומדים ממילא במצב הקיים, וכ-70% עומדים בתקינה המוצעת בתקנות. עלי פי ההערכה, לגבי המעונות הפרטיים מדובר בעלויות של כ-90 מיליון שקל של תוספות שכר להעסקת עובדים נוספים, ועוד כ-40 מיליון שקל עלויות עקיפות, של אובדן הכנסה, על בחירה לצמצם את מספר הילדים במסגרת.

על-פי המוצע, סעיף התפוסה ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2022, כאשר הממונה ראשי, בנסיבות מיוחדות לאשר חריגה של עד 10% בתפוסה. מדינה והומינר רוזנבלום אמרו כי רובם של המעונות הפרטיים כבר עומדים בתפוסה המוצעת, בוודאי עם אפשרות החריגה של ה-10%, אך סעיף זה יוצר קושי אצל מעונות הסמל המפוקחים, ולכן גם ניתן זמן עד לכניסת הסעיף לתוקף.

סעיף השטח המזערי, על-פי המוצע, כולל קביעה כי השטח לילד במעון יהיה בטוח, מרווח ומאוורר, המאפשר תנועה בהתאם לשלבי התפתחות הפעוט, וסביבה חינוכית וטיפולית הולמת. עוד מוצע כי שטח הפעילות המזערי לכל פעוט במ"ר יהיה בהתאם לנהלים הקיימים לגבי מעונות יום בעלי סמל, כך שעבורם לא נדרשת התאמה כלשהי, מה גם ששינויי התקינה והתפוסה ישפיעו על השטחים לחיוב. סעיף זה הוא בעייתי עבור המעונות הפרטיים, אשר נמצאים לרוב במבנים שאינן בבעלותם, ועל כן הוספת שטחים היא משימה שאינה תמיד אפשרית ללא קשר לעלויות. משרד העבודה והרווחה הציע לשם כך כי לגבי מעונות פרטיים שכבר קיבלו אישור ראשוני, התקנה תיכנס לתוקף לאחר שמשרד העבודה והרווחה יודיע, לאחר בדיקה בשטח, כי 85% מהמעונות כבר עומדים בדרישת השטח המזערי. לגבי מעונות שלא יקבלו אישור ראשוני עד ליום פרסום התקנות, דרישות השטח תחול לגביהם הם מ-1 בספטמבר 2023.

עו"ד דבורה ספיר אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, ביקשה להבהיר כי החוק מאפשר למעון שאינו עומד בתקנות להמשיך לפעול למשך שנה מקבלת האישור הראשוני, גם אם אינו עומד בכל התקנות. עוד ביקשה להבהיר כי התקנות המוצעות אינן משקפות את המצב האופטימלי לדעת המשרד, וכי המשרד ימשיך לבחון את אמות המידה בשלוש השנים שלאחר פרסום התקנות ולאחריהן בהחלט ייתכן שיביא הצעות לאמות מידה חדשות.

יו"ר הוועדה אמר כי לא יעלה על הדעת שבתקופת הקורונה עלויות גבוהות אלה יגולגלו על ההורים, ולכן שאל את משרדי הממשלה הם יש מקור תקציבי לשינויים המוצעים. איציק דניאל, רכז תעסוקה באגף התקציבים באוצר, השיב כי הממשלה תקצבה את החוק ב-280 מיליון ש"ח, על פני שבע שנים. כאשר 15 מיליון ש"ח כל שנה אמורים להגיע ממקורות ממשרד העבודה והרווחה ועוד 25 מיליון שקל בשנה כמאצ'ינג ממקורות האוצר. במצב הנוכחי אין מקור תקציבי אחר לתקנות הללו, וקשה לראות אפשרות ריאלית שהכנסת תאשר שינוי תקציבי כה גדול בסיטואציה שלה, והאפשרות היחידה למימון נוסף היא ע"י משרד העבודה והרווחה מפעילויות אחרות שלו.


חברי כנסת רבים אמרו כי המשמעות של אי-תקצוב ע"י המדינה היא שההוצאות יפלו על ההורים, בתקופה קשה כלכלית זו, או על המעונות עצמן, שמבקרה זה או ייסגרו, או יבחרו לעבוד מתחת לרדאר וללא פיקוח.

ח"כ יפעת שאשא ביטון: "אז מה המדינה עושה? זו פארסה בעיניי להביא הנה לשולחן תקנות של קביעת סטנדרטים, בלי לומר איך עושים את זה. זורים חול בעיניים של כולנו. הם היו צריכים להגיע לדיון כשהם אומרים איך מוציאים זאת לפועל אבל משאירים זאת לנו".

ח"כ יצחק פינדרוס: "תביא החלטת ממשלה שמתקצבים את זה, אני מוכן שהתקינה תהיה מטפלת על כל ילד, אבל אם זה לא המצב, צריך לשקול להפריד את התקינה והעלויות הכבדות שלה מהתקנות".

שר העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי, השתתף בדיון בזום ואמר כי אינו מקבל את הנחת העבודה שהעלות תגולגל על ההורים ואי אפשר לגרום לאוצר להביא את התקציב. השר גם הציע שתי אפשרויות להקל בנושא התקינה, אשר אפשר לאמץ כל אחת מהן בנפרד או את שתיהן יחד - להחיל את שיפור התקינה בשנה הראשונה רק על קבוצת הגיל הראשונה, וכל שנה להוסיף עוד קבוצת גיל כך שבשלוש שנים יושלם השינוי, ואפשרות נוספת היא להתחיל בהחלה של המצב הקיים במעונות הסמל על המעונות הפרטיים הקיימים, וכל מעון חדש שיוקם יצטרך לעמוד בסטנדרט החדש המוצע.

עו"ד גיל אשכנזי, היועץ המשפטי לויצ"ו, דיבר בשם כל ארגוני מפעילי הגדולים, ואמר כי הם אחראים כיום ל-120 אלף פעוטות ועשרות אלפי עובדים, והמחיר שהם גובים על הפעילות, אשר נקבע ע"י הממשלה, לא עודכן שנם רבות וכבר גורם לארגונים למשבר כלכלי. לפי חישוב הארגונים, התקנות יטילו עליהן עלות כוללת של כמיליארד שקל, רק כדי לשמור על אותו מספר פעוטות בטיפולם, דבר אשר יביא לסגירת המסגרות, אותו להשתת עלות של 400 שקל נוספים בחודש לכל ילד, על הוריו, בתקופה כלכלית שכזו.


ענת דייגי, מ"הורים למען אחריות מלידה", קיבלה את רשות הדיבור ואמרה: "קולם של הילדים לא נשמע פה בשיח על העלויות למשק ולמסגרות. בפברואר 2017 באתי לאסוף את הבן שלי דוד מהגן, וגיליתי הוא נלקח לבית החולים ואיננו. באותו יום, בבית החולים, נפרדתי ממנו בנשיקה על הלחי הקרה שלו. הוא ככל הנראה נחנק כאשר הגננת הייתה לבדה עם שמונה פעוטות, והעידה בעצמה שכמעט נרדמה מעייפות, וכנראה לא שמעה את זעקותיו. לדוד לא תוכלו להגיד שהתקינה הקיימת לא נומכה מדי. ליסמין וינטה ז"ל לא תוכלו לומר שההכשרות וההדרכות לסייעות זה לא חשוב. התקנות פה ראויות בקושי, אלה לא סטנדרטים מדהימים - ממש לא שבדיה או פינלנד, אבל זה צעד קטן בכיוון חשוב, לטובת חיים של ילדים".

"שואלים פה מה יעשו ההורים ללא המסגרות, אבל תשאלו מה יהיה על הילדים שנשארים במסגרות האלה. מסגרות שלא עומדות בתנאים הכי נמוכים בעולם המערבי, לא צריכות להתקיים! יש לנו משבר דיור, למה איש לא חשוב לבנות בניינים לא בטוחים!? דיברתם על עלויות למשק, מה עם כל ההורים שנשארים בבית בגלל הפחד לשלוח ילידם למסגרות הקיימות. אני כבר שלוש שנים לא עובדת מהפחד, מישהו חישב את ההפסד מכספי המיסים שיכלו לקבל ממני?! אני קוראת לחברי הוועדה לאשר את התקנות מיד, אמרה דייגי.

יו"ר הוועדה ג'בארין אמר בסיום כי התקנות הן כלי המרכזי ליישום החוק, ובכך להתמודדות עם התופעה הקשה של ההתעללות בילדים, ולכן יש חובה ציבורית ומוסרית לאשר אותן בהקדם ולהביא בשורה לציבור המחכה להן. הוועדה תחדש את דיוניה בנושא התקנות כבר מחר בשעה תשע בשאיפה להביאן לאישור בהקדם.