עוד עלה בדיון כי במסגרת שתי הקרנות כיום מושכרות כ-1,500 דירות, לצד כ-2,500 נוספות שנמצאות בהליכים שונים.
בעוד שבמשרד האוצר גרסו כי לשוק לוקח זמן "לעכל" את קרנות הריט, והקמת דירות נוספות במסגרת זו ממושכת, בקרנות טענו כי סביבת הריבית שהשתנתה פוגעת ברכישת דירות לטווח ארוך משמעותית, ולא מאפשרת להם לגייס, בהעדר כדאיות כלכלית, וכי ערבות מדינה תסייע להם בלי שלדבר תהיה עלות מצד המדינה, וכי יהיה בכך סיוע לשוק הדיור להשכרה, ובאופן ממוקד לשוק הדיור לזכאי משרד השיכון. נציגי הקרנות ציינו כי לעמדתם בנקים לא יאשרו מימון של מיזמים נוספים בסביבת הריבית הנוכחית.
לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, וחברי הוועדה, מדוע לא להענות לבקשת הקרנות, השיבו באוצר כי תפיסת המדינה שלא נכון להתערב בעלות הון, וכי התערבות כזו מתבצעת רק במקרים בהם השוק לא יודע לתמחר את הסיכון, וכי לעמדתם במקרה זה הריבית מתמחרת נאמנה את הסיכון.
עוד הציגו נציגי הממשלה, כי במסגרת מיזמי ההשכרה לטווח ארוך מצד המדינה, במסגרת "
דירה להשכיר" ישנן כ-4,000 דירות מאוכלסות וכ-15 אלף דירות בהליכי הקמה, כי הם מודעים לקשיים נוכח הריבית הגבוה, וכי המדינה מעניקה הטבות במיליארדים בשחיקת מחירי הקרקע.
ברקע הדברים אמר היו"ר גפני: "השוק הזה חוטף מכה אחר מכה, והסיבה זו הריבית. אתם אומרים שזו מדיניות שלכם לא לאפשר ערבות, התוצאה היא בלתי נמנעת - איש לא ישקיע בקרנות הריט. מה הפתרון שלכם?"
באוצר השיבו כי בשוק השכירות המוסדית התשואה נמוכה, מה שמקשה על התרוממותו, ולכן הפתרונות המוצעים יש בהם כדי לסייע, וכי מדובר בפתרונות לטווח ארוך, בתקווה שהאינפלציה תאט, ובנק ישראל יפעל להורדת הריבית, ובמקביל הם ימשיכו לשווק קרקעות בהנחות גדולות.
בתום הדיון קראה הוועדה לאוצר לבחון עד לדיון הבא בחוק, מתן ערבות מדינה או יצירת הגנה על הריבית של קרנות הריט, עד לרגיעה באינפלציה ובגובה הריביות, על-מנת לאפשר את המשך קיומן והתפתחותן: "הפתרונות שלכם טובים אבל לא במצב הזה, שאז החברות לא יבנו. התחייבנו לאזרחי מדינת ישראל, אתם ואנחנו, שיהיו דירות להשכרה, ואין פה פתרון" סיכם יו"ר הוועדה.
