מצביעי שמאל - יש (לפי הסקרים) מאות אלפים, די לכעשרים מנדטים.
תנועות שמאל חוץ-פרלמנטריות - יש (לא להאמין) כמאתיים.
מפלגות שמאל - יש? תהיינה?
מרצ - ביום ראשון הקרוב, 7.3, תתכנס הנהלת מרצ לישיבה שבה יוצג לראשונה דו"ח של ועדת-בדיקה שניתחה את כישלון מרצ בבחירות, והמליצה במה להשתפר. הוועדה - בראשות פרופ' תמר הרמן (חוקרת ומרצה במדע-המדינה, ומומחית לסקרים), ובהשתתפות חגית עופרן מ"
שלום עכשיו", ד"ר אדית דימנט ממועצת רעננה, ד"ר הללי פינסון, בעבר רכזת נוער מרצ, ושי (סאני) ארזי, הפרסומאי - ניתחה את כישלון מרצ - הסיבות נטחנו עד דק מאז הבחירות.
הוועדה פורשת קשת של המלצות: אפשר לשמור על המותג ולמצב את מרצ כ"מפלגת נישה קטנה"; אפשר להתמזג עם מפלגות קיימות כקדימה, העבודה וחד"ש, או עם חלקים מהן; ואפשר להקים מפלגת שמאל חדשה ללא המותג מרצ - האפשרות המומלצת פחות. והאפשרות המומלצת יותר? זאת אין הוועדה אומרת. היא שולחת ביקורת מרומזת על ראש מרצ, ג'ומס, ח"כ
חיים אורון, וממליצה לצמצם את השפעת "המגזרים המאורגנים" (חברי "הקיבוץ הארצי" - כמחצית מחברי מרצ).
מבלי לפגוע בחברי הוועדה ו/או הנהלת מרצ (יש לי חברים בין אלו ובין אלו), אני מעריך שהדו"ח יידון ברצינות, ו-יתויק... "הקיבוץ הארצי" לא יוותר על אחיזתו המוצקה במפלגה (גם אם ג'ומס ייאלץ ללכת), וח"כ
אילן גילאון וח"כ
ניצן הורוביץ לא יוותרו על כיסאותיהם, אך אינם מסוגלים להתחדש או לחדש. כוחות צעירים מוכשרים כמוסי רז (אין קשר משפחתי) - יו"ר הנהלת מרצ, בעבר ח"כ ומנכ"ל שלום עכשיו, רואה-חשבון במקצועו; ועו"ד יפעת סולל - מחפשים ויחפשו, להערכתי, מסגרות אחרות, רעננות כמוהם.
חד"ש - אחוזה בצבת האינטרסים הסותרים בין חבריה הערבים, שהם הרוב, הדוגלים בעמדות שמאל רדיקליות ומתכווננים במודע למצביעים הערבים, לבין המיעוט היהודי, המיוצג על-ידי ח"כ דוב חנין, המחפש גשר אל השמאל הציוני. ח"כ חנין מוכשר מאוד - גם עו"ד, גם ד"ר, גם "ירוק", גם נואם טוב, וגם הצליח לגבש קואליציה מפתיעה וכמעט מנצחת לראשות עיריית תל אביב - אלא שכל עוד יישאר ח"כ חנין בחד"ש, עם ח"כ מוחמד בראכה, יו"ר המפלגה, וחבריו - מצומצמות מאוד האפשרויות לגישור שכזה.
"העבודה" - אוי. פרישתו של
אופיר פינס מהכנסת ממצבת אותו, להערכתי, כמועמד מוביל בכל התארגנות מפלגתית של השמאל. ח"כ יולי תמיר תפרוש מהכנסת בסוף הקדנציה ותחזור לאקדמיה; ח"כ
עמיר פרץ וח"כ
איתן כבל מחפשים את דרכם חזרה לסיעת "העבודה", והשלימו, להערכתי, עם חוסר האפשרויות שלהם להישאר ח"כים; ח"כ דניאל בן-סימון מזגזג בתימהונות, ח"כ שלי יחימוביץ' רתמה עצמה לעגלת יו"ר ההסתדרות עופר עיני ו-מי עוד נשאר שמאל במפלגה האבודה?
"קדימה" - אינני חושב שמישהו עוד תופס את "קדימה" כשמאל, בוודאי לא אחרי שגם ל"הקפאת הבנייה בהתנחלויות" של נתניהו, חלקית ככל שתהיה,
ציפי לבני ומפלגתה - התנגדו, ולא משמאל... גם בעין שמאלית נדיבה אינני מוצא אף לא ח"כ שמאל אחד במפלגה המתחפשת הזו, ואחרי פורים הגיע הזמן שהכל ישלימו עם כך שח"כ עותניאל שנלר הוא פניה האמיתיות של קדימה.
התארגנויות חוץ-פרלמנטריות השואפות למפלגת שמאל - "אפשר אחרת", המאגדת צעירים נמרצים ממרצ - כמוסי רז ויפעת סולל הנ"ל, ומחד"ש - כח"כ דוב חנין הנ"ל, ארגנה לפני כחצי שנה פעילות יהודית-ערבית מרשימה בג'יסר א-זרקא, נפגשת בקביעות, מכינה את מצעד האחד במאי שלה, ולאחרונה שינתה שמה ל-"שמאלה". קבוצת "החבירה" (שהייתי בין מארגניה, עם האסטרטג חיים אסא) שינתה אף היא את שמה, ל"הדמוקרטים", אך עיסוקה מצדיק שם כ"המתפלספים". גם "המטה הסוציאל-דמוקרטי" בראשות אורי יזהר נשאר רק מטה רעיוני. כולם מדברים עם כולם, אבל התארגנות מפלגתית תכליתית - אין.
אז תהיה מפלגת שמאל חדשה? להערכתי - רק התייצבות של אישיות ציבורית ערכית ואמינה, כאלוף (מיל.)
עמרם מצנע - עשויה להוציא את השמאל מהבוץ. ובינתיים? בינתיים נתנחם בפריחת אירוס הנגב ובעליית מפלס הכנרת...