בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
שיעור הבדיקות החיוביות במגזר החרדי ממשיך להיות גבוה במיוחד גם בסוף השנה הראשונה של המגיפה ● ההמתנה לבדיקות הייתה ארוכה ב-50% מן הזמן שנקבע במכרז; במעבדות נוצרו צווארי בקבוק - או מחסור בעבודה
שיעור בדיקות הקורונה החיוביות במגזר החרדי בין נובמבר אשתקד למארס השנה היה הגבוה ביותר במחוזות ירושלים (13%), המרכז (11%) והדרום (7%) - מוסר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה. הנתונים מלמדים, כי גם בשלב מאוחר זה של המגיפה, שיעור הנדבקים במגזר החרדי נותר גבוה במיוחד.
הפרק בדוח העוסק בבדיקות המעבדה לאיתור הקורונה מגלה, כי משרד הביטחון, משרד הבריאות ופיקוד העורף לא פיקחו על זמני ההמתנה לביצוע הדגימות; הנתונים לא נמדדו ולא נאספו ולכן גם לא ניתן לנתחם. המשמעות היא שתנאי המכרז באשר לזמני ההמתנה לא נאכפו. במכרז נקבעה המתנה מירבית של 25 דקות; בדיקת המבקר העלתה, כי בין נובמבר אשתקד לינואר השנה העריכו הנבדקים שנדגמו, כי משך ההמתנה הממוצע היה 37 דקות. 29% ממשתתפי הסקר שנבדקו במתחמי "היבדק ולך" סברו, כי לא נשמר בהם הריחוק החברתי.
נתוני משרד הבריאות באשר לזמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה אינם אמינים, קובע אנגלמן. על-פי נתוני פיקוד העורף, בנובמבר אשתקד בוצעו 825,000 דגימות בקופות החולים, ו-59% מהן עמדו ביעד של 18 שעות מלקיחת הדגימה עד מסירת התשובה. בינואר השנה בוצעו 1.7 מיליון דגימות ורק 46% מהן עמדו ביעד.
ההסכמים של משרדי הבריאות והביטחון עם חברות הדיגום נעשו מבלי שהליך הדיגום והבדיקה נותח כהליך מתמשך אחד. המכרז קבע מה יהיה הוא פרק הזמן מלקיחת הדגימה ועד הגעתה למעבדה, ואולם לא נקבע מה יהיה קצב הגעת הדגימות למעבדות. הדבר הביא להיווצרות מצבים של מצד אחד עומס הגעה רב מדי על המעבדות, שלא אִפשר לסיים את הבדיקות במועד שנקבע; ומצד שני - של מכשירי מעבדות שעמדו מושבתים בשל אי-הגעת הדגימות. הביקורת העלתה מקרים של דגימות שהעברתן למעבדות התעכבה, וכן של דגימות שהגיעו למעבדה ללא תיעוד במערכות המידע. היו מקרים שבהם קופות החולים לקחו דגימות מעבר ליכולתן, וכדי להתגבר על העיכוב הצפוי, הן העבירו את עודף הבדיקות למעבדות פרטיות שלא היו אמורות לבדוק אותן.
משרד הבריאות פרסם בדצמבר אשתקד מכרז לאספקת שירותי תפעול מערך הדגימות והבדיקות, דהיינו שמונה חודשים ממועד ההתקשרות המקורית, אף שהתחייב לפרסם את המכרז כבר בחודש מאי וכך קיבל אישור להתקשרות בפטור ממכרז. התוצאה הייתה, שההתקשרות המקורית - שנעשתה ללא מכרז - הוארכה ארבע פעמים, שוב ללא מכרז. כל ההתקשרויות הללו נעשו בלא שנחתם הסכם בין המשרד לבין חברת הייעוץ הפרטית. עוד מגלה אנגלמן, כי מתוך 300 מכשירים לבדיקה מהירה מסוג "סופיה" שנרכשו ב-900,000 דולר, כ-150 לא הופצו; מבין המכשירים שהופצו רק 30 פעילים באופן שוטף, והם סיפקו 1,900 בדיקות בלבד ביום.
מערכת החינוך צפויה להיפתח ללא הגבלות משמעותיות ועם כ-91 אלף תלמידים בבידוד, 35 אלף מהם מאומתי קורונה ▪ שרת החינוך: אחרי שנה וחצי מורכבות אסור היה לנו להשאיר את הילדים מאחור. אנחנו בודקים מעל מיליון תלמידים במדינת ישראל. המשמעות היא שנזהה מאומתים שאילולא הפתיחה ב-1 בספטמבר הם היו ממשיכים להסתובב בקהילה (כמיליון תלמידים נבדקים בבדיקות אנטיגן מהירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
ארה"ב חייבת לתת לעצמה תשובה ברורה: האם היעד של הגבלות הקורונה הוא בלתי מציאותי - להגיע לאפס הדבקות - או להוריד למינימום את התחלואה הקשה (לא מקשה אחת [צילום: ג'ף צ'יו, AP])
במחקר שבדק את הנוגדנים לקורונה בגופם של 2,500 נבדקים בבלגיה נמצא כי אצל הנבדקים שקיבלו שתי מנות חיסון של מודרנה נמצאה כמות יותר מכפולה של נוגדנים מאצל הנבדקים שחוסנו במנות חיסון מתוצרת פייזר ([צילום: ביל פייקס, AP])
מתניהו אנגלמן מאשש את מה שכולנו ידענו או הרגשנו בזמן אמת: הניהול הסוליסטי של נתניהו, חוסר האמון במנהיגות, אכיפת הבידוד שלא הייתה, העדר הפקת לקחים, הלימוד מרחוק שנכשל, ההימנעות מהכנות לשעת חירום ▪ דווקא בשל כך המחדלים של נתניהו וממשלותיו חמורים עוד יותר: הדברים היו גלויים לעין כל, והם לא פתרו אותם. המחיר היה בחיי אדם ובנזק כבד למשק (אחריות מיניסטריאלית ואישית [צילום: פלאש 90])
הבדיקות והאכיפה בירושלים ובני ברק לא תאמו את חומרת ההתפרצות בהן ▪ איזורים בהם החמירה התחלואה לא הוכרזו כמוגבלים; הוועדה בראשות נתניהו כלל לא התכנסה בחודשיים בהם גאתה ההידבקות (בני ברק. כפליים מהממוצע הארצי [צילום: גילי יערי, פלאש 90])
ליקויים במתן ההלוואות בערבות מדינה: התהליך היה ממושך, הרוב המכריע של הבקשות אושרו רק בבדיקה חוזרת, חלק מן הכסף לא שימש למטרתו המוצהרת (אין גמישות מספקת [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
הנתונים על האוכלוסייה הפגיעה ביותר לקורונה אינם חד-משמעיים ומחלוקת בין משרדי הרווחה והשוויון החברתי מנעה יצירת מאגר מידע אחיד (לא קבעו סדרי עדיפויות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
התמותה בספטמבר-אוקטובר אשתקד הייתה גבוהה ב-22%-26% מאשר בשנה הקודמת ▪ מערכת האשפוז נכנסה למגיפה בלא יתרות ותוך עומסים כבדים - אשר חייבו להפסיק טיפולים רגילים (מחלקת קורונה בבית החולים בילינסון [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90])
הזמן לפתיחת חקירה מאז איתור החולים היה גבוה בהרבה מכפי שנקבע ▪ 4,500 חולים סירבו לשתף פעולה; חקירה נפתחה נגד אחד בלבד ▪ רק הורדת מספר המגעים שיש לאתר הובילה לכך שהחקירות עמדו בו (תוצאות באיחור [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
נתניהו קיבל לבדו החלטות מרכזיות, לא עקב אחרי מימושן, החליט על תרחיש מחמיר ולא בדק את השלכותיו ▪ המל"ל הפך לגוף אופרטיבי, בעוד הממשלה לא עבדה במתכונת חירום ▪ אי-כינוס קבינט הקורונה ביולי-אוגוסט 2020 תרם לצורך בסגר בספטמבר ▪ היציאה מהגל הראשון הייתה מהירה מדי ולא הופקו לקחים בין שני הגלים (לא הביא לממשלה [צילום: לע"מ])
מענה לקוי של הביטוח הלאומי לפונים אליו בשיא המשבר ▪ צמצום בהכשרות המקצועיות דווקא אל מול הגאות באבטלה ▪ הביטוח הלאומי שילם דמי אבטלה של 923 מיליון שקל למי שאינם זכאים לכך (שירות התעסוקה בירושלים, יולי 2020)
ההסברה נוהלה באלתור ובניגוד לתוכנית לשעת חירום שתורגלה ב-2018 ▪ רוב ההסברה הוטלה על משרד הבריאות, שלא היה ערוך למשימה ▪ משרות מרכזיות במטה ההסברה במשרד רה"מ לא היו מאוישות והוא נדחק לשוליים (פחות משלוש בסולם של עשר [צילום: פלאש 90])
אין תיעוד על האופן בו נקבעו היקף התוכנית וסעיפיה ▪ למרות נוהל שהוצא בשנת 2018, משרד האוצר לא השלים את היערכותו למגיפות (כץ. המשרד לא היה ערוך [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה / משרד מבקר המדינה
הבעיות שהתגלו במהלך הקורונה נחשפו כבר בתרגילי החירום השנתיים מאז 2016 ▪ 80%-55% לא התחברו אשתקד לאתרים של ספקי התוכן ▪ הכשלים עלולים להגדיל את הפערים החברתיים הקיימים ממילא (אין מספיק מחשבים [צילום: טד וורן, AP])
הוראה ולמידה מרחוק במשבר הקורונה / משרד מבקר המדינה
הייתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ▪ מגיפת נגיף העטרה תחסל בהדרגה את המין האנושי ורק עופות טורפים וחיות טרף ישרדו (בתי חולים קרסו [צילום: חאיית אלסעיד/AP])
[צילום: באדיבות ארגון נהגי האוטובוסים, הסתדרות לאומית]
נהג אוטובוס של קו 193 בעפולה הותקף בידי נוסע לאחר שביקש ממנו לעטות מסכה ▪ בתגובה תושבת לשעתיים התחבורה הציבורית העירונית בעפולה ▪ בקווי הלילה אין אכיפה ומשרדי הבריאות והתחבורה נמנעים מהפסקת פעילות הקווים
האם המדינה צריכה לתת יד לטיפוח תופעת "עבודת האללים" הבאה לידי ביטוי בקיום טקסים פולחניים מוזרים על קבר של מת (רב) שחי בגולה ולא קידש את עלייתו לארץ ישראל ולירושלים?
בסך-הכל בוצעו אתמול 147 אלף בדיקות, ושיעור החיוביים עמד על 7.5% ▪ ירידה במספר במצב קשה שעומד על 711 ▪ ד"ר אלרעי פרייס: "ביקשנו לצמצם את ההתקהלויות, אבל הקבינט מקבל את ההחלטות" ([צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עמד ביעדים שהוצבו לו, אלפי חולים מאומתים סירבו לשתף פעולה עימו ולא נעשה דבר נגדם. כך מגלה (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על ההתמודדות עם הקורונה. למערך זה יש חשיבות מרובה, במיוחד לאחר שבג"ץ הורה לצמצם למינימום את השימוש באמצעי האיתור של השב"כ. אנגלמן מציין, כי עד ינואר השנה - 48% מבין החולים המאומתים אותרו קודם לכן כמגעים של מאומתים באמצעות השב"כ או החקירות האפידמיולוגיות.
שתי הממשלות בראשותו של בנימין נתניהו, שכיהנו מאז פרוץ משבר הקורונה ועד יוני השנה, כשלו בהיבטים רבים של ניהול המשבר. נתניהו ניהל בעצמו חלק ניכר מן המהלכים והדיונים, בחלק מן הזמן בלי קבינט קורונה ובלי לכנס אותו גם כאשר התחלואה החמירה. הוא החליט לבדו אלו תרחישים לקבל, בלא לבחון חלופות ובלא לבחון את ההשפעות על המשק. כך קובע (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בפרק המרכזי בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
תוכניות החל"ת ודמי האבטלה ששולמו בזמן הקורונה עלולים לגרום לאבטלה כרונית, של מי שאינם רוצים לחזור לעבודה - מתריע (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה. עוד הוא מגלה, כי הביטוח הלאומי שילם דמי אבטלה בסך 923 מיליון שקל למי שאינם זכאים לכך.
המענה שנתנה הממשלה לצורך בהסברת משבר הקורונה והדרכים להתמודד עימו, היה שונה מהמתווה שתוכנן לאירוע חירום אזרחי ותורגל שנה וחצי לפני פרוץ המגיפה. תפקידי המפתח במערך ההסברה במשרד ראש הממשלה לא היו מאוישים עם פרוץ המגיפה, ולפיכך המערך לא פעל כמתוכנן. משרד הבריאות, שנדרש להוביל את פעולות ההסברה, היה חסר תשתית תפקודית וכלים מקצועיים מתאימים, ואלה הושלמו תוך כדי המשבר והעלייה בשיעורי התחלואה, תוך השקעת משאבי מדינה, בלי להתחשב בהיערכות בשנים שקדמו למשבר והמשאבים שהושקעו בעבר בנושא. כך מגלה (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
הממשלה הוציאה בפועל רק 81.3% מתוכנית הסיוע הגדולה בסך 80 מיליארד שקל עליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו וישראל כ"ץ, במארס 2020 - מוסר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה. עוד הוא מגלה, כי משרד האוצר לא השלים את היערכותו למקרים של מגיפות - והתוצאה ניכרה במשבר הקורונה.
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
