לא נפל פגם בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, והשופטת לשעבר אתי כרייף - אומר (יום ד', 26.5.21) נציב הביקורת על הפרקליטות.

המשטרה חקרה חשד לפיו כרייף העניקה שוחד מיני לנוה, תמורת קידום מועמדותה לשיפוט. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, החליט לסגור את התיק בנימוק שאין סיכוי סביר להרשעה. עוד התייחס למברגר לאופן בו הושגו הראיות - הפלאפון של נוה, אותו הותיר בביתו כאשר נפרד מאשתו דאז, ואשר מאוחר יותר נפרץ ביוזמתה של העיתונאית הדס שטייף (ראו קישור משמאל).

בתלונה שהוגשה לרוזן נטען, כי היה מקום להניח לבית המשפט את מלאכת האיזון בין חומרת החשדות לבין הדרך בה הושגו הראיות, וכי קיים חשש שהחלטתו של למברגר התבססה על שיקולים שאינם ענייניים. רוזן אומר כי החלטה כזו נמצאת בלב שיקול הדעת המקצועי של הפרקליטות והוא אינו מחליף את שיקול דעתה בזה שלו. לצד זאת, ממשיך רוזן, הוא בדק את ההחלטה לגופה:

"מדובר בהחלטה המבוססת על שיקולים ענייניים בלבד; המודעת לקשיים העולים מאופן השגת הראיות בתיק והשלכתם על סיכויי הרשעתו של נוה; והשוקלת בכובד ראש את חומרת העבירות, לכאורה, שיוחסו לנוה ונסיבות ביצוען, תוך הקפדה ושמירה על זכותם של החשודים הרלוונטיים לפרטיות, ועיקר - לקיומו של הליך משפטי הוגן. נכון קבע למברגר בהחלטתו, כי העובדה שההכרעה באשר לגורלו של תיק חקירה הינה מורכבת ורבת משמעות, אין פירושה כי על גורמי הפרקליטות להימנע מקבלתה, ולהעבירה להכרעתו של בית המשפט. נהפוך הוא.

"פרקליטות אחראית, המחויבת לשלטון החוק על כל רבדיו, הנותנת דעתה לזכויות החשודים והנאשמים, כמו גם להשלכות החלטותיה על אמון הציבור, אינה נרתעת מקבלת החלטות מורכבות בתיקי חקירה רגישים, המצויים בעין הסערה הציבורית. יתר על כן, לו בנסיבות המתוארות הייתה הפרקליטות 'מגלגלת' לפתחן של הערכאות השיפוטיות הכרעות מורכבות מעין אלו, היא הייתה חוטאת לתפקידה ומאיינת, לא מעט, שיקול הדעת הנתון לה על-פי חוק".

רוזן גם דוחה את הטענה, כאילו למברגר החליט לסגור את התיק מתוך חשש שמא יפורסמו הקלטות מביכות שביצע נוה עם בכירים במערכות האכיפה והמשפט. לבסוף הוא מעיר: "החלטותיה של הפרקליטות זוכות, לא אחת, לדברי ביקורת נוקבים מפי משפטנים או גורמים מלומדים אחרים. אין באלה, כמו גם בדברי השבח להם זוכה הפרקליטות בנסיבות אחרות, כדי ללמד על קבלת החלטה בלתי מקצועית. אדרבה, בשל רגישות ההכרעה והיותה בעין הציבור ניתן היה להתפלא לולא היו נדרשים לה משפטנים מלומדים מהשורה הראשונה".