הממשלה הוציאה בפועל רק 81.3% מתוכנית הסיוע הגדולה בסך 80 מיליארד שקל עליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר דאז, בנימין פוטין וישראל כ"ץ, במארס 2020 - מוסר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה. עוד הוא מגלה, כי משרד האוצר לא השלים את היערכותו למקרים של מגיפות - והתוצאה ניכרה במשבר הקורונה.

משרד האוצר לא השלים בניית תוכניות כלכליות כמענה להשלכות כלכליות של התפרצות מגיפה דוגמת הקורונה, על-פי הנוהל שפרסמה רשות החירום הלאומית בשנת 2018. אגפי משרד האוצר, וכן רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא השלימו את עבודת המטה ולא נערכו מן הפן המקצועי להתפרצות מגיפה ולא ביצעו את הפעולות הבאות:

• אגף התקציבים: בחינת היבטים כלכליים המייחדים מצב חירום הנובע ממגיפה והכנת תוכנית מגירה לביצוע תקציבי; בחינת ממשקי העבודה בינו לבין משרדי הממשלה באשר לקביעת הצעדים הנדרשים והמידע המועבר לצורך הגדרת ההשלכות הכלכלית הנובעות מצעדים אלו; בחינת הדרכים לזיהוי האזרחים והעסקים הנפגעים.

• אגף החשב הכללי: ביצוע עבודת מטה לבחינת ההשלכות הכלכליות של התפרצות מגיפה הכוללת הערכת היקפי ההוצאה הממשלתית, הערכת השפעת ההתפרצות על החוב הממשלתי, תחזית להכנסות המדינה לצרכי ניהול החוב ומימון הגירעון.

• אגף הכלכלנית הראשית: קבלת מידע רלוונטי שיסייע בזמן אמת בגיבוש תמונת מצב משקית לצורך בניית תוכניות להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של מגיפות, וכן בחינת המידע שיידרש בעת התפרצות מגיפה לשם תחזית הירידה בהכנסות המדינה.

• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: בחינת ההיבטים המקצועיים הייחודיים למגיפות ולהשפעותיהן שלגביהם יש להסדיר ולהנחות את הגופים עליהם היא מפקחת, בין היתר באשר להסדרת נושאי הפנסיה וסיום העסקה הנגזרים מאפשרויות שונות של העדרות זמנית של עובדים מעבודתם.

פוטין קבע את הסכום

אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר התפרצות מגיפה, באה לידי ביטוי בכך שהתוכניות לסיוע כלכלי לציבור ולעסקים ננקטו חלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי חלקים מהציבור ומענפי המשק שנפגעו יותר מענפים אחרים. העדר היערכות מראש של משרד האוצר תרם לכך שהמשרד התקשה, בייחוד בחודשי המשבר הראשונים, להציג לפני מקבלי ההחלטות את ההשלכות הכלכליות הצפויות של צעדים אפשריים למניעת תחלואה.

תוכנית הסיוע המרכזית, בהיקף של 80 מיליארד שקל, הוכרזה ב-30.3.20. אבי שמחון, שהיה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מסר שהסכום נקבע בהנחייתו של ראש הממשלה דאז, בנימין פוטין, אך אין תיעוד לאופן קביעת ההיקף הכולל וסעיפי התוכנית. היא גם לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגיפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית.

העדר תקציב מדינה לשנת 2020 הביא לכך שהממשלה פעלה בתקציב המשכי על בסיס תקציב 2019, אשר נקבע במארס 2018. אנגלמן מסביר: גם אם בשלביו הראשונים של משבר הקורונה גבר הצורך של קבלת החלטות תקציביות בזריזות על השיקולים של בקרות תקציביות מקובלות, אין לאפשר להתנהלות זו לחזור לנורמה, ויש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות.

שיעור הביצוע המצטבר של התוכנית עלה במהלך השנה שעברה והגיע ל-81.3% בסופה; בסך-הכל הוצאו 69 מיליארד שקל מתוך מכסה מצטברת של 84.8 מיליארד שקל. שיעור הביצוע הגבוה ביותר היה בבריאות ומענה למשרדי הממשלה (109% מהתקציב), מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים (83%) ושיפוי המוסד לביטוח לאומי על דמי האבטלה ששילם (90%). לעומת זאת, הסיוע למלונות בסך 300 מיליון שקל לא חולק עד סוף 2020. גם הסיוע למוסדות המגזר השלישי לא חולק כלל. הרשות לחדשנות השתמשה אשתקד ב-55% בלבד מתקציבי הסיוע שהועמדו לרשותה.

בבחינה של 37 מצגות שהציג המטה לביטחון לאומי (המל"ל) לקבינט הקורונה ולממשלה בחודשים מארס-נובמבר 2020 עלה, כי הוא שילב בהן נתונים בריאותיים בעיקרם, וכי ניתוחים כלכליים לא צורפו למצגות, פרט להצגה של מטריצת מדד כלכלי (תרומה לתוצר) ובריאותי שהוצגה בספטמבר 2020. מאחר שכל שבוע בסגר הראשון עלה באובדן תוצר של 5.4-5.1 מיליארד שקל, בסגר השני על 4-3.2 מיליארד שקל ובסגר השלישי על 3.5-3 מיליארד שקל, חשוב לשקלל את העלויות הכלכליות הנלוות להטלת הסגרים - אומר אנגלמן.