בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אמציה סמקאי, יוג'ין קנדל, איתן ששינסקי [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ששינסקי מתנגד לסעיף קואליציוני שיהפוך את הקרן לקופה קטנה
|
הקמת הקרן לאזרחי ישראל שמה לה למטרה לחלק רווחי משאבי טבע לאזרחים ולדורות הבאים תוך הימנעות מ"קללת משאבי הטבע" ו"המחלה ההולנדית" ● כללי הקמה של הקרן צריכים להתנגד למניעים פוליטיים קצרי טווח, וזיכיון ים המלח המסתיים ב-2030 מחייב גישה תחרותית למכרז הקרוב ● השקעת יתרות הקרן בניירות ערך נזילים נחוצה כדי להגן מפני תרחיש "יום סגור"
|
|
|
|
|
במכתב ששלחו ששינסקי וקנדל לחברי הוועדה הם תיארו את מטרות החוק כחלוקת עושר בין דורית והגנה על אזרחי ישראל מול משברים. במכתב מוסבר כי השקעת חלקם של הדורות הבאים בתשתיות נוספות מייצגת גישה פטרנליסטית קיצונית שעלולה להביא לבזבוז כספי ה"ירושה" שלהם עוד לפני שקיבלו אותם. | |
הם מתנגדים להצעה להפנות את כספי הקרן להשקעות בתשתיות ומסבירים כי השקעות כאלה יקוזזו ברובן על-ידי צמצום השקעות דומות מתקציב הממשלה, והכספים ה"פנויים" יוקצו לסעיפים הבוערים ביותר על סדר היום הפוליטי. המכתב מדגיש את הצורך להגן על הקרן מפני פוליטיקאים עתידיים ומזהיר מפני הסטת כספי הקרן להשקעות בתשתיות מקומיות שהופכות את הקרן למיותרת ואולי אף מזיקה. | |
|
|
|
|
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל שמעה השבוע (21.3.23) סקירה מפי הפרופסור איתן ששינסקי והפרופסור יוג'ין קנדל. את הסקירה פתח הכלכלן ששינסקי, שציין כי הוקמו 40 קרנות במדינות שונות בעולם בהן יש משאבי טבע מתכלים, והתייחס לסיבות שבגינן קרנות אלו מוקמות: - ראשית, פריסת הפירות של משאבי הטבע השייכים לאזרחי המדינה ולדורות העתיד. בתוך כך, הסביר על "קללת משאבי הטבע" – מצב שבו לעיתים קרובות, מדינות עם שפע של משאבי טבע, למשל נפט או גז טבעי, מצליחות פחות מבחינת פיתוח כלכלי וממשל תקין בהשוואה למדינות שלהן משאבים מועטים יותר.
- סיבה נוספת שמנה קרויה "המחלה ההולנדית" – תיסוף המטבע כתוצאה מהכנסות המתקבלות ממכירה בעולם של משאב הטבע. הדבר גורם לפגיעה בענפי הייצוא המסורתיים ולמיתון במשק.
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ביחס לקרן לאזרחי ישראל, הסביר ששינסקי כי היה חשוב לקבוע כללי הקמה שיהיו עמידים בפני מניעים פוליטיים קצרי טווח. "בחוק הקרן לאזרחי ישראל נקבעו כללים שהיו במידה רבה אימוץ הכללים של הקרן הנורבגית", ציין. עוד פירט על עבודת ועדות ששינסקי, ובין היתר על אופן קביעת כללי המיסוי בגין משאבי טבע. כמו-כן, הוסיף כי זיכיון ים המלח עתיד להסתיים בשנת 2030, והמליץ לקיים, ככל שניתן, גישה תחרותית במסגרת המכרז העתיד לבוא. "בקשר לענייני דיומא, אחת הנקודות היא שסעיף 62 להסכם הקואליציוני אומר שכספי הקרן יוקדשו למטרות של תשתיות, בינוי וכו'. אנו מתנגדים לכך מאוד. יש שיאמרו שזה אף ייצור קופה קטנה לאוצר ולממשלה", אמר ששינסקי.
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, תיאר את יעדי חוק הקרן לאזרחי ישראל, והסביר כיצד השקעת הכספים בחו"ל נועדה לאפשר לישראל להגשים יעדים אלה. בין היעדים שהוזכרו במהלך הדיון – חלוקת עושר בין דורית, כאשר הרעיון הינו לשמור, לפחות חלק מהעושר, לדורות העתיד ולאפשר להם להחליט איך להשתמש בו. בנוסף – הגנה על אזרחי ישראל בעתיד בפני משברים, כאשר הקמת הקרן נועדה להגן על ישראל מפני אירועי קיצון כדוגמת מגפת הקורונה. בהתייחס להצעה שעלתה בעבר שגורסת כי יש להפנות את כספי הקרן להשקעות בתשתיות בישראל, הסביר כי השקעת חלקם של דורות העתיד בתשתיות נוספות מייצגת גישה פטרנליסטית קיצונית, אשר לנוכח אי-הוודאות לגבי העתיד, יכולה להביא לבזבוז של כספי ה"ירושה" שלהם עוד לפני שקיבלו אותה. לדידו, השקעת היתרות של הקרן בתשתיות בישראל אינה משיגה את מטרות חוק הקרן לאזרחי ישראל, וזאת בשל הטעמים הבאים: רוב המיזמים התשתיתיים הממשלתיים אינם בהכרח רווחיים למשקיעים חיצוניים, אלא אם הממשלה מסבסדת אותם. לכן, תשואה גבוהה לקרן מהשקעות אלו מוטלת בספק רב. מלבד זאת, כדי לשמש כהגנה ל"יום סגריר", הכספים בקרן חייבים להיות נזילים – משמע, מושקעים בניירות ערך אשר ניתן למכור במהרה ללא הפסדים רבים. "השקעה בתשתיות הינה אחת מצורות ההשקעה הכי לא נזילות", אמר קנדל.
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
מנכ"ל "סמקאי אסטרטגיה", הד"ר אמציה סמקאי, אמר כי "הקרן האמיתית זה לא רק הכסף שנצבר, אלא כלל המשאבים וגם הגז באדמה. נשאלת השאלה – לו היה לנו היום את כל הכסף במזומן האם היינו משקיעים אותו דווקא בגז? אנו לא יודעים אם בעתיד, בעוד 30 שנה, ישתמשו בגז טבעי או מימן או חלופות אחרות. לכן העברה של הגז למזומן כמה שיותר מהר זה דווקא יותר חכם כי זה מאפשר גמישות ושמירה על ערך המשאב. לגבי השקעה בתשתיות – אם חייבים לעשות זאת כי הממשלה החליטה, הדבר הנכון הוא להחיל על התשתיות הללו את מבחן השוק".
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, אמרה בסופו של הדיון: "קבלנו סקירה מקיפה ויסודית על הרציונאלים שמאחורי הקמת הקרן, על הליך הצעת חוק הקרן לאזרחי ישראל ועל מה שקורה גם בעולם. בשנת 2030 יסתיים הזיכיון של ים המלח וצריך לראות איך המדינה יכולה לקבוע את כללי הזיכיון וליצור גישה יותר תחרותית למכרז. המסר העיקרי היום הוא לשמור על כספי הקרן. שמענו היום כלכלנים משאוד מוטרדים מהסוגיה הזו. מטרת הוועדה היא לפקח על כספי הקרן, ומבחינת הפירות יש לנו קצת יותר גמישות להבין כיצד נוכל להשתמש בהם לטובת הדורות הבאים. מה שמוסכם על כולם זה הרצון והשאיפה להצלחת המיזם הזה".
|
|
תאריך:
|
25/03/2023
|
|
|
עודכן:
|
25/03/2023
|
|
עידן יוסף
|
ששינסקי מתנגד לסעיף קואליציוני שיהפוך את הקרן לקופה קטנה
|
|
ועדת הכלכלה קיימה (יום א', 5.3.23) דיון בנושא פיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשיה ולגופים ציבוריים. יוזכר כי צרכני הגז הגדולים במשק מחוברים לרשת הולכה בלחץ גבוה שאותה מפעילה החברה הממשלתית נתג"ז. אל רשת ההולכה מתחברת רשת חלוקה, המופעלת באמצעות חברות חלוקה פרטיות אזוריות המספקות גז טבעי בלחץ נמוך לצרכני גז בינוניים, כדוגמת מפעלים, בתי חולים, בסיסי צבא ועוד.
|
|
|
חברת גז טבעי דרום טוענת, כי חברת נמל אשדוד אינה מאפשרת לה להיכנס לנמל ולהשלים את הקמת קו חלוקת הגז הטבעי במחלף אזור תעשיה צפוני אשדוד, על-ידי חיבור צינור החלוקה למונה שיוצב בשטח הנמל. גז דרום מבקשת (1.3.23) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאפשר לה להיכנס לנמל, והודיעה שתוך שבוע תגיש תביעה נגדו בסך 8.1 מיליון.
|
|
|
חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) הודיעה כי בעקבות תקלה באוניה המבצעת עבודות תשתית להנחת צנרת ימית עבור נתג"ז במקטע מערכת ההולכה הימי אשדוד-אשקלון, צפויה דחייה של לפחות חצי שנה בהשלמת הפרויקט.
|
|
|
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל דנה (יום ג', 14.2.23) בהקדמת מועד היעד למעבר לייצור חשמל ללא פחם. בדיון השתתף גם מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. היו"ר ח"כ סון הר-מלך אמרה בפתח ישיבת הוועדה: "אתמול קיבלתי את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא מעבר התחנות הפחמיות לתחנות שמופעלות בגז. כולם מבינים את החשיבות והצורך במעבר הזה למשק הישראלי, לציבור ולסביבה".
|
|
|
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל התכנסה לאחרונה (7.2.23) ושמעה סקירה מפי נציגי חברות הגז בדבר ההתקדמות בהפעלת מאגרי הגז, היקפי ההפקה, לוחות הזמנים להשגת היעדים והצפי לעתיד. הפגישה כללה מצגות ממספר גורמים ביניהם מנכ"ל ניו-מד אנרג'י, יוסי אבו, סמנכ"ל לענייני אזור בחברון, בני זומר, מנכ"ל אנרג'יאן שאול צמח ומנהל הגאולוגיה והגיאופיזיקה במשרד אנרגיה, הד"ר מייקל גרדוש.
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
תגובה לכותרת הראשית בידיעות אחרונות לפיה מערכת הביטחון ממליצה לדרג המדיני לעצור את המלחמה בעזה בהסכם עם חמאס
|
|
|
עידן יוסף
רשתות הפארם הגדולות שולטות בחלק גדול מהקניונים המרכזיים דרך חנויותיהן ובעלות משותפת עם רשתות השיווק הצעת חוק חדשה מבקשת להגביל פתיחת חנויות פארם חדשות בקרבת מקום לחנויות קיימות כ...
|
|
|
איתמר לוין
נתניהו וסמוטריץ' מפקירים את הכלכלה היבריס שלא ייאמן מול משפחות החטופים דני דנון אינו מתאים לתפקיד השגריר באו"ם הרגע בו צריך היה להכריז על שירות כללי לכולם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|