ביקורת מרומזת של הנשיאה חיות על השופט שטיין

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הוסיף לפסק דין התייחסות תיאורטית שסתרה ממצאים אותם אימץ ושלא נצרכה כלל לפסק הדין. כך אומרת (יום ג', 25.5.21) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.

האחים יניר טאלב וחמודי טאלב הורשעו כמבצעים בצוותא בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות יחד עם אחיהם, רואד טאלב. בית המשפט העליון דחה את ערעורם על הרשעתם, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש וגזר עליהם 42 חודשי מאסר. שטיין כתב את פסק הדין בערעור, בהסכמת השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא. טאלב ביקשו דיון נוסף, בטענה שבפסק הדין נקבעה הלכה חדשה בנוגע לביצוע בצוותא.

שטיין קיבל את ממצאי העובדה של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט דניאל פיש) באומרו: "הוכח מעבר לספק סביר כי הנהג הותקף ונשדד בצוותא חדא על
ידי רואד, יניר וחמודי, כשכל אחד משלושת האחים מודע למעשים אלו ולתוצאתם. אשר על כן, כל אחד משלושת האחים הללו אחראי למעשה השוד ולמעשה התקיפה". בהמשך פסק הדין דן שטיין באפשרות המיטיבה מבחינת טאלב, ולפיה החבלה החמורה לנהג הנשדד נגרמה לפני שהשניים הצטרפו לאחיהם, וקבע שגם במקרה זה יש להרשיעם.

על בסיס הנחה מיטיבה זו טענו טאלב, כי בפסק הדין נקבעה הלכה לפיה "מבצעים בצוותא המצטרפים באופן ספונטני לאדם המבצע עבירות, נושאים באחריות רטרואקטיבית, דהיינו גם כלפי עבירות שהושלמו על-ידי האדם אליו חברו בנקודת זמן הקודמת להצטרפות הספונטנית". אולם, מזכירה חיות, בליבת פסק הדין עומדת החלטתו של שטיין לאמץ את ממצאי העובדה של פיש - ובהם אין כל פסיקה שכזאת.

"ה'הנחה המיטיבה' שהניח השופט שטיין סותרת לחלוטין את ממצאי העובדה שקבע בית המשפט קמא ושאותם אימץ השופט שטיין כמפורט לעיל. לפיכך, מקובלת עלי עמדת המשיבה כי הקביעות הנוגעות 'להנחה המיטיבה' נקבעו למעלה מן הצורך ולא נדרשו להכרעה בערעור", מדגישה חיות. "בית המשפט מפי השופט שטיין לא התכוון כלל לקבוע הלכה חדשה בנושא הביצוע בצוותא או לשנות מן הדין הנוהג. אדרבה, הוא ציין במפורש כי הוא אך מיישם את ההלכה הנוהגת לעניין זה. לפיכך, מדובר לכל היותר בטענה הנוגעת ליישום שגוי של הדין וזאת במסגרת הערת אגב, שלא נדרשה כלל לצורך ההכרעה בערעור". את טאלב ייצגו עוה"ד קרן אבלין-הרץ, מוטי לוי ויניב אביטן, ואת המדינה - עו"ד רחל מטר.